כולנו מכירים את נחל כזיב הממוקם בגליל המערבי, אולם מלבד החלק המרכזי של הנחל, שהוא המטויל ביותר, המטיילים כמעט ולא מכירים את החלקים העליונים שלו שהם לא פחות קסומים. רותם אלינסון – גיאוגרף ותושב הגליל העליון, ממליץ לכם על מסלול קצר לנחל כזיב עליון – ואדי חביס:
קבלו עוד המלצות כאלה:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
רקע טכני
- אורך: כ-5 ק״מ
- משך: כשלוש שעות
- דרגת קושי: קלה עד בינונית
- סוג: אורכי (נדרשת הקפצת רכבים)
- ציוד נדרש: מים, כובע, מזון, נעלי הליכה סגורות, מפת סימון שבילים מספר 2, כסף מזומן לסמבוסק
- נקודת התחלה או סיום – גשר אלקוש: Waze
- נקודת התחלה או סיום – קצה הכפר חורפיש: Waze
- המסלול המוצע הוא חלק משמורת טבע, על כל הכללים הכרוכים בכך.
מפה: (Israel hiking)
נחל כזיב – נעים להכיר
נחל כזיב הוא מהמוכרים, הבולטים והארוכים שבנחלי הגליל המערבי. הנחל מתחיל ברכס הרי מירון, סמוך לכפר בית ג׳אן, בקו פרשת המים הארצי. אבל רגע: סטיה קלה הצידה – מהו קו פרשת המים הארצי? שאלה טובה! קו פרשת המים הארצי הוא קו החוצה את ישראל, וכל מי הנגר שמתנקזים ממנו מזרחה, זורמים לכיוון הבקע הסורי אפריקאי (נהר הירדן, הכנרת, בקעת הירדן, הערבה וים סוף), וכל מי הנגר שמתנקזים ממנו מערבה, מתנקזים אל הים התיכון.
קו פרשת המים הארצי ממוקם על רכס הרי מירון, וכך למעשה, נחל כזיב מתנקז ממנו מערבה, ואילו הנחלים דישון, מירון (ומשם לנחל עמוד) מתנקזים מזרחה אל עבר הבקע. אורכו של נחל כזיב הוא כ-40 קילומטרים, והוא מנקז אליו נחלים נוספים. הנחל ברובו הוא נחל אכזב (שאינו מקיים זרימת מים כל השנה), ובחלקים אחרים (עין זיו, טמיר ועין חרדלית), יש זרימת מים לכל אורך השנה.
אגן נחל כזיב וברקע הים התיכון – צילום מהר מירון
ואדי חביס
המסלול עליו נמליץ הפעם הוא נחל כזיב עליון – ואדי חביס. בעבר, לפני קום המדינה, לחלק מהנחלים היו שמות שונים לכל מקטע של הנחל. כך לדוגמא חלקו המערבי של נחל כזיב נקרא ״ואדי קוריין״, על שם ״קלעת קוריין״ שהוא מבצר המונטפורט. לכל שם יש משמעות היסטורית, כך שמקטע הנחל שבכתבה נקרא ״ואדי חביס״ – בעקבות הסיפור ההיסטורי של הנביא סבלאן שקבור בראש הר זבול (נבי סבלאן). המסלול הוא חלק משביל ״ים אל ים״, וניתן ללכת אותו מחורפיש במורד הנחל, או מגשר אלקוש עד חורפיש במעלה הנחל.
אגן נחל עמוד וברקע הכנרת – צילום מהר מירון
מתחילים לצעוד בגשר אלקוש
תחילת המסלול היא ברחבת עפר לצד כביש 89. כביש 89 הוא כביש הרוחב המרכזי של הגליל המערבי, הכביש מתחיל במערב מנהריה, וחוצה את הגליל המערבי דרך הר מירון, בואכה צפת עד לכביש 90 במחלף אליפלט. אנו מתחילים לצעוד בינות לחורש ים תיכוני עם מעט אורנים, ובין רגע נגיע למקטע שביל ייחודי, שמימינינו מצוק קטן עם עצי קטלב. עצי הקטלב אוהבים מאוד לגדול על מסלע חווארי, הממוקם בראש המצוק.
עץ הקטלב הגדל בראש המצוקון
שורשי העצים מפרקים אט אט את המסלע, בתהליך שנקרא ״בליה ביולוגית״. לרגע נדמה שהנחל נעלם לנו, אבל אל דאגה, כי תוך כ-חצי שעה הליכה נשוב אל הנחל ויגלה בפנינו האחו הקסום של אחד ממעיינות הנחל – עין רטט (על המעיינות נרחיב בהמשך הכתבה).מימיו של עין רטט נקווים בחלק מהשנה בשלולית בנחל, אבל המקום בעיקר מאפשר עצירה מקסימה לארוחת שטח נהדרת.
האחו הנהדר של עין רטט
ממשיכים לצעוד במעלה הנחל
לאחר שעוברים את עין רטט, ממשיכים לצעוד על השביל המסומן כחול, לצד הנחל. וכעת חידת חשיבה מעניינת, שהתשובה תיחשף בהמשך הפסקה: כאשר אני צועדים במקטע שאחרי עין רטט, ההליכה לצד הנחל מאוד מישורית. נסו לחשוב מה הסיבה, הלא אנו לא במישור החוף או רמת הגולן, סך הכל אזור די הררי. התשובה אחרי הבאנר (אבל תנו בו מבט, אולי אף לחיצה!):
התשובה טמונה בעיצוב הנוף הטבעי בידי האדם לאורך הדורות. במקטע זה אנו למעשה צועדים על טרסה – מדרגה מלאכותית שהאדם יצר לטובת גידולים חקלאיים. האדם בנה קיר אבן לאורכו של הנחל, ובעורף הקיר הצטברה לה קרקע (אדמה), מה שהפך את האזור הזה למישורי, ולנו כמובן כיף לצעוד במישור עם שיפוע מינימלי.
השביל בשיפוע מינימלי על הטרסה לצד הנחל
לכיוון השטחים החקלאיים
ככל שמתקדמים בהליכה, חלקכם ישימו לב לעובדה מעניינת, שמי שפתח מפה לפני תחילת ההליכה ישר ישים לב. הנחל למעשה מבצע פיתול מושלם, ומקיף את הר זבול. בעין טבעת אנחנו למעשה בשיא הפיתול הזה. אחרי עין רטט (שלא תמיד נובע), אנו ממשיכים לכיוון עין זבול (שגם הוא לא תמיד נובע), ונתקלים בפיצול שבילים כחול/שחור.
קבלו את הכתבות שלנו ישירות לווצאפ בקבוצה שקטה (רק 3-4 הודעות בשבוע)
השביל השחור מטפס אל עבר הר זבול, ואילו אנחנו נמשיך בשביל המסומן כחול לאורך הנחל. לאחר הליכה לא ארוכה, נגיע לטרסות עם עצי זית. כאן, בניגוד לטרסות עליהן צעדנו קודם לכם בתחילת המסלול, הטרסות צרות יותר, וקיר האבן שלהן גבוה יותר. זה לא סתם, זה נוצר מתוך הטופוגרפיה המשופעת יותר. על הטרסות כאן גידלו זיתים ובוסתנים. השאלה הנשאלת היא: מהיכן הגיעו המים להשקיית הבוסתנים? נמשיך לצעוד ונגלה בעצמנו.
טרסות עם כרם זיתים עתיק
היעד הבא – עין חותם
בהמשך המסלול נגיע לפנינת טבע ונוף שקשה לפספס – זהו עין חותם שסימן הזיהוי שלו הוא מבנה האבן המחביא בתוכו את בריכת האגירה של מי עין חותם. עין חותם הוא מעיין שכבה. מהו בעצם מעיין שכבה? ועל שום מה קשורה כאן המילה שכבה? מעיין שכבה הוא מעיין הנובע בקו המגע בין השכבה האוצרת (בא׳ – אקוויפר – דרכה מי הגשם והנגר מחלחלים, לשכבה העוצרת (בע׳) – אקוויקלוד, שכבה אטימה דרכה המים לא יכולים לחלחל עוד, ונובעים על פני השטח. הסיבה לחשיפת המגע בין השכבות יכולה להיות נעוצה בהתחתרות נחל למשל, או בגורמי חשיפה אחרים.
מדרגות סלע הגיר
בעין חותם, קיימות שתי נביעות – האחת למרגלות מצוק קטן, והשניה ממוקמת בתוך מבנה האבן. המים מתנקזים אל שתי שקתות אבן, המשמשות להשקיית עדרי העיזים. שקתות האבן משמשות גם כבית גידול לסלמנדרות בעונת החורף.
זוכרים את הבוסתנים אותם חלפנו בדרך לעין חותם? אם כן, אתם ממש בשאלת הבונוס. שמו הערבי של עין חותם הוא ״עין מזאריב״ – מעיין הצינורות, שנמשכו מהמעיין להשקיית הבוסתנים שבמורד הנחל.
עין חותם
שמים פעמינו אל עבר הסיום (והארוחה)
אחרי שעצרנו לאתנחתא קצרה או ארוכה בעין חותם, אנו ממשיכים במעלה הנחל עם השביל המסומן כחול (לשים לב לא להמשיך באף שביל אחר), וחוצים את נחל כזיב. והנה זכרון אישי שלי שעולה כל פעם בנקודת חצייה זו – בראשית שנות ה-2000, כשהדרכתי טיולים בגליל, כל פעם שחצינו את הנחל התבאסנו ממש, כי זרמו בנחל מי ביוב. זה ממש היווה מפגע סביבתי ואקולוגי, והביוב ממש הסריח את האזור, ופגע בבית הגידול ובבעלי החיים. במרוצת השנים נפתרה הבעיה, הביוב סולק וטופל, והנחל התנקה אט אט. כולנו נשמנו לרווחה. אנו ממשיכים בשביל, עד שלאחר קילומטר הליכה מעין חותם, נגיע אל הרכב (או המונית) שמחכה לנו בחניית הרכבים שבקצה הכפר חורפיש.
קצת קולינריה מקומית (איך לא?)
הכפר חורפיש שממוקם בסיום (או בתחילת) המסלול הוא כפר דרוזי גלילי, הטומן בחובו פנינות קולינריות מומלצות ביותר! ההמלצה הראשונה שלנו היא ״סמבוסק הארזים״ – בית מאפה לסמבוסקים מובחרים בשלל טעמים (בשרי, חלבי, צמחוני). המקום פופולרי ביותר, ולעיתים יש צורך להמתין זמן רב עד קבלת ההזמנה. הטיפ שלנו הוא להתקשר כחצי שעה לפני, להזמין, ולאסוף כשמוכן. שימו לב שהמסעדה מקבלת רק תשלום במזומן.
ההמלצה השניה לאחר הסמבוסק, היא קונדיטוריית נסים – בה נפשכם תמצא קינוחים מזרחיים ומערביים, וכנאפה משובחת. אתם גם יכולים לקנות את מיני המזונות מבתי ממכר אלו טרם תחילת המסלול, ולקיים את מצוות הפיקניק המהודר במהלך המסלול. כי כפי שנאמר – מי שקנה כנאפה או סמבוסק לפני תחילת המסלול, יהנה מהם שבעתיים תוך כדי המסלול.
כתב וצילם: רֹתם אלינסון
דור העתיד לומד קצת קולינריה מקומית בסמבוסק הארזים
לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם:
לערוץ הטלגרם!
