שלוש עשרה שנים לאחר שהודחה מהמקום הראשון בעולם על-ידי מערת 3N באיראן, חוזרת מערת מלח״ם שבהר סדום להיות מערת המלח הארוכה בעולם ובהפרש ניכר משאר מערות המלח בעולם.
כתב: יואב נגב
צילום : אפי כהן, בועז לנגפורד ויואב נגב, בויאן סטפנוב (בובי).
גילוי מערת מלח״ם – חורף 1982
חג החנוכה התשמ״ב – 1982 היה גשום. לכן החליטו יחדיו חוקר המערות הצעיר עמוס פרומקין וילדי חוג הנוער של מלח״ם לרדת להר סדום המדברי ודל המשקעים ולסקור את ההר שעד לאותה העת היו מוכרות בו מערות מועטות בלבד: ״מערת סדום״, ״מערת הקולונל״ ו״מערת ארובותיים״.
הם סרקו את גב ההר וגילו פתח שניתן היה לגלוש דרכו בחבלים. הפתח הוביל לאולם עצום מימדים שאור הפנסים לא הצליח להאיר את קירותיו, תוך כדי התקדמות בתוך החלל התחוור להם שהם נמצאים בתוך מערה עצומת מימדים. לימים יתברר שאולם זה מחובר דרך סדרת חללים ומעברים אל אחד מפתחי המערות הממוקמים בבסיס ההר, ממש לצד כביש 90 ושקיבל את השם הזמני מערה 43. מאותה גיחה, במשך 10 שנים חזרו פרופ׳ פרומקין ומתנדבים נוספים להמשיך ולסקור את ההר ובפרט את מערה 43. בכל גיחה התגלו עוד ועוד אולמות, עוד פתחים ועוד מעברים. ברור היה שמדובר במערה המרשימה והגדולה בישראל – לימים ינתן לה השם מערת מלח״ם.
מיפוי מערות – משימה מורכבת ומסובכת
מערה היא מבנה תלת מימדי מורכב, מערות רבות, הן בכלל פירים אנכיים או שהן כוללות אגפים הממוקמים האחד מעל השני. האתגר במיפוי מערה הוא להעביר את המבנה התלת מימדי לייצוג דו מימדי כך שהמשתמש במפה יוכל בכל נקודה למקם את עצמו ולדעת מה צפוי לו הן במימד האופקי והן במימד האנכי. נסו לדמיין מפה של חדר מדרגות, כך שבכל נקודה תוכלו לא רק לדעת באיזו קומה אתם, אלא גם בדיוק באיזו מדרגה אתם. לשם כך נדרשת מפה אופקית של המערה לצד פרופילים אנכיים וחתכי רוחב. לתוך השרטוט המורכב הזה, נדרש להוסיף פרטי תכסית שונים כגון בולדרים, מדרגות, תופעות קרסטיות וכו׳. הניווט בתוך המערה מאד מורכב ודורש מעקב צמוד.
כיום משתמשים בכלים מדוייקים ומודרניים מבוססי מחשבים למיפוי, אבל בשנות ה 80 ו ה 90 השתמשו בכלים פרימיטיביים ומאד לא מדוייקים. במיפוי המקורי של מערת חריטון למשל, השתמשו בחבל עם קשרים במרווח של מטר ובמיפוי המקורי של מערת מלח״ם השתמשו במוטות טלסקופיים על מנת למדוד את רוחב המחילות.
המיפוי שהוביל פרופ׳ פרומקין בשנות השמונים והתשעים העמיד את אורכה הכולל של מערת מלח״ם על כ 6 ק״מ – המערה הארוכה בישראל ומערת המלח הארוכה בעולם!
