האם אפשר להסביר את זרימת הצ'י בכלים של מחקר מערבי? הראיון הזה לוקח אתכם למסע בין הפילוסופיה והרפואה הסינית, מגבלות המחקר המודרני, והאפשרויות לשילוב אמיתי ברפואה הציבורית. שיחה עם אורי ארמון – ראש תחום הדיקור במכבי טבעי.
במסגרת העניין שלנו בפציעות ספורט, דלקות, הפחתת כאב, והחזרה ליכולת להתאמן או לטייל, הגענו אל החיבור למכבי טבעי – שבמסגרתה ניתנים גם טיפולי דיקור סיני. רצינו לשמוע יותר על התחום הזה, עם מי שמוביל את הדיקור הסיני במכבי טבעי: אורי ארמון.
איך נחשפת לראשונה לתחום הזה, ומה גרם לך לבחור בו?
זה תהליך ארוך שקרה מזמן: הייתי בעולם אחר לגמרי, עבדתי כגרפיקאי בסוף שנות התשעים. נחשפתי לעולמות הרפואה המשלימה שהיתה בארץ מאוד בחיתוליה, דרך כל מיני תחומי רפואה אנרגטית, רייקי וכו' והתחלתי לאט לאט ללמוד את זה. באותה תקופה כבר הייתי אב לילדות, וידעתי שאין לי פנאי להשקיע בארבע שנות לימוד מלאות – עד שיום אחד, בעקבות משבר בעבודה, קיבלתי את ההחלטה להיכנס בכל זאת לעולם הזה.
אורי מוסיף שמעבר להחלטה לעבור את מלוא ההכשרה וההשקעה המסיבית הנדרשת לשם כך, היה לו חשוב גם לעסוק בהנגשה של הרפואה הזו ומתוך כך בחר במכבי טבעי. משנת 2003 שאני בתוך התחום הזה, ומשנת 2006 עובד במכבי טבעי.
מה אתה עושה כראש תחום דיקור במכבי טבעי?
אני אחראי מקצועית על תחום הדיקור והרפואה הסינית ברשת – על המטפלים, על הנהלים ועל תהליכי העבודה. יש לנו למעלה מ-170 מטפלים בדיקור בכל הארץ.זה מתבטא בתמיכה יומיומית במטפלים, עצה ועזרה כשצריך, זה כולל גם תהליכי בקרה שוטפים על מטפלים, חניכה ולווי של מטפלים חדשים ועוד. במקביל מדגיש אורי שחשוב לו להמשיך ולטפל בכמות גדולה מאוד של מטופלים מדי שבוע.
דיקור סיני והיעדר הסדרה חוקית
האמת שיש פה משהו שחשוב לי לאמר: שדיקור סיני הוא חלק מתוך הרפואה הסינית. לצערנו, בשלב זה של חיינו, אין חוק לרפואה המשלימה בכלל ולרפואה הסינית בפרט. פעם בכמה שנים אנחנו מנסים להשפיע בכיוון – הצעות החוק כבר הונחו על שולחן הכנסת יותר מפעם אחת, וכל פעם יש עניינים חשובים יותר.
כיום אין חוק המסדיר את התחום, ולכן אני מדגיש זאת. במסגרת זה שאין חוק, לא מוגדר בחוק שצריך ללמוד ארבע שנים, לא מוגדר בחוק שצריך ניסיון של כך וכך כדי לטפל. ובגלל זה יש כל מיני מקומות שפותחים כל מיני קורסים מקוצרים ללימודי דיקור, וזו תופעה מסוכנת – כמו מנתח שיודע להחזיק בסכין אך לא למד את האנטומיה. לעומת זאת – למכבי טבעי יש דרישות סף מאוד גבוהות לכניסה לעבודה בטיפול הדיקור.
אורי ארמון – ראש תחום הדיקור במכבי טבעי.
מה זה דיקור סיני בשפה פשוטה?
זו שאלה גדולה. אפשר לענות עליה בקצרה, אבל למעשה צריך ארבע שנות לימוד כדי להבין אותה לעומק. דיקור הוא חלק מתוך רפואה סינית, שהיא חלק מתוך פילוסופיה סינית, מאוד מאוד עתיקה. יש ויכוחים מתי זה החל להיווצר אבל אבל אפשר לתאריך את זה באזור של 4000 שנה. הספר הראשון של רפואה סינית נכתב לפני כ-2000 שנה, והוא קובץ שיחות של קיסר, שהתנהלו 2000 שנה קודם.
הרפואה הזו כוללת בתוכה גם מקצועות מגע, שהמקושרים ביותר הם טווינה ושיאצו. טווינה הוא ממקור סיני, ושיאצו הוא יפני, אבל הגיע מתוך הרפואה הסינית. לצד זה עוסקים ברפואה הסינית בצמחי מרפא ודיקור.
במכבי טבעי, אני עוסק בשני תחומים, כמו לא מעט מטפלים אצלנו, אני מטפל בדיקור סיני וגם בצמחי מרפא. הרעיון הגדול מאוד של כל הרפואה הסינית, עוד לפני שאנחנו מגיעים לדיקור עצמו – אומר שהטבע מתקיים. כלומר יש טבע ויש לו השפעה חזקה: גאות ושפל, מזג אוויר שמשפיע ומשתנה, צמחים שגדלים ויוצרים פרחים ופירות וכך הלאה, ואנחנו חלק מהטבע. התפיסה אומרת שאם יש תהליכים שקורים בטבע, כנראה שהם באיזושהי צורה משפיעים גם עלינו, ושאי אפשר להתכחש לדבר הזה. איך הם משפיעים עלינו? נסתכל על הטבע, נראה מה קורה בטבע, ומכך נוכל להבין מה קורה אצלנו.
אל תפסידו כתבות מעולות:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות משלוח פרסום ועדכונים
הזרימה שמרכיבה את הצ'י
עוד לפני אלפי שנים הבינו הסינים שיש חומרים חיוניים שזורמים בגוף וששומרים אותנו בחיים – דם, אוויר, מים ומזון. זה הבנה מתקדמת מאוד ללפני כל כך הרבה שנים.
הם גם הבינו שיש לנו אנרגיה- וכשאני מדבר על אנרגיה איני מתכוון לרוחניות אלא לתופעות פיזיולוגיות כמו חום הגוף, שנעלם עם המוות. ברור היה להם שכשמתים אחד הדברים הראשונים שקורים זה שאנחנו מתקררים. אז יש שם אנרגיה שזורמת, ולכל הדברים האלה ביחד קוראים לזה צ'י. הסינים יגידו שהצ'י היא אנרגיה של חיים, ועם הצ'י הזה אפשר לעבוד. כל עוד הצ'י זורם בגוף בצורה חלקה ונכונה אנחנו בריאים ולא סובלים משום דבר, כשהוא לא זורם טוב קורה משהו. להמחשה: אם קיבלתי מכה באיזשהו מקום, נוצר כאב ושטף דם, כלומר שהדם שם לא זורם בצורה חלקה. בהסבר הסיני – הצ'י לא זורם. עוד דוגמא לחוסר זרימה – עצירות.
כשהדברים זורמים טוב לנו וכשלא – אנחנו חולים. מפה הם החלו להבין שאפשר גם לעשות מניפולציות על הצ'י או בתנועה – ומפה שמות תחומים שונים: צ'י-קונג, טאי-צ'י… אלה תפיסות שטוענות שבאמצעות נשימה ותנועה מסיעים לצ'י לזרום, לרפא, או להשתמש בזה כאמצעי לחימה. מתוך ההבנה הזו של זרימת הצ'י בגוף התפתח גם הרעיון של נקודות וערוצי אנרגיה שניתן להשפיע עליהם.
הנקודות שמשפיעות והתפתחות הדיקור הסיני
הם גילו שניתן לרפא באמצעות לחיצות על כל מיני מקומות בגוף – היות והצ'י זורם בכל מיני ערוצים בגוף, בכל מיני מסלולים. את חלקם אנחנו רואים: יש לי כלי דם, עצבים, וכו' וחלק אני לא רואה, אבל ברור לי שהוא זורם בגוף, ולכן מגיע לכל מיני מקומות בגוף.
בהדרגה התברר להם שניתן למפות את הערוצים שבהם הצ'י זורם, אף שאין לכך הסבר ברור עד היום, וגילו גם שישנן נקודות שגירוי שלהן, שולח צ'י למקום אחר, ועושה איזושהי פעולה.
כדי לגרות את הנקודות האלה, הם החלו לתקוע לשם דברים… בהתחלה עצמות דקות של בעלי חיים, כפיסי במבוק, ואפילו חתיכות אבן דקות, בהדרגה השתכללה השיטה והחומרים עד שהפכו למחטים המודרניות המוכרות לנו כיום. זה מה שאנחנו עושים: אנחנו מכניסים עצם זר, לתוך נקודה בגוף, בלי חומר. מכניסים עצם זר לתוך איזושהי נקודה בגוף, כי בנקודה הזאת אנחנו מזרימים צ'י למקום אחר, כדי לעזור לגוף לתקן זרימה לא תקינה של צ'י שקרתה שם.
לדעתי, דווקא לידע בן מאתיים שנה בלבד, שנחשב ל'מדע המודרני', יש חובת הוכחה גדולה יותר. אני אומר את זה מהמקום הזה, שאתה מציין את זה כחשדנות מדעית, כשהמדע שאתה מדבר עליו, המדע הרפואי שאתה מדבר עליו, הוא הצעיר יותר. לדעתי יש לו חובת הוכחה יותר גדולה ממה שיש לרפואה הסינית.
אבל המפגש הזה בין התיקוף המדעי לידע המסורתי – הוא מעניין, ואחר כך מעניין ההסבר המדעי להסבר המסורתי. זאת אומרת, איך הדברים עובדים… אז אין אותו. הוא מתחיל להיבנות רק עכשיו. וגם כשהוא נבנה, הוא נבנה בצורה שונה. על כל מיני נקודות מצליחים להסביר כל מיני דברים אחרים. למשל: ההסבר העדכני על נקודות מסוימות שאנחנו משייפים אותן כנקודות שמניעות צ'י לצורך הרגעה – הוא שהן משחררות אנדורפינים, ומצליחים להראות את זה. למשל למשל נקודה שנמצאת בזרת הרגל, אצבע מספר 5, שמדברים עליה כטובה לבעיות ראייה. רואים שאלה נקודות שמשחררות יותר מנקודות אחרות, כלומר הם דייקו בפגיעה. אבל יש נקודות שלא יודעים מה החיבור שלהן להסבר המדעי.
מגבלות המחקר ורפואה סינית
שנים לא היה מחקר, כשהסיבה הייתה שכלי המחקר שהתפתחו בעולם הרפואי המודרני, המערבי, התפתחו בשביל להוכיח את העולם המודרני המערבי. בכאבי צוואר לדוגמה לאורך השנים טיפלתי במאות מטופלים, ואם אני אגיד לך שאני עוזר בצורה משמעותית, ללמעלה מ-80% מהמטופלים שלי בענייני צוואר, האם אני יכול לפרסם את זה כמחקר? התשובה היא לא. בעיקר משום שאין לי במחקר כזה מה שנקרא Double Blind, שהרפואה המערבית מחייבת – במחקר רפואי Double Blind, גם הנבדקים וגם החוקרים אינם יודעים מי קיבל את התרופה האמיתית ומי קיבל פלצבו, כדי למנוע הטיות ולוודא שתוצאות המחקר אובייקטיביות ואמינות. ברגע שאני מעורב כמדקר אני יודע האם נתתי טיפול אמיתי…
פיתחו לזה כלים שמנסים לפתור את הבעיה: נכון היום יש איזה מחט עם קפיץ בפנים שאני יכול לשים אותה על הנקודה הנכונה, ואתה תרגיש נקישה של המחט, אבל אתה לא תדע אם היא נכנסה באמת או לא נכנסה באמת ואני לא יודע אם אני הכנסתי אותה באמת או לא הכנסתי אותה באמת. בשנים האחרונות עם כלים כאלה החלו לבחון את ההשפעה – באורתופדיה זה נחקר, בפריון זה נחקר הרבה, בכאב זה נחקר הרבה מאוד. לאחרונה החלו לחקור את זה גם בתחומי גוף ונפש. הרבה מאוד מהמחקרים מציגים תוצאות יפות מאוד.
עוד מקום שבו רואים השפעה של דיקור, הוא ברפואת ילדים: למרות שאצל תינוק אין פלצבו. למשל, אנחנו מראים הצלחה בטיפול בגזים. האם אני יכול לדעת בוודאות שהטיפול הוא מקור השיפור? לא. אבל אם תינוק סובל במשך שלושה חודשים מגזים, בא אליי ולמחרת אין לו יותר גזים כנראה שזה עובד.
דיקור (צילום: אנספלש, קטרין הנלון)
"תראה לי מרידיאן"
אומרים לי הסקפטיים – "תראה לי מרידיאן תראה לי תעלת אנרגיה כזאת". את חלקם רואים – אני חושב שכלי הדם והעצבים הם חלק מהמרידיאנים. אבל יש חלק שאני לא יכול להראות. לאחרונה התחילו לחקור איבר גוף חדש שברפואה המערבית נקרא פשיה (Fascia) – רקמת חיבור סיבית וגמישה, שעוטפת איברים, שרירים, עצבים וכלי דם, ומחברת ביניהם. היא משמשת כ"מעטפת" תומכת, שומרת על מבנה הגוף, מאפשרת תנועה חלקה בין השרירים והרקמות, ותורמת בהעברת כוחות ומתח מכני ברחבי הגוף.
