ב 25 שנים האחרונות אני אוסף כל כביש נוף שרכבתי וחוזר אליו שוב ושוב כדי להנות מהנופים היפים של ישראל. בסדרת הכתבות הבאה אספתי בשבילכם את 34 כבישי הנוף הכי יפים בישראל לרכיבה, או נהיגה.
אם אתם מגיעים לפה עם האופנוע או עם הרכב לטיול – זכרו שיש בכבישים האלה הרבה רוכבי אופניים ושמרו עליהם: עקפו בעקיפה משמעותית לפחות מטר וחצי מהרוכבים.
במפות של גוגל או ווייז אין סימון של כבישים נופיים, אבל במפות של מישלן לכל אירופה, יש איכות נדירה. מישלן ממפה לא רק את המסעדות הטובות בעולם, אלא גם את הכבישים היפים ביותר לתיור והיא מסמנת אותם בקו ירוק על המפות. אני מטייל שנים עם המפות שלהם בחו”ל וכביש נופי של מישלן מעולם לא אכזב אותי. אז לשאלתו של חבר ב OUTPANEL יצרתי את רשימת 32 הכבישים הירוקים של ישראל.
ליד הכבישים האלה ודרכם אפשר כמובן למצוא עוד הרבה כבישים יפים אבל בחרתי את הצירים המרכזיים והעיקריים שאליהם אני אוהבים לחזור שוב ושוב לרכוב באופני כביש. כמובן שגם למטיילים רגילים אלה הם היעדים ששווה להגיע אליהם. יש כבישים נוספים שהם הסתעפויות קטנות, או דרכי נוף ללא מספר. פה ניסינו למפות את הצירים העיקריים ובד”כ כל דרכי הנוף הקטנות יוצאים ממילא מהם ובאזורם.
יש פה נוף מדהים ואקזוטי, עליות וקרבה לרוב מרכזי האוכלוסייה של ישראל. לצד כל אלה קצת אקזוטיקה פוליטית מעניינת עם גדר הפרדה מסיבית שחוצה את הגבעות כתער ומזכירה לנו ששלמות הארץ היא בעצם מושג תיאורטי מופרח ולא רלבנטי עבורינו כרוכבים – כי אין רבים שיעזו לרכוב בצפון השומרון… אבל לפחות לטעום מהנופים היפים של האזור ולהציץ אליהם אפשר בכבישים שקטים יחסית עם אווירה אחרת.
מקטע מיתולוגי לרוכבי האופניים בישראל שבתוכו עלית יער הנשיא. רובם חונים בלטרון, פדיה, או טל שחר ויוצאים מפה לכיוון העליות של ירושלים, אבל זה מקטע יפה וראוי לרכיבה בפני עצמו. במיוחד אם אתם נכנסים לדרך הפסלים! (ושמישהו יקנה כבר את המתחם הזה של תחנת הדלק המוזנחת בנחשון ויהפוך אותו למקום מזמין יותר לבקר בו בהתחלת/אמצע/סוף טיולים…)
העליה מאיזור שמשון לכיוון רמת רזיאל ולאחר מכן צובא היא העליה הנחשבת לאחת מהקשות בישראל בזכות חלקה הראשון והתלול במיוחד. הסרפנטינות לא מקלות, והקיר האימתני במרכז שובר את הרגליים. אבל שווה להתאמץ כי מייד אחרי המקטע הראשון בכביש יש נוף שרבים רואים בו כ”יפה ביותר בישראל” היכן שהאספלט נהיה צר, ערוצי הואדי תלולים והירוק ירוק מאוד.
זו עליה בכביש הנופי היפהפה שמתחיל בפארק בריטניה וממשיך ממנו דרך עמק האלה אל צור הדסה ועד לבית לחם ובית”ר עלית. מיד אחרי צור הדסה אנחנו פונים שמאלה לכיוון בר בהר ולכן זו אחת משלוש העליות שמובילות אליו: בית הקפה מסעדה שהפך למרכז המפגש של הרוכבים, הממונעים והלא ממונעים. הנופים מהממים: הרי ירושלים הירוקים במיטבם. בעונה הרלבנטית פריחת השקדיות יפהפיה. להרפתקנים- ניתן לנוע דרומה משם ולגוון את הרכיבה עם כניסה לכבישים היפהפיים והמקבילים לעמק האלה של פארק עדולם הסמוך ומתחברים לכביש הנוף הזה מאדרת או נווה מיכאל.
6/7. מהעלייה לנס הרים ועד ירושלים (כבישים 386 ו 3866)
המכה של המטפסים בישראל! העליה המיתולוגית הכי נרכבת בארץ כנראה שמובילה מבית שמש אל נס הרים, מערת הנטיפים וכמובן אותו בר בהר. העליה הזו שאורכה כ 5.5 ק”מ הפכה למדד יכולת טיפוס משווה כיוון שיש למדידה שלה נקודת התחלה וסיום מוסכמת על כל הרוכבים, וכך השאלה “כמה עשית על נס הרים” הופכת להיות שאלה מגדירה את הרוכב על סקאלה משווה של יכולות הטיפוס שלו.
אבל הכביש היפה הזה לא מסתיים פה. הנתיב ממשיך אל כביש 386 המהמם המתפתל בואדי עד ירושלים. מקום שתמיד כיף לחזור אליו לטיולים בשני הכיוונים.
הנה המפה למסלול כולל מקטע נחשון שמשון, דרך הפסלים עד ירושלים וצובה מאחורה:
8. ההקפה של בית ג’וברין (כביש 553)
שכשרוכבים אומרים “בית ג’וברין” הם מתכוונים להקפה של כביש 553 המקיף את פארק בריטניה בעיקר. מפלט אספלט נידח יחסית ומקסים של Rolling Hills – גבעות לא קשות לרכיבה אבל לא מישוריות לחלוטין ותצפיות נוף מהממות אל פארק בריטניה ואל איזור השפלה הדי דרומית. מקום שקט ויפה שמשרה רוגע בכל פעם שמטיילים בו.
9/10. בית גו’ברין – לכיש – להב (כבישים 358/3415)
המסלול היפהפה והארוך הזה מגיע מהשפלה ועד לנגב והוא כולל בתוכו אזורי גבעות שקטות וריקות יחסית בנקודת החיבור של השטחים עם ישראל – על גבול הרי חברון. כידוע הקו הזה מכיל את גדר ההפרדה והיא האלמנט העיקרי המלווה אותנו לאורך רוב הדרך. זה סוג של הצצה לשטחים מצד אחד ולגבעות יפות מצד שני, עד שמגיעים ליער להב שם חובה להכנס לדרך הנוף. מסיימים בתחנת הדלק המקומית לתדלוק והצטיידות וחוזרים חזרה.
