נחל חרמון (הבניאס) מציע שני מסלולים שונים: מסלול חופשי ופראי ומסלול מוכרז בתשלום. הראשון מרגיש כמו הרפתקה ספונטנית בטבע, השני כמו כניסה לתוך גלויה כחולה- ירוקה. איזה מסלול מתאים לכם – זה שבין עצי הדולב והטבע הגולמי, או זה שמוביל לשביל תלוי מול מפל שוצף?
היכן שהמים זורמים והזיכרונות נרקמים – טיול משפחתי בנחל חרמון
נחל חרמון –הבניאס הוא אחד המקומות שבהם הקיץ הישראלי מרגיש כמעט כמו חו"ל. גם בחום יולי- אוגוסט, המים הקרים, הקניון הירוק והצל הטבעי יוצרים חוויה מרעננת ומפתיעה. רבים לא יודעים שלנחל המיוחד הזה יש למעשה שני מסלולים עיקריים, כל אחד מהם שונה מהשני: המסלול הראשון – פראי וחינמי, עם ניחוח הרפתקני – מתחיל בשאר ישוב ונגמר בבית העלמין של קיבוץ שניר. השני – מסלול מוכרז בתשלום בתוך שמורת הטבע של רשות הטבע והגנים, כולל שבילים מסודרים, תצפיות בטוחות ואטרקציות מוכרות כמו השביל התלוי והמפל המרשים.
הניוזלטר שלנו מגיע פעם בשבוע. להצטרפות הכניסו מייל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
רגע לפני שנצלול פנימה – קצת רקע שחשוב להכיר: נחל חרמון, או בשמו המוכר יותר – הבניאס, הוא אחד משלושת מקורות הירדן, הגדול והמרשים שבהם. הנחל נובע ממעיינות עין בניאס, במדרון הצפון-מזרחי של הר חרמון, וזורם לאורך כ-7 קילומטרים עד שהוא מתחבר לנחל דן ולנחל שניר. המים הקרים והצלולים שמקורם בהפשרת שלגים יוצרים לאורך הדרך סביבה טבעית עשירה: יערות עבותים, סלעי בזלת דרמטיים, בריכות שכשוך, קניונים צרים ומפלים שוצפים – כל אלו יחד יוצרים חוויה ייחודית לגליל העליון.
אחד היתרונות הבולטים של אזור הבניאס הוא הגיוון: אפשר לשלב את שני המסלולים ליום טיול מלא – כפי שאני עשיתי, ופרטתי לכם בהמשך גם במפה. אבל באותה מידה תוכלו לפצל את החוויה: יום אחד לטייל בשמורת הטבע במסלול המוכרז, בתשלום. וביום אחר לבחור במסלול החופשי והפראי הכולל עצירה ליד הטנק הסורי ההיסטורי. כך או כך, לא מדובר בעוד טיול בטבע – אלא במסע רב-שכבתי שמחבר בין נוף, מים, היסטוריה ותרבות – וכל זה, באריזה צפונית קרירה ומלאת קסם.
אז מה מתאים לכם יותר? המשיכו לקרוא – תיאור המסלולים לפניכם.
נחל חרמון- הבניאס בזרימתו
נתוני המסלול המלא בקצרה:
- אורך: כ-7 ק"מ
- משך: כ-שלוש וחצי שעות
- דרגת קושי: קלה עד בינונית
- סוג: מנקודה לנקודה – נדרשת הקפצת רכבים
- מסלול חופשי פראי: קמפינג חניון הבניאס בוויז. בית העלמין קיבוץ שניר בוויז
- מסלול מוכרז בתשלום: שמורת טבע בניאס – חניון המפל בוויז. חניון המעיינות בוויז הכניסה לשמורה בתשלום: מבוגר- 28 ש"ח, ילד- 14 ש"ח.
