בשנים האחרונות זוכה תחום המערנות בעולם להכרה הולכת וגוברת. השיא מבחינה תקשורתית היה בלי ספק חילוץ הילדים מהמערה בתאילנד. הציבור הרחב זכה להצצה נדירה דרך מסכי הטלוויזיה למורכבות ״העולם התחתון״ החל מההישרדות בתנאים הקשים ועד למורכבות החילוץ שגם גבתה את חייו של אחד המחלצים.
כתב: יואב נגב
צילום : אפי כהן, בועז לנגפורד ויואב נגב
ישראל על מפת עולם המערנות
ב 45 השנים שהתחום קיים בארץ, עסקו בו בודדים בלבד. המלח״ם (המרכז לחקר מערות באונ’ העברית) שהוקם בראשית שנות ה 80 שם את ישראל לראשונה על המפה הבינלאומית. אבל למרות זאת התחום נשאר נחלתם של בודדים. כשמסתכלים על מדינות אחרות בעולם עם רמת חיים כמו שלנו ועם תרבות פנאי דומה. אין לנו אלא לתהות מדוע נשאר תחום המערנות בישראל כל כך קטן ולא מפותח. לישראל היכולת להיות אחת המובילות בעולם: אנחנו מדינה קטנה והגישה נוחה לכל נקודה. יש לנו מגוון אקלימי יוצא דופן וכמות ומגוון מערות ברמה עולמית.
בשנת 2014 העניינים החלו לקבל תפנית חיובית. הוקמו מספר מועדוני מערנות וגויסו חברים. בעזרת הפייסבוק נוצרו קשרים עם מערנים ברחבי העולם. תמונות ממערות ישראליות החלו להישלח לקבוצות הפייסבוק וישראל החלה לקבל הכרה – גם לנו יש עולם תחתון.
בשנתיים האחרונות התהדק הקשר במיוחד עם הטורקים והבולגרים. משלחת בולגרית הגיעה למפות את מערת מלח״ם בסדום ומשלחת ישראלית יצאה לטורקיה למפות ערים תת קרקעיות בקייסרי שליד קפדוקיה. נציגות ישראלית אף יצאה לטורקיה לכנס “Middle East Speleological Symposium” שם גם פגשו מערנים מלבנון ומאיראן. הזמנה חמה מחברינו טוני ווליקובה ואנצ׳ו אנצ׳ב ממועדון המערנות סופיה הספיקה לנו על מנת לארגן משלחת ישראלית בת 16 מערנים ישראלים ממועדון שוחרי המערות הישראלי לביקור קצר בן 5 ימים בבולגריה.
הכנס אימייל פה וקבל השראה שבועית מחוויות אאוטדור באאוטפאנל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
בולגריה – 90 שנים של מערנות
לבולגריה מסורת של 90 שנים בתחום המערנות. היא בית לעשרות מועדוני מערנות ויש בה מאות מערנים פעילים. הבולגרים מאד דומים לנו הישראלים בתכלסיות ובישירות שלהם ולכן קל לנו מאד להתחבר איתם. אבל בניגוד אלינו הם מאד מתודולוגיים וקפדניים. אין קיצורי דרך – דם יזע ודמעות – זאת הדרך היחידה שהם מכירים. בבולגריה יש היום כ 6000 מערות ממופות ומתועדות ויש להניח שעוד עשרות אלפי מערות נוספות רק מחכות להתגלות ולהחקר. המערה הארוכה ביותר בבולגריה היא באורך 25 ק״מ והעמוקה ביותר מגיעה נכון להיום לאיזור ה 540 (יסלחו לי העוסקים במלאכה על חוסר הדיוק). אז מה עושים ב 5 ימים? 5 מערות כמובן.
מערת Duhla- המערה הארוכה בבולגריה
מערת Duhla נמצאת על מורדותיו הדרום מערביים של הר Vitosha, אולי ההר המפורסם ביותר בבלקן שכן הוא מתנשא ממש מעל לבירה סופיה ונצפה כמעט מכל נקודה בה. אל המערה מוביל כביש ישן ומפותל ובסמוך לה מספר משטחים נוחים לקמפינג. באחד מהם, ממש באור אחרון הקמנו את האוהלים, התלבשנו במהירות ועל אף העייפות המצטברת מהטיסה ומהיום הארוך נכנסנו בנפש חפצה למערה.
משב קור קידם את פנינו. מערת Duhla התגלתה בראשית שנות השישים ומאז עובדים בה כמה מועדוני מערנות במיפוי ובגילוי. זאת מערת נהר מבוכית אופקית המורכבת משבעה ערוצים ומלא פחות משש קומות. קל מאד ללכת בה לאיבוד.
על אף אורכה ומורכבותה לא נזקקנו במערה הזאת לציוד SRT אלא רק לחבלי עזר בהתגברות על כמה מכשולים. כיאה למערה אירופאית, היא מעוטרת בגלריות נטיפים יפיפיות והטמפרטורה הממוצעת בה היא סביב ה 10 מעלות כך שעצירות ארוכות לא ממש מומלצות. סיור מלא ומקיף בכל המערה דורש מספר ימים אבל ניתן לבצע בה אין סוף סיורים מעגליים. התקדמנו בטור עורפי, עוזרים האחד לשני במעברים הקשים ועוצרים לצילומים בנקודות היפות. לאחר 3 שעות של התקדמות אל מעמקי המערה העייפות הכריעה אותנו וחזרנו על עקבותינו במהירות כפולה מזו שנכנסנו. בחוץ חיכו לנו האוהלים, לוחשים לנו הזמנה להיכנס פנימה. נפלנו עייפים ורצוצים איש איש לאוהלו. אין דרך נפלאה מזו להתחיל את הטיול.
מערת Rushova- מערת נהר ושיעור בהשפעת האדם על מי התהום
התארגנות בוקר איטית, נסיעה של 3 שעות, קצת שאלות והכוונות ממקומיים וירדנו מהרכבים ליד פתחה של מערת Rushova. המערה היא אחת המערות הפשוטות ביותר לביקור וסיור. היא נמצאת מאד קרוב לכביש והסיור במערה נעשה ברובו בהליכה זקופה. המערה בנויה מערוץ תחתון, פעיל שזורם בו נהר תת קרקעי. בקצה הערוץ התחתון התקרה נעשית נמוכה ולא ניתן להמשיך הלאה במעלה הנהר. בנקודה זו בערך ניתן לטפס אל מפלס עליון שבו זרם בעבר הרחוק נהר קדום.
לפני כחצי שנה פקדו את האיזור גשמים עזים שגרמו לשטפונות שלא נראו כמותם בשנים האחרונות. השטפונות גבו את חייהם של שני אזרחים. הקשר בין תת הקרקע לבין פני השטח אדוק מאד. השיטפונות העזים לא פסחו גם על המערה והציפו אותה לחלוטין. פסולת שמקורה בפני השטח נסחפה פנימה והמפלס התחתון, הפעיל, של המערה התמלא בשקיות ניילון ובבקבוקי פלסטיק. הנהר התת קרקעי שהוא חלק ממי התהום של האיזור הזדהם והוא מכיל היום מי ביוב. לא יכולנו לקבל שיעור חשוב מזה על השפעת האדם על הסביבה בתווך הלא נראה. זיהום מי תהום הוא מכה עולמית. גם בישראל רבים ממאגרי מי התהום מזוהמים ואינם ראויים לשתיה. וגם בישראל, לצערנו, שקיות פלסטיק, בקבוקי פלסטיק וכלים חד פעמיים הם מוצרים זמינים. זמינים מידי – הגיע הזמן להוציא את כל אלה אל מחוץ לחוק.
מערת Barki 8- גן שעשועים תת קרקעי
את שלושת הלילות הבאים בילינו בבקתת Ledenika שבעמק Ledenika למרגלות הר Vratsa. מלון פשוט מהעידן הקומוניסטי באזור הררי ומיוער, מבותר במצוקים אדירים ומהווה מוקד עליה לרגל למטפסים מכל העולם. באזור מאות מסלולי טיפוס ברמות שונות ובאורכים שונים המגיעים אף למאות מטרים. זה גם האזור הקרסטי ביותר בבולגריה. בחיי לא ראיתי אזור קרסטי כל כך. נכון להיום מוכרות שם כ300 מערות בעומקים של עד 350 מטר. אין ספק שזה רק קצה הקרחון. אלפי דולינות (עמקים קרסטיים) פזורות במרחקים של עשרות מטרים האחת מהשניה. בתחתית כל דולינה קיימת מערה. גם אם כרגע אין היא חשופה כרגע לפני הקרקע. אני חייב להודות שנתקפתי קנאה.
מערת Barki 8 נמצאת מרחק של כשעתיים הליכה מבקתת Ledenika, ההליכה למערה היא על שביל טיול מסומן על ההר. זה אחד השבילים היפים שהלכתי בהם. השביל עושה דרכו בין עצי לבנה ודולב, מכוסים טחב ופטריות. עלי שלכת בצבעי צהוב, כתום ואדום מכסים את האדמה כשטיח מרהיב אין סופי. המערה התגלתה ע״י מועדון המערנות academic הבולגרי ביום ה 25 להיווסדו ולכן נקראה בתחילה מערת 25th birthday academic. אורך המערה 800 מטר ועומקה 196 מטר.
המערה היא מיאנדר מפותל שיורד בתלילות דרך סדרה של מפלים ומעברים צרים. לכל אורך המערה גלריות נטיפים מרהיבות ביופיין. המערה היא גן שעשועים לחובבי ההרפתקאות במערות. כל כמה מטרים יש מכשול מסוג אחר שדורש מיומנות אחרת. טיפוס ארובה, זחילה במיאנדר צר, החלקה על הטוסיק על משטחי סלע חלקים ותלולים לאורך עשרות מטרים ועוד ועוד. המערה קרה מאד – פחות מ 10 מעלות וכל עוד הגוף בתנועה אין בעיה להסתדר. מומלץ לוותר על הפסקות ארוכות. אקשן בלתי פוסק.
מערת Zmejova- עולים על החבל
שלוש שעות הליכה מבקתת Ledenika ושעה הליכה ממערת Barki 8 נמצאת מערת Zmejova. מערת אולם הנמצאת בתחתיתו של פיר בעומק 50 מטר. אנצ׳ו, ממועדון המערנות הבולגרי, פתח את מסלול ה SRT ואנחנו גלשנו אחריו, אחד אחד. הגלישה בפיר פשוטה והיא נעשית תוך מעבר מצד אחד שלו לצד השני שלו. הפיר חלקלק, בוצי והוא מעוטר בדלילות בנטיפים. בתחתית הפיר, בבת אחת מתגלה אולם נטיפים מרהיב ביופיו. מידות האולם הן 20×20 והוא אחד האולמות היפים ביותר שראיתי. כולו מעוטר נטיפים וזקיפים בצפיפות, בשלל צבעים ובעושר רב. במרכזו בריכת מים צלולים כבדולח, מרהיבה ביופיה.
מעל מפלס המים מבצבצים שני משקעי בריכה בצורת עוגות. הקירות והתקרה מלאים בגבישי קלציט מפותחים בהם אוחזים עטלפים זעירים שגודלם לא יותר משתי אצבעות והם עטופים בכנפיהם השחורות. גם נוכחותנו לא הפריעה להם להמשיך ולישון. הזמן דחק כך שברגע שירד האחרון מיד התחיל לטפס הראשון. להוציא 9 מערנים ממערה בעומק כזה לוקח בערך שעה, שעה וחצי כך שכל אחד מאיתנו זכה לסיור מקיף ומספיק זמן לצילום.
מערת Temnata dupka- קניונינג תת קרקעי וחזרה לסופיה
מערת Temnata dupka היא מערה אפקית שאורכה 9 ק״מ. היא מערה מאד מוכרת בבולגריה, אל פתחה מוביל שביל מסודר מאובטח במעקה ברזל. את המערה פוקדים מבקרים רבים, אבל הם מבקרים רק סמוך לפתח ולא מרחיקים אל מעמקיה. בעבר נשאבו מי שתיה מהמערה אל הכפרים בסביבה אבל עקב זיהום במים הופסקה השאיבה. לאורך המערה זורם נהר שוצף המתחתר בתוך קניון צר ונאגם לבריכות צלולות בצבע טורקיז.
החלטנו לבקר ביקור קצר במערה של לא יותר משעתיים שלוש כדי לתת לאנשים זמן להסתובב קצת בסופיה. התחלקנו לשתי קבוצות – קבוצת העייפים שעשתה סיבוב קצר ואיטי במערה וקבוצת המורעלים שמטרתה הייתה להתקדם כמה שיותר עמוק בלי לחרוג משעת הגג שהוסכמה.
המערה היא מערה לחובבי אקסטרים ברמה הגבוהה ביותר. ממש קניונינג תת קרקעי. ככל שהתקדמנו למעמקי המערה היא שבתה אותנו בקסמיה. לא רצינו לסוב על עקבינו. בסוף כל מקטע שהתקדמנו שיקרנו לעצמנו שרק נציץ מעבר לעיקול הקרוב וזהו. מזל שאנצ׳ו הבולגרי היה בסביבה לאפס אותנו ולהזכיר לנו שקבענו עם שאר הקבוצה שעת גג. בצער רב עקרנו את עצמנו החוצה מהמערה. זה יעד שאחזור אליו לסיבוב מקיף יותר – בוודאות.
סופיה והביתה
בסופיה התארחנו במועדון המערנות ״sofia caving club and school״ המועדון נמצא בבניין ישן בלב סופיה והוא מכיל כיתת לימוד, סלון, באר, שני מחסני ציוד ומקלחת שירותים. מחסני הציוד מפוצצים ציוד מערנות בשווי עשרות אלפי שקלים. על הקירות תלויות מפות, ציוד היסטורי ותמונות ישנות – היסטוריה ומסורת של 60 שנה. המועדון הוא לא רק מועדון מערנות. הוא מקום מפגש לחברים. וחברים זה לב ליבו של המועדון. ליבי התמלא קנאה. אבל מהסוג הטוב – זה שמרבה חכמה – גם המועדון שלנו יראה כך. יקח כמה זמן שיקח. יש לנו מודל לחיקוי.
אחרי ארוחת ערב במסעדה שמגישה בירה בברז שיוצא ישר מהקיר וסופר כמה ליטרים צרכת הלכנו לישון במועדון המערנות ובשעה 4 לפנות בוקר התחלנו את מסענו חזרה לארץ.
כתב: יואב נגב
צילום : אפי כהן, בועז לנגפורד ויואב נגב