היום (כמעט) הכי חם בשנה, מה משיב יותר את הגוף והנפש מאשר טבילה מתמשכת במים צלולים זורמים של עמק המעיינות, הרבה צל ויופיו של הטבע? אך לעיתים התמונות משקרות, שינוי קל בזווית הצילום מציג תמונה אחרת לגמרי, את מלוא כיעורו של הטבע…האנושי. דב טיבי שרד כדי לספר.
טיול בוקר קצר בעמק המעיינות. מתחילים בשביל החשוף לשמש לעין שוקק, בריכה טבעית שעברה שיפוץ ושדרוג, ממשיכים במסלול הרטוב שהוקם, באהבה רבה, לזכרו של סרן צבי קפלן, מטפסים לתצפית המרשימה מתל שוכה ויורדים משם לגולת הכותרת של הטיול: שחייה / ציפה / הליכה של מאות מטרים בנחל הקיבוצים.
הרשמו לתוכן מעולה הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
התיאור האידיאלי הזה קורס מול מציאות עצובה ומתסכלת של לכלוך וזוהמה בכל פינה במים וביבשה. כתבה זו נכתבה בדם ליבי, האם תשנה את המציאות? כנראה שלא, אבל בשביל הסיכוי הקטן להשפעה, כתבתי אותה:
המתכון
בחר אתר טבע יפה, רצוי עם טופוגרפיה נוחה, מים זורמים, בריכות, אקליפטוסים לצל וסוף ירוק ופראי. הנגש אותו לציבור הרחב באמצעות חנייה חופשית ענקית. הוסף פינות ישיבה ושולחנות פיקניק, פזר פחי אשפה גדולים ושלטים רב לשוניים של "עשה ואל תעשה" הכוללים פנייה לרגש ולהיגיון. ובעיקר, אפשר כניסה חינם לכולם. זהו מתכון מובטח לקבלת המקום היפה, המכוער ביותר בארץ. הדוגמה המושלמת: נחל הקיבוצים וסביבתו בעמק המעיינות.
קוראים לזה משקפיים ורודים
כן, גם התמונות משקרות. די לשנות קצת את זווית הצילום, לבחור זום שונה ולתזמן את רגע הצילום כדי להציג את אותו מקום בדיוק באור שונה לחלוטין, מציאות דו קוטבית. קוטב אחד מציג את הטבע במלוא הדרו, הקוטב השני את טבע האדם (הישראלי הטיפוסי) במלוא כיעורו. התמונות (חלקן קשות לצפייה) ידברו בעד עצמן.
השביל הרטוב… והמלוכלך
תל שוכה, צמחית קיץ שדופה ושקיות ניילון רעננות
כמו אשת לוט?
יש תקווה ?
אומרים שההבדל בין אופטימי לפסימי הוא חצי כוס. אשתי, אופטימית ללא תקנה, לא צילמה ולא התלוננה. כשהגענו לעין שוקק, היא אספה את הזבל והלכלוך בין שולחנות פיקניק הומי אדם, לשקיות אשפה אותן העבירה לפחים הגדולים, מטרים ספורים משם. לזמן קצר עין שוקק נראה כפי שאכן צריך להראות.
כתב וצילם: דב טיבי