מרגע שהחלו להבין יותר את הפשיה, מבינים שיש קשרים בין מה שפעם קראו רקמות חיבור נפרדות ובעצם זה איזה מין רקמה אחת גדולה שעובדת אחת עם השנייה ומאזנת. אז המחקר המערבי והתפיסה המערבית אולי מתקרבות אל התפיסה הסינית והתגלה עוד איבר המייצר קשר בין אברי גוף רחוקים.
באחד מהטקסטים היפים שקראתי על המחקר הזה של הפשיה, נאמר שאנחנו עוד לא רואים את כל החיבורים האלה כי עוד לא פיתחנו את מכשיר ההדמיה שמראה אותם. זו אותה תשובה שאני נותן גם לגבי תעלות האנרגיה והמרידיאנים. לתחושתי הפשיה קשורה ללא מעט מהחיבורים שהרפואה הסינית גילתה. נחמד לראות את הידע המערבי מתקדם לאט, וזה יפה לראות את החיבור בין המערבי למסורתי שהוא מאוד מעניין פה.
באילו תחומים כדאי לדעתך לפנות לרפואה הסינית?
בכל דבר שלא נוח לך. גם בנושאי גוף ונפש – בכל דבר שלא נוח לך ואתה מעוניין לטפל בו. למצוקות רבות יש סיכוי סביר שתהיה לנו תשובה אליהן. אלא אם כן מדובר בטיפול מציל חיים מיידי (כשאני אראה אדם קורס ברחוב, אני כנראה אזמין אמבולנס ונתחיל לעשות עיסוי לב לפני שאני אשים לו מחט בנקודה שמחזירה לחיים…). בכל מקום שלא דורש ניתוח דחוף הרפואה הסינית יכולה לעזור.
מה לדעתך המגמה בתחום שלך?
אני חושב שהתשובה היא נורא פשוטה והיא נעוצה בשם של הרפואה שלנו. לא הרפואה הסינית. הרפואה בכלל שאנחנו עוסקים בה שפעם קראו לה רפואה אלטרנטיבית – שזה שם מאוד לא טוב, כי אנחנו לא אלטרנטיבה לשום דבר. לאחר כך קראו לזה רפואה משלימה, וזה שם לא רע, אבל אני לא אהבתי אותו, כי זה עושה גם איזושהי היררכיה מסוימת.
העתיד שאני רואה, הוא ההווה שאני רואה בבתי חולים בסין: כי אני נוסע לסין, לבית חולים של רפואה סינית מסורתית. בבית החולים הזה, שבו יותר מאלפיים מיטות, מתבצעות כל הפרוצדורות האפשריות – ניתוחים, הקרנות, כימותרפיה ועוד. כשבתוך כך, אחרי ניתוח משמעותי, מטופל יכול לקבל גם עירוי של אנטיביוטיקה וגם צמחי מרפא, וביקור כחלק אחד מהטיפול, לא נפרד, לא שונה.
לא מעט רופאים בתוך מכבי שירותי בריאות, מפנים אלינו לטיפולים ונושאים שונים. והדבר הזה הולך וקורה יותר ויותר מיום ליום. והם רואים את התוצאות דרך המטופלים שלהם, ואנחנו רואים את התוצאות כי אנחנו מביאים את הטיפולים האלה. ושיתופי הפעולה האלה של עבודה רפואית הם מצוינים.
בינתיים, זה עדיין טיפול פרטי, בתשלום נוסף
הלוואי שזה ישתנה, ויש לזה איזושהי סנונית ראשונה בהקשרים מאוד מאוד מאוד מאוד ספציפיים. אבל הלוואי שיום אחד אנחנו ניכנס לתוך סל הבריאות. ההחלטה הזאת היא החלטה ממשלתית, זה פוליטי, הדבר הזה הוא לא בריאותי רפואי. ברגע שהדיקור ייכלל בסל הבריאות – באמצעות חקיקה או החלטה ממשלתית – נוכל לדבר על רפואה משולבת אמיתית. אני חושב שלשם זה צריך להגיע.
רפואה סינית נמצאת היום בכל מקום: בכל קופות החולים, ובכל בית חולים בתוך המחלקות המורכבות ביותר. כמעט בכל מחלקה אונקולוגית בבית חולים בארץ יש רפואה סינית. כמעט בכל מחלקה נוירולוגית, במחלקות נשים יש רפואה סינית, בחדרי לידה יש רפואה סינית, בכל בית חולים. אנחנו נמצאים בכל מקום ואנחנו כבר משולבים בצורה מאוד חזקה ועובדים ביחד כבר. זה צריך להגיע לאיזשהו מקום שבו באמת אנחנו נהיה בתוך סל הבריאות.
