איך להגדיר טיפוס מצוקים? התשובה ה"טיפוסית" תהיה ספורט אקסטרים/ ספורט אתגרי. האם טיפוס יכול להיחשב גם אומנות? 

מאת: חנינא קליא
צילום: יאיר כהן, דן תופיק

עבורי טיפוס הוא אכן אומנות ובאמנות טמון זרע היצירתיות. האם אני אמן בטיפוס? האם אני מטפס יצירתי? בחיפוש אחר תשובה לשאלה זו, אבחן ארבעה מרכיבים ממרכיבי האמנות. האם מרכיבים אלה קיימים בטיפוס? אם מרכיבים אלה קיימים בטיפוס, טענתי בדבר היות הטיפוס אומנות מתחזקת. המרכיבים הם: אהבה, הבעה, מומחיות ויופי.

המחבר תוהה לאן פניו מועדות, בתחילתו של ה Haj, ואדי רם 

האהבה, פנים רבות לה

באמרי "אהבה" אין כוונתי לאהבה של האמן את דבר האמנות כאהבתו לאישה או לילד. כוונתי לזה, שאמן חייב לאהוב את דבר אומנותו בכדי שיוכל לעורר את דחף היצירה, בכדי שיוכל להיות יצירתי. אי אפשר לכפות ולחייב על אהבה ליצירה, אבל בלי אהבה אין יצירה. 

העסק מסתבך והולך כשמדובר בעיסוק מסוכן כמו טיפוס צוקים. איך אפשר לצוות כאן על אהבה? הרי זה כאילו לצוות על אדם לסכן את חייו, ועוד מתוך אהבה. האהבה לא מחויבת כדי להיות מקצוען, את זה נראה בהמשך. כדי להיות מטפס אמן, חייבת להיות אהבה, זה מה שמבדיל את האמן בטיפוס מהמומחה, מהמקצוען. 

במה מתבטאת האהבה? בתשוקה של המטפס, במוכנות שלו להמר על כל הקופה, כן גם לסכן את עצמו, בשיקול דעת ובמקצועיות אבל לא תמיד בהיגיון.

ים של סלע בפיצ' החמישי של ה Haj.

הזרם האקספרסיוניסטי 

איפה, אם בכלל מסתתרת תכונת ההבעה בטיפוס? אכן ההבעה גם היא לא מחויבת המציאות, אין בהכרח צורך בפרשנות ובביטוי עצמי כאשר אתה ניגש לנוע מעלה במצוק אנכי. גם כאן אני מוצא את הקו המבחין בין המטפס המקצוען לזה שהוא אמן בספורט שלו. המקצוען יבצע בדייקנות וביעילות את התנועות ויתר הפעולות, ללא רגש וללא מעורבות אישית. המטפס האמן ישאיר את חותמו הבלתי נראה על הסלע, יעשה זאת בהשראה וכך גם ישפיע על אלה המטפסים איתו. המטפס האמן מוצא בטיפוס את ערוץ ההבעה, את הדרך שלו להכריז על אהבתו לכל הסובב אותו: לעצם היצירה שלו על הסלע, לחוויה משותפת עם הפרטנרים להרפתקה.

אחיזת כרבולת בפיצ' העליון של Alan and His Perverse Frog

 

המומחיות מפנה מקום ליצירתיות

הזכרתי והבדלתי קודם בין האמן והמקצוען/מומחה. הדגשתי שהמומחה לא חייב להיות אמן, האם ההפך גם כן נכון? כדי להגיע לדרגת אמנות בטיפוס חייב אדם קודם לעבור דרך שלב המומחיות. אחרת יהיה המטפס עסוק בעצם בהישרדות ולא יהיה פנוי לצדדים ההבעתיים של העיסוק. כל מטפס חייב ללמוד קודם את היסודות עד היותם טבע שני עבורו. הוא חייב להעלות את רמת המודעות שלו לצדדים הגופניים כמו לכל האלמנטים הבטיחותיים, רק אז יכול הוא להניח למומחיות לעבוד כטייס אוטומטי ולהתרכז בצד האומנותי של מעשיו.