- להורדת קובץ המסלול: לחצו פה (יש לחלצו מתקיית זיפ לפני שימוש)
נוף מרשים ושאון מים: כך מתחיל הטיול במסלול החינמי פראי
המסלול הלא־מוכרז של נחל חרמון מתחיל ממש ליד קמפינג הבניאס בשאר ישוב, ומסתיים בבית העלמין של קיבוץ שניר – פתרון מושלם לטיול קווי קצר אך מלא חוויות. לוגיסטיקה? פשוטה להפליא: משאירים רכב בכל קצה ויוצאים לדרך בראש שקט. מדובר בקטע הליכה באורך של כ־4.5 ק"מ, מחוץ לשמורת הטבע המוסדרת ולמרות שהוא ללא תשלום, הוא עשיר בטבע אותנטי, שקט ותחושת הרפתקה.
אני מתארגנת – כובע, מים, תרמיל שיושב טוב על הגב – ויוצאת. השער הרגלי שליד הקמפינג מוביל אותנו מיד אל תוך אווירת בוקר צפונית: מצד ימין נפרס הנוף השלו של עמק החולה, ומצד שמאל – הטבע הפראי של נחל חרמון מזמין אותנו להיכנס ללב הירוק של הגליל העליון.
300 מטרים קלים של הליכה מובילים אל גשר פלדה פשוט, שנראה כמעט סמלי – אבל מאחוריו היסטוריה מרתקת. מדובר באחד ממעברי השטח שנבנו בתקופת מלחמת ששת הימים, אז כל גשר על נחל היה הישג טקטי חשוב. אנחנו יורדים בזהירות מתחת לגשר – ירידה קצרה וקלה – ונעצרים לארוחת בוקר צנועה עם צלילי זרימת המים, קרני שמש חודרות מבעד לצמרות ורגע של שקט.
מחליפים סימוני שביל בין האדום לשחור
בין צל עצי הדולב לשאון המים: בעומק הקניון הירוק של נחל חרמון
לאחר חציית גשר הפלדה, השביל מתקרב לערוץ הנחל ומתפתל בין צמחייה עבותה ועצי דולב מרשימים, המטילים צל מבורך ומעצבים קניון ירוק וצר. מדי פעם מציצים מבין הצמחים סלעי בזלת עתיקים שהם תזכורת גיאולוגית לשורשים הגעשיים של האזור. ההליכה הופכת קצבית, כמעט מדיטטיבית.
השביל מסומן תחילה באדום, מתחלף לרגע לסימון שחור וחוזר שוב לאדום – משחק שמכניס מעט עניין גם למטיילים הצעירים. לאורך הדרך תמצאו פינות ישיבה טבעיות, קרחות יער מוצלות ובריכות שכשוך רדודות, מושלמות לטבילת רגליים. אם תקדישו רגע להסתכל מעבר לשביל הראשי – תגלו שבילים צדדיים שמובילים לפינות נסתרות וקסומות על שפת המים. המלצה אישית: אל תמהרו. תנו לעצמכם ללכת לאיבוד קצת (רק טיפה), זה חלק מהקסם.
קבלו את הכתבות שלנו ישירות לווצאפ בקבוצה שקטה.
(רק 3-4 הודעות בשבוע)
השטח נעשה מעט מאתגר יותר, במיוחד אם אתם עם ילדים קטנים. אנחנו מתקדמים בזהירות, לעיתים מתיישבים כדי לעבור קטע סלעי או נעזרים באבנים לייצוב. אבל דווקא הרגעים האלה – של תשומת לב, שיתוף פעולה וחיוך בסוף הטיפוס – הם שמייצרים את תחושת ההרפתקה. לא קשה מדי, אבל לגמרי מספק. בקטעים מסוימים, השביל מתרומם מעט מעל הנחל ופותח מבט פנורמי אל הזרימה, הצמחייה והרוגע שמסביב. זו הזדמנות מושלמת לשלוף את המצלמה ולצלם.
הירוק היום, ירוק מאוד- בעיקר בזריחה
הטנק הסורי בנחל חרמון: בין היסטוריה חיה לטבע הפראי
לאחר כ־45 דקות של הליכה נינוחה, אנחנו מגיעים לגולת הכותרת של המסלול – הטנק הסורי ההפוך. הדרך אליו כוללת ירידה קצרה במדרגות אבן, שמצריכות קצת תשומת לב: הן מעט תלולות, ולעיתים חלקלקות בשל הלחות העולה מהנחל. זמן טוב להאט ולהתכונן לרגע יוצא דופן.
המראה הנגלה: טנק סורי חלוד, מוטל על צדו בלב ערוץ הנחל, עטוף בצמחייה ובמים צלולים שזורמים סביבו. קשה לדמיין סצנה שהיא גם כל כך פסטורלית וגם כל כך טעונה. זהו שריד אילם ממלחמת ששת הימים, אז כבשה ישראל את אזור הבניאס מידי הסורים. מאז 1948 שלטו הסורים בגזרה הזו, והטנק שנפל לכאן, ככל הנראה במהלך נסיגה הוא תזכורת לימים פחות פסטורליים – גם אז, וגם די לאחרונה.
מכאן, חוזרים מעט בשביל השחור, עד שהוא מתחבר לשביל הירוק שמטפס במתינות לעבר נקודת הסיום – בית העלמין של קיבוץ שניר. הקטע האחרון חשוף יותר לשמש, והעלייה בו מורגשת, במיוחד בימים חמים.
הטנק הסורי-חצי שקוע בטבע, חצי שקוע עדיין בסיפור הקרב.
שמורת נחל חרמון: מסלול מוכרז בתשלום
אחרי נסיעה קצרה –אנחנו מגיעים לחניון העליון של שמורת טבע נחל חרמון, המוכרת יותר בשמה: שמורת הבניאס. כאן יש לכם שתי אפשרויות לוגיסטיות נוחות: להחנות רכב אחד בחניון המפל, שם ממוקמות הקופות ונקודת הכניסה הרשמית, ורכב נוסף בחניון המעיינות – נקודת היציאה, ממנה לא ניתן להיכנס לשמורה. בהתאם לכך, תוכלו לבחור בין מסלול קווי שיורד מן המפל אל המעיינות, או ללכת על מסלול מעגלי – שיחזיר אתכם אל נקודת ההתחלה.
השמורה, המשתרעת על פני כ־1,300 דונם, עוקבת אחר נחל חרמון מהמעיינות ועד לחיבורו עם מקורות הירדן. מאז ההרחבה המשמעותית שבוצעה בשנת 2009, היא כוללת יותר שטחי טבע נגישים, שבילים מגוונים, ואתרים היסטוריים מרתקים. הכניסה לשמורה כרוכה בתשלום ויש להזמין כרטיסים מראש באתר רשות הטבע והגנים. שעות פתיחה: ימים א'-ה' ושבת: 08:00–16:00; ימי שישי וערבי חג: 08:00–15:00.
השמורה מחולקת לשני אזורים מרכזיים: מתחם המפל והשביל התלוי, ומתחם המעיינות. במתחם המפל תהנו מעוצמת הזרימה בין סלעי בזלת. כאן גם תמצאו את השביל התלוי – הליכה חווייתית בין קירות הקניון, ממש מעל המים, עם תצפיות נהדרות ממרפסות עץ בטוחות ונגישות. במתחם המעיינות תגלו את הצד הרגוע של הבניאס: פלגי מים רגועים, בריכות שכשוך טבעיות, מערת פאן המרשימה ושרידים של מקדשים עתיקים מתקופות כנעניות, הלניסטיות ורומיות – עדות לשכבות העמוקות של ההיסטוריה המקומית.
השביל התלוי – רעש המים הזורמים יוצר פסקול טבעי ונעים, והקניון מתחיל להיחשף יפהפה ומרשים.
במרחק צעד מהנחל: מסלול תלוי בשמורת הבניאס
השביל הרחב והמסומן מוביל אותנו מטה במדרגות נוחות אל תוך ערוץ נחל חרמון. הקטע הראשון – כ־500 מטרים של ירידה מתונה – נגיש למדי, אך כולל מדרגות שעלולות להיות מאתגרות למי שמתקשה בהליכה. שווה לקחת את הזמן.
ואז מגיעים אליו – השביל התלוי. גשר עץ יציב ויפהפה, שנמתח ממש מעל ערוץ הנחל השוצף. כאן אנחנו כמעט בתוך המים – רק בלי להירטב שכן הכניסה למים אסורה (לטובת שמירה על בטיחות ושמירת הטבע). הסלעים, הצמחייה, והקצף הלבן שיוצר המפל, כולם מתגלים בזווית חדשה. עבור הילדים זהו רגע של הרפתקה. אנחנו מאטים, מצלמים, מחייכים. אין לאן למהר.
השביל התלוי – מבנה עץ בנוי היטב, שתלוי ממש מעל הנחל הגועש
מפל נחל חרמון: עשרה מטרים של עוצמה טבעית
מכאן נמשיך בשביל קצר למפל הבניאס, אחד המפלים הגדולים בישראל. המים נופלים כאן מגובה של כ-10 מטרים בזרימה חזקה, במיוחד בחורף ובאביב. מהמרפסת שבנויה מול המפל רואים איך המים מתנפצים על הסלעים למטה. טיפות מים קטנות עולות ומגיעות עד המרפסת – תחושה נעימה בימים חמים.
מפל נחל חרמון: עשרה מטרים של עוצמה טבעית
מפה הכול מתחיל: המעיינות הקרירים של נחל חרמון
במתחם המעיינות בחלק העליון של השמורה יוצאים מי התהום מסלעי הגיר של החרמון. המים הקרים והצלולים האלה הם ראשית נחל חרמון – הגדול מבין מקורות הירדן. כאן המים עוברים מתת-הקרקע אל פני השטח ומתחילים לזרום בין עצים ואבני בזלת. יש ספסלים ליד המעיינות, אז ישבנו קצת להסתכל על המים שיוצאים מהאדמה.
מפלונים מלאכותיים קטנים על מדרונות חקלאיות ישנות
בין מים לגלגלי עץ: סיפור הטחנות
לאורך הנחל פזורים שרידי טחנות קמח ישנות. במשך מאות שנים תושבי האזור השתמשו בכוח המים כדי להפעיל אבני ריחיים שטחנו חיטה ללחם. הטחנות שימשו גם כמקום מפגש – שכנים נפגשו כאן, החליפו חדשות ושמרו על שגרת חיים פשוטה. הטחנות נבנו ליד הנחל והמים הופנו בתעלות צרות לגלגלי עץ שהסובבו את מנגנון הטחינה. טכנולוגיה פשוטה אבל יעילה.
אם השארתם רכב בחניון המעיינות – החזרה קלה. אם לא, אפשר לחזור לחניון המפל דרך השביל העליון. הוא יותר יבש מהשביל התחתון ומתרחק מהנחל, אבל עובר דרך צמחייה שונה ונופים פתוחים יותר.
הטחנות נבנו קרוב למים, וניצלו את הזרם כדי להפעיל אבני ריחיים כבדות
אז איזה מסלול מתאים ולמי?
המסלול הפראי והחינמי מתאים לאוהבי טיולים קלילים (דרגת קושי קלה עד בינונית), משפחות עם ילדים שמורגלים בהליכה, וזוגות שמחפשים שלווה בלי לשלם דמי כניסה. יתרון נוסף – הצל הרב במסלול הופך אותו לאידיאלי גם בעונות החמות למחפשי טבע פראי כפי שהוא צריך להיות.
המסלול המסודר בתשלום מתאים למשפחות עם ילדים (לא עם עגלות), קבוצות מטיילים, מבוגרים שמעדיפים שבילים מוסדרים, ותיירים שמחפשים להעמיק גם בהיסטוריה ובמורשת. השמורה נגישה יותר מבחינת שירותים, חנייה, הסברים ומפות, מה שהופך אותה לאידאלית גם למי שמחפש חוויה מתוּוכת אך מלאה.
מאת: אפרת בן חמו
לחצו פה לעוד מסלולים וסינגלים באאוטפאנל
ערוץ התוכן שלנו בטלגרם – הוא מעולה:
הנחל שופע והפריחה בשיאה