מערת 3N באיראן – המקום הראשון נלקח מישראל
בשנת 2006, לאחר סקר ארוך שנים בהר המלח Namakdan ומיפוי שיטתי של המערות שבו הצליח צוות צ׳כי-איראני להשלים את מיפויה של מערת 3N המרהיבה והפך אותה למערת המלח הארוכה בעולם. אורכה עומד כיום על 6.5 ק״מ. כחצי קילומטר ארוכה יותר מהמדידה של מערת מלח״ם שהוביל פרופ׳ פרומקין בשנות השמונים והתשעים. אני עוקב בפייסבוק אחרי רבים מהמערנים האיראנים ויש לנו אפילו קשרים אישיים עם חלקם. אין ספק שמדובר במדינה שתחום המערנות בה מפותח מאד ולנו אין אלא להצטער על כך שאיננו יכולים לבקר באיראן ושהאיראנים אינם יכולים לבקר אותנו בישראל. בין המערנים שוררת אהבה והערכה וכל תחרות שהיא אין בה שום גוון לאומי או לאומני אלא רק ״קנאת סופרים תרבה חוכמה״.
ברור היה לנו עוד לפני הגילוי באיראן שאורכה של מערת מלח״ם גדול בהרבה, אבל פרוייקט מיפוי מחדש של מערה כה גדולה ומורכבת דורש שנים רבות של עבודה ומספר רב מאד של ממפים ולכן במשך למעלה מעשור, למרות שפרוייקט המיפוי היה בתיק המשימות איש לא הרים את הכפפה.
לא ממשיכים לפני שמצטרפים לניוזלטר של אאוטפאנל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
הרומן הבולגרי ישראלי
בשנת 2017 קיבלתי מאחד מחברי מועדון שוחרי המערות את האימייל של Tony Vlaykova ראשת מועדון המערנות Sofia בבולגריה. מכרה משותפת של שניהם חיברה ביניהם והוא העביר לי את הפרטים. אני לא יודע אם זה בגלל שהמנטליות הישראלית והבולגרית דומות או שזאת פשוט אחוות מערנים נטו אבל נוצר קליק מיידי. התחלנו להתכתב והוחלפו הזמנות הדדיות. כמה תמונות ממערות המלח שלנו עוררו מיד את סקרנותה של טוני. בכל זאת מדובר בתופעה ייחודית ומרהיבה. מערנים אירופאים רגילים למערות גיר עמוקות רטובות וקרות. החורף מבחינתם זה זמן הישיבה במשרד וצבירת הכסף למשלחות הקיץ. בהר סדום לעומת זאת החורף הוא הזמן הנוח ביותר להגיע אל ההר.
בקיץ שוררות באזור מערת מלח״ם למעלה מ 40 מעלות כמעט בכל יום. בנוסף הנופים המדבריים הזרים להם כל כך נראו להם כאילו נלקחו מכוכב אחר. הסכמנו יחד שאנחנו נארח אותם ראשונים. קבענו שננסה יחד לארגן מספיק משתתפים שהם ממפים מנוסים ושאם נצליח זאת תהיה הזדמנות מצויינת להרים את הכפפה וסוף סוף לטפל במשימה הגדולה מכולן. מיפוי מחודש ומדויק של מערת מלח״ם.
המשלחת של 2018
בינואר 2018 אירחנו את המשלחת הראשונה עליה כבר כתבתי בשנה שעברה. הספקנו למפות כ 6 ק״מ אבל מהר מאד הבנו שישנם עוד אזורים עצומים שעוד לא הגענו אליהם. ברור היה שהעבודה עוד רחוקה מלהסתיים. מעבר לאגפים שלמים שטרם מופו כמעט ולא נגענו בפירים שנמצאים בגב ההר. רק סקר פירים שכזה באגן הניקוז הנרחב של מערת מלח״ם, בטופוגרפיה החריפה והמחורצת של הר סדום זאת משימה למשלחת שלמה, על כן עוד בטרם סיימנו לקפל את המשלחת מההר התחלנו כבר לתכנן את אופיה של המשלחת הבאה. נצטרך מספר כפול של ממפים שאת חלקם נביא מחו״ל אבל גם נידרש להכשיר במהלך השנה ממפים מישראל ונצטרך לרכוש עבורם את ציוד המדידה, נצטרך לבנות צוותי סקר רבים שיסרקו את ההר בחיפוש אחר כניסות נוספות וחבויות שיתכן ומתחברות בדרך כזו או אחרת אל מערת מלח״ם דרך מעברים חבויים או שהם פשוט קשי גישה מדי מתוך המערה.