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

היופי בעיני המתבונן

איפה מסתתר היופי בטיפוס? קודם כל מדובר ביופי של תנועתו של המטפס, בריקוד במדיום האנכי. אמנם תנועה זו מקוטעת במעט, יש לא מעט מנוחה בין התנועות: על מנת לנוח ולצבור כח, על מנת לתכנן את הצעדים הבאים. 

אפשר גם לראות בתנוחות השונות יופי. אם בתנועה דומה המטפס לרקדן, בתנוחות דומה הוא לפסל סביבתי, סוריאליסטי במעט: אדם העומד על זיזי סלע מזעריים בין שמיים לארץ. בעצם דומה האקט התנועתי של הטיפוס לאומנות התנועה המאולתרת-contact improvisation, כשהשותף של המטפס ליצירה התנועתית הוא הסלע. אצלי בדרך כלל אין חזרות ואימונים מקדימים, ההתמודדות על המסלול נעשית בסגנון המכונה-on sight  כלומר בתכנון הצעדים תוך כדי טיפוס. יש כאן כמובן אלמנטים של פתרון בעיות, שגם בזה ניתן לראות יופי ויצירתיות.


בערוץ הטלגרם שלנו אנחנו מעדכנים על כתבות חדשות ברגע שהן יוצאות – הצטרפו אלינו פה:

יופי רגעי

זה מוביל אותי למרכיב אחר של הטיפוס, שיש בו לדעתי יופי. כאשר המטפס מתקדם במעלה המצוק, הוא מחובר לחבל אותו הוא יעביר דרך עגינות- אותם יניח בחריצים וכוכים בסלע. ההתבוננות והחקירה שלו את הסלע אינן מסתפקות אם כן בצד התנועתי של הטיפוס אלא גם בכל האספקט הבטיחותי. בהגיעו מעלה לסוף המסלול הוא מתמקם בתחנה בטוחה ומתכונן לאבטח את שותפו, מי שאבטח אותו כאשר הוא הוביל וצייר את ציורו על הבד הריק. הוא מתבונן מטה ורואה את יצירתו: חבל צבעוני על משטח סלע אפור או חום, העובר דרך עגינות מתכתיות נוצצות. יצירה ציורית זו היא בעלת משך קיום קצר. המטפס השני יאסוף את העגינות בדרכו, החבל יילקח על ידי המוביל ובהגיע המטפס השני לראש המצוק לא ישאר זכר לאירוע שהתרחש. 

בעצם היה כאן מופע אסתטי ומסוגנן היטב. שני מטפסים יוצאים לדרך בתחתית גוש סלע אנכי. הראשון, המוביל, רוקד מעלה ומאלתר עם פני הסלע: מצייר את ציורו, מפסל את פסלו התנועתי והצבעוני. אז עולה המטפס השני, מנקה את המסלול, מוחק כל זכר לעוברם שם. אם המסלול ארוך מאורך החבל, יהפוך המטפס השני בתורו למוביל, יצור את יצירתו בסגנון שלו, על קטע סלע אחר.

היצירתיות- שאיפה טבעית של כל אדם

לאחר כל זה, האם אוכל לומר שאני אכן מטפס ביצירתיות? הרי אין אני מציב עצמי לשיפוט של מומחים, היצירה שלי נמחקת כמעט באותה מהירות בה היא נוצרת. בהשוואה לביצועים המתרחשים בעולם הטיפוס דומה אני ויצירתי יותר לשחקן כדורסל שכונתי מאשר לשחקן NBA. אלה דברים שהטרידו אותי מאד וערערו את הערך העצמי שלי בדבר מרכזי מאוד בחיי. אני אוחז כגלגל הצלה ומתנחם בדבריו וגישתו של הפסיכולוג הנודע אברהם מסלאו, בדברו על יצירתיות כנחלתו של כל אדם בשאיפה הטבעית למימוש עצמי. יתכן מאד שלא אגיע אף פעם בחיי לרמת הרב-אמן, אך בדרגתי הצנועה אני פועל במקצועיות ומנסה לראות את היופי בעיסוק טריוויאלי זה, פועל מתוך הבעה אישית ואהבה: למגע עם הסלע, לאינטראקציה עם האדם, לחלק היוצר שבתוכי.

 


הניוזלטר של OutPanel.co.il – רק פעם בשבוע, לא מציק ותמיד מעניין! מכניסים אימייל פה:

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים