בכל מקום עם נהרות גדולים אולי תתקלו בצורך לחצות אותם. הפוסט הזה יכול לעזור לכם להימנע מטעויות של מטיילים בעת חציית נהר שיכולות להסתיים באסון: מדריך קצר לחציית נהרות.
מאת: גיל אפרת
יש סצנה בסרט Into The Wild שבה שכריס מחליט שהוא רוצה לחזור הביתה. גם אם אתם לא מתים על הסרט, תמשיכו לקרוא רגע. בסיפור, הוא אורז את התרמיל שלו ויוצא לדרך אבל כשהוא מגיע לנחל שהוא חצה בדרך לאוטובוס הנטוש, הוא מגלה שה”נחל” בסוף החורף הופך לנהר גועש בקיץ. הוא מנסה לחצות אותו ותוך רגע מגלה שזה בלתי אפשרי. הוא כמעט טובע.
אם היה עולה קצת במעלה הנהר, הוא היה מגלה אזור נוח לחצייה ואם היה הולך במורד הנהר, אחרי קצת פחות מקילומטר הוא היה מגלה כבל מתוח בין שתי הגדות, שאליו מחובר סל אלומיניום ששימש הידרולוגים וציידים לעבור מגדה לגדה.
יש שלושה שלבים עיקריים בחציית נהרות: בחירת מקום, התארגנות לפני ומה עושים בזמן החצייה.
הסיפור של כריס מוביל אותי לשלב הראשון – בחירת מקום חצייה:
1. לפני חציית נהרות- השקיעו זמן בחיפוש מקום מתאים
אם הנהר נראה מסוכן, לא חייבים לחצות אותו בנקודה בה השביל פוגש בו. לפעמים, אם תעלו במעלה הנהר אולי תמצאו נקודה טובה יותר לחצייה בגלל שיש פחות מים שמזינים את הנהר והזרימה תהיה חלשה יותר. לחילופין, תפתחו מפה, חפשו נקודה רחבה יותר של הנהר, סיכוי גדול שיהיה נח לחצות שם (הסבר בסעיף הבא).
אני יודע שלפעמים המשמעות יכולה להיות הליכה של עשרות קילומטרים נוספים (כשמדובר בנהרות גדולים) או הליכה בתוך סבך שמקשה על ההתקדמות. אבל גם במקרים האלו חשוב להפעיל שיקול דעת, לא להתעצל ולהשקיע זמן נוסף במציאת המקום הטוב ביותר לחצייה.
2. לפני חציית נהרות- הביטו על המים ולמדו אותם
חוץ מהבנה כללית על עוצמת הזרימה, מבט על הנהר יכול לספק לכם מידע חשוב נוסף:
- חפשו מקום בו הנהר מתרחב ואל תתפתו לחצות במקום צר שבו מרחק החצייה קצר יותר. במקום צר הזרימה תהיה מהירה יותר והמים עמוקים יותר בגלל שהם חופרים בקרקע בעוצמה חזקה יותר.
- במהלך ולאחר מערכת חורפית, חשוב לתכנן ולהתייחס לכל נהר בהבנה שהוא יכול להיות גבוה ובעל זרימה חזקה מהרגיל. תסתכלו על המים, אם הם חומים (בוציים) ומלאים בעפר ואבנים הנהר כנראה במצב של שיטפון ולא במצב של זרימה סדירה.
- במידה והזרימה חזקה, חפשו מקום בו היא זורמת לכיוון הגדה השנייה ולא למרכז הנהר או לתוך אזור סלעי ומסוכן. כך שאם איבדתם שיווי משקל ונסחפתם, הנהר יזרוק אתכם לכיוון הגדה אליה תכננתם לחצות.
3. חציית נהרות- גם השעה חשובה
בהרים, עוצמת הזרימה מושפעת לרוב על ידי השלג והקרחונים שנמצאים למעלה. במהלך הלילה הטמפרטורות צונחות ופחות שלג נמס. המשמעות היא שבבוקר הזרימה תהיה חלשה באופן משמעותי ולכן במקומות בהם הזרימה מושפעת ישירות מהשלג/קרח, כמעט תמיד עדיף לחצות נהר בבוקר.
בתכנון טיול יום מעגלי למשל, זכרו שאם עליכם לחצות את הנהר גם בדרך חזרה, החצייה צפויה להיות הרבה יותר מאתגרת מאשר החצייה הראשונה של הבוקר. גם הנהר יהיה גבוה וגועש יותר וגם אתם תהיו עייפים יותר.
4. תתכננו את נקודת היציאה מהמים
העיקרון הוא לסיים במקום בו תוכלו לעלות לגדה השנייה ובזווית קלה במורד הזרם מהנקודה בה אתם מתחילים את החצייה. משבחרתם נקודה תמקדו את המבט שלכם עליה ולא על הזרימה, אין טעם להסתכל על המים אם אינכם רואים את הקרקעית. העין עוקבת באופן לא רצוני אחרי הזרימה וזה יכול להוציא אתכם מאיזון.
שלב שני – רגע לפני חציית הנהר:
5. תפתחו את הקליפסים
אל תשארו קשורים עם רצועת החזה והמותניים של התרמיל. לא מומלץ לחצות נהר כשהרצועות מחוברות בגלל שאם תיסחפו, התיק סופג מים ובעצם הופך למשקולת שמקשה עליכם לשחות ולצאת מהמים. במידה ותיסחפו, לפעמים עדיף להתנתק ממנו כמה שיותר מהר מבלי להתעכב על פתיחת הקליפסים.
כשהזרימה חזקה, באופן אישי אני לא אוהב להוריד את התיק ולהחזיק אותו מעל לראש, זה פוגע בשיווי המשקל בזמן החצייה ועדיף להשאיר את הידיים פנויות. אם אתם דואגים שתכולת התיק תירטב, מומלץ להשתמש בליינר פנימי (שקית ניילון חזקה לדוגמה) בו תשימו את כל הציוד שאתם מעוניינים להשאיר יבש. אם הזרימה אינה סוחפת, אז זה פחות בעייתי לחצות עם התיק מעל הראש.
6. עדיף לנעול נעליים בעת חציית נהרות
באזור עם חציות מרובות או זרימה חזקה עם מים עכורים, אשאיר את הנעליים על הרגליים בגלל שסנדלים לא מספקים הגנה מספיקה על הרגליים. האחיזה של סולית סנדלים על הסלעים החלקלקים שנמצאים מתחת לפני המים בדרך כלל תהיה פחות טובה. אם אין הרבה חציות מתוכננות להמשך והמים צלולים, בדרך כלל אקשור את הנעליים אל חלקו העליון של התיק ואחצה עם סנדלים שמחזיקים טוב את הרגל ולא יכולים להתנתק כתוצאה מהזרימה (קרוקס לדוגמה, לא מומלץ לחציית נהרות עם זרימה חזקה). חשוב לציין שבין אם הזרימה חזקה או לא, מטיילים רבים יעדיפו תמיד לחצות עם נעליים בגלל שהסיכוי להחליק או להיחתך מאבן חדה נמוך יותר. לשיקולכם.
7. אל תחצו לבושים בציוד גשם
תכניסו את ציוד הגשם לתיק. אסור לחצות עם פונצ’ו או מעיל גשם / רוח. ציוד עמיד למים גם אוגר מים ויכול לגרום לטביעה.
8. ביטחון עצמי וניהול סיכונים
רגע לפני חציית נהר, חשוב לזכור שביטחון עצמי בחציית נהרות הוא הכרחי להצלחה. אני לא אומר לא לפחד, לפחד זה חשוב, רק תזכרו שהנהר חזק מכם ואל תנסו לחצות אם אתם לא בטוחים שזה אפשרי. לא בושה להסתובב ולחפש מקום חצייה טוב יותר, להפך, זה מוכיח שאתם מודעים לעצמכם ומקצועיים יותר.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
שלב שלישי – בעת החצייה:
9. מומלץ לחצות עם מקלות הליכה
המקלות מספקים שתי נקודות מגע נוספות עם הקרקע, ודרך לבדוק לפני כל צעד את עומק המים או האם יש סלע נסתר וחלקלק במידה ואינכם רואים את הקרקעית.
שימו לב, בעת החצייה, בכל פעם שתנתקו את מקל ההליכה מהקרקע, כוח הזרימה ישפיע על המקל ומכאן, גם על הידיים שלכם, דבר שיכול להוציא מאיזון. אני לא אומר לא לחצות עם מקל, אלא פשוט להיות מוכנים לזה ולא להיבהל מזה בזמן החצייה.
10. עדיף לחצות עם הפנים לכיוון מעלה הזרם
השענו קדימה “לתוך הזרימה” ותחצו בהליכה אלכסונית/צידית. הסיבה היא שחצייה עם הגוף לכיוון מורד הזרם או ישירות לכיוון הגדה השנייה בדרך כלל מקשה על מציאת איזון.
11. עדיף לחצות בזוג
בידיים משולבות, בצורת נעילה של מפרק המרפק, או אחד מאחורי השני, כשהראשון עם הפנים למעלה הזרימה והשני תומך אותו בגבו (בתרמיל). כשאתם פועלים יחד, אתם בעצם יוצרים נקודת אחיזה נוספת ומשותפת בקרקע. אם אתם בקבוצה גדולה ורוצים להיות אקסטרה זהירים, החברים שלכם יכולים לרדת קצת במורד הנהר ולחכות עם ענף או מקל הליכה מושט במטרה לעזור לכם אם נסחפתם.
אני מודה שמעולם לא חציתי נהר בקבוצה של מעל שני אנשים, אבל השיטה המקובלת היא בטור עם הפנים כלפי מעלה הנהר. חברי הקבוצה החזקים והגבוהים ביותר (עדיף מנוסים) ממוקמים בקדמת הטור מלבד אחד שנעמד בסופו. הראשון, שחווה את כל עוצמת הזרימה, נשען קדימה ואוחז בשתי ידיים במקלות ההליכה או בענף גדול שמצאתם. המטרה היא לנוע באופן אחיד בהליכה צידית כשכל אחד אוחז בתרמיל של מי שעומד לפניו, כך שהעומדים באמצע השורה מוגנים מעוצמת הזרם ותומכים במי שעומד לפניהם.
12. גובה המים
בזרימה מהירה, נהר בגובה ברכיים ומעלה כבר עלול להיות מאוד מסוכן וקשה לחצייה. אם במהלך החצייה אתם מבינים שהנהר גבוה מגובה הברכיים והזרימה נעה במהירות, יכול להיות שעדיף להסתובב ולחפש נקודת חצייה אחרת (או להקים מחנה ולחכות לבוקר, כאמור, תלוי בשעה).
חציית נהרות- סיכום
לא מתפקידי להגיד לכם האם להסתכן בחציית נהרות או לא. אני לא יכול להגיד “לא להסתכן בכלל” כי זו תהיה צביעות מבחינתי. לכן הכתבה הזו מיועדת לאלו שגם אם אומרים להם לא להסתכן, הם עדיין הולכים ועושים את זה. המאמר הזה לא בא לדחוף אתכם לתוך הסכנה אלא לספק כללי התנהלות נכונים.
בכל אופן, אני כן ממליץ להתייחס לעניין בצורה אחראית – כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון על פי הניסיון שלו, ההרגשה שלו וכמובן מצב הנהר. אבל אל תקלו ראש בעניין ולעולם אל תחצו נהר גבוה כשאתם לבד, גם אם יש לכם ניסיון.
יש לכם עצות נוספות? תרשמו בתגובות בעמוד הפייסבוק של אאוטפאנל! – אשמח ללמוד מכם!
מאת: גיל אפרת
הכותב הוא טייל למרחקים ארוכים. מאחוריו כ- 20,000 ק”מ של טרקים ביניהם שניים מתוך שלושת הארוכים של ארצות הברית (PCT, CDT), שביל חוצה ניו זילנד, שביל חוצה פירנאים (GR11) מסע סוסים של 600 ק”מ בפטגוניה ועוד. גיל תכנן והוציא לפועל מסעות במקומות נידחים בעולם בהם אין שביל או דרך, הוביל במשך כמה שנים את צוות סימון השבילים בישראל וניהל בשטח את פרויקט צילום שביל ישראל לגוגל.