את המשלחת של 2018 סיימנו כשאנו מצויידים ברשימת משימות ארוכה ובהבנה שבשנה הבאה אנחנו חוזרים שוב אל ההר.
מתארגנים למשלחת של 2019
תוך התחשבות באילוצים רבים של כל הצדדים המארגנים קבענו שאת המשלחת של 2019 נדחה עד לסוף החורף, לתאריכים 22.2 – 4.3. 11 ימים שבהם ננסה להשלים את המשימה שלא הצלחנו לסיים בשנה שעברה. רב המשתתפים מחו״ל של משלחת 2018 לא יכלו להגיע השנה. לזוג קולו ופולה נולד ילד, מיטקו התחיל לימודים, לדומיניק היו התחייבויות אחרות שהוא לא יכול היה להזיז ולקרסימיר קולבסקי סתם נמאס מהאבק ומהמדבר. על טוני ואנצ׳ו הוטלה המשימה לגייס צוות חדש לגמרי.
עם הישראלים הייתה בעיה הפוכה: התוצאות והחוויות מהמשלחת של 2018 גרמו למערנים רבים מאד לבקש להצטרף אל המשלחת של 2019. בקרב הישראלים החלטנו לבנות מדרג נחיצות מבוסס תפקיד. צוות ממפה – עדיפות עליונה. צוותים בעלי ידע טכני גבוה בחבלים עדיפות שניה. צוותי פני שטח עדיפות שלישית. קבענו מינימום הגעה של יומיים. פחות מזה פשוט גורם לבעיות לוגיסטיות לצד תרומה מוגבלת. כמובטח הכשרנו צוותי מיפוי נוספים ורכשנו עוד ערכות מיפוי. בנינו לו״ז משתתפים מפורט. מי מגיע בכל יום, מי עוזב, היכן הוא צריך להתייצב ומה המשימה שלו.
חדשות נפלאות מחו״ל
טוני הודיעה לי שהיא הצליחה לגייס כ 15 מערנים. כולם ממפים מעולים ומערנים מנוסים. 8 מערנים מבולגריה, 4 מקרואטיה, 2 מצ׳כיה ו 1 מרומניה. יתרה מזאת. בגלל שמדובר על משלחת בינלאומית גדולה ומשמעותית כל כך נוכל לקבל תמיכה מה FSE – פדרציית המערות האירופאית. תמיכה כזאת משמעותה עוד ציוד ועוד כסף למשלחת וכמובן הכרה חשובה בתחום המערנות בישראל, הכרה שעוד תוביל, כך אני מקווה, לחברות ישראלית בפדרציה החשובה הזו.
עבודה טובה מתחילה בהגדרת מסגרת קשוחה
מכיוון שבין חברי המשלחת היו רבים שהייתה זאת להם הפעם הראשונה בארץ בכלל ובמערת מלח בפרט החלטנו שהיומיים הראשונים יוקדשו להקמת מחנה הבסיס ולסיור מודרך על ההר ובאחת המערות שבו. כך נוכל להתארגן בניחותא ולהכיר האחד את השני בצורה מעמיקה יותר. בימים שלאחר מכן צפויה המשלחת להתחלק לצוותים נפרדים שיעבדו כל אחד באופן עצמאי כך שיהיו צוותים רבים שפרט לארוחות הערב והבוקר לא יפגשו כלל.
נקבע שבכל ערב בשעה 21:00 תתקיים ישיבת סוף יום שעד אליה יעדכן כל צוות את המפות על המחשב ובה ידבר על ההתקדמות ועל המשימות הצפויות למחר. שעת יציאה ממחנה הבסיס תהיה לא יאוחר מ 9 בבוקר וארוחת ערב כללית תהיה ב 19:00 כך שמי שמעוניין להקדים או לאחר יצטרך לדאוג לעצמו לאוכל. בכל יום יוגדר תורן מחנה שיהיה אחראי על סידור המחנה ועל הכנת הארוחות וזה יהיה גם היום החופשי שלו.
יש לאאוטפאנל אפליקציה מומלצת- לחצו פה מהסלולרי להתקנה!
עובדים קשה – המוטיבציה גבוהה
עבודת ההכנה שעשינו הוכיחה את עצמה. חברי המשלחת היו חדורי מוטיבציה להתחיל כבר בעבודה. נשארו חלקים רבים ומעניינים מאד למפות. שמונת הבולגרים והרומני התחלקו לשלושה צוותי מיפוי, ארבעת הקרואטים צוות מיפוי נוסף, שני הצ׳כים לעוד צוות והישראלים ל 4 צוותים נוספים – סה״כ 9 צוותי מיפוי. 8 ימי עבודה כפול תשעה צוותים זה 72 ימי מיפוי. כמות נכבדה ומרשימה.
אם בהתחלה היה בי ספק רב מאד שנשלים את המשימה השנה, אחרי שראיתי את כמות צוותי המיפוי התחלתי לשנות את דעתי. במקביל לצוותי המיפוי צוותים ממועדון סארמה וממועדון שוחרי המערות קיבלו משימות לבדיקת מעברים קשים בתוך המערה ומשימות סקר על פני השטח בחיפוש פירים, סימון שלהם, גלישה לתוכם וחיפוש חיבור למערה. בימי השיא יצאו לעבודה כמעט 40 מערנים ובימים הרגועים יותר מ 20.
מסכמים נתונים – התוצאה מפתיעה מעל ומעבר לציפיה
עם זרימת המידע מהצוותים השונים הבנו שכל צוות מיפה כמה מאות מטרים לפחות. מתמטיקה פשוטה, אפילו ללא חישוב הביאה להבנה שאורכה הכולל של המערה הינו הרבה מעבר ל 6 ק״מ. אבל כמה בדיוק? ההרגשה הייתה שאם בשנה הקודמת האגף הצפוני שהיה באחריות הבולגרים נתן את מירב האורך השנה דווקא באגף המרכזי, שהיה באחריות הישראלים היו תגליות משמעותיות שהוסיפו המון אורך למערה.
מעל לכל בלט בעוצמתו איזור אחד במערה שנמצא בערוץ המרכזי: באזור זה הגענו לקמין עצום שלא ניתן לראות את ראשו מקרקעיתו אבל מדידה שלו הראתה שהוא הקמין העמוק ביותר במערה ואולי בהר סדום כולו- עומקו כמעט 100 מטרים. מעבר למימדיו העצומים נראה שכמעט כל מפלס באגף זה של המערה מתחבר אליו בדרך זו או אחרת. נראה שהקמין הזה הוא הצטלבות כל הסדקים באגף זה של המערה – אותם סדקים שמהווים את נתיב חדירת המים ויצירת הערוצים במערה. בשנת 82 הגיע עמוס פרומקין גם כן אל הקמין הזה והתרשם ממנו מאד. הוא קרא לו ״קמין ההפתעות״ – אין שם ראוי מהשם הזה לקמין הזה ואולי למערה כולה – מערת מלח״ם – מערת ההפתעות.
מערת מלח״ם- שברנו את השיא!
נכון לכתיבת שורות אלה נמדדו למעלה מ 10 ק״מ. מספר לא סופי שעשוי עוד לגדול, חסרים עוד מספר נתונים וידועים לנו כמה מקומות שטרם בדקנו ומיפינו. בשנה הבאה נחזור במספרים מצומצמים יותר לסגור את החלקים הללו ולסגור את סקר פני השטח. מערת מלח״ם החזירה לעצמה את התואר ״מערת המלח הארוכה בעולם״ אבל היא גם, נכון לעכשיו, המערה היחידה בישראל שאורכה דו ספרתי (עולה על 10 ק״מ). רק להשוואה, אורכה של מערת חריטון שנמצאת במקום השני הינו בסה״כ 3.5 ק״מ.
