רובנו נוטים לארוז דברים מיותרים, מה שגורם לתיק גדול וכבד. איך אורזים תיק נכון? מה לקחת ומה להשאיר בבית? (תשאירו את סכין הצייד בבית). את התשובות האלה נדע לאחר הכנה לוגיסטית.
כתב וצילם: אופיר סבר
“ככל שאתה יודע יותר, אתה רואה יותר”
הגישה הזאת נכונה מאוד גם בטיולים. ככל שנדע יותר אודות הטיול שלנו, כך נוכל להתכונן אליו טוב יותר ונהנה יותר בטיול עצמו. אנחנו נרצה לדעת לאן אנחנו מטיילים, כמה קילומטרים נעשה בכל יום, מה יהיה מזג האוויר, מה אוכלים, איפה ניתן למלא מים, איפה ניתן להצטייד באוכל. מתוך כל זה גם נדע מהו אופי הטיול ומה כדאי לארוז.
הכנה לוגיסטית מתחילה בפתיחת מפה כדי לראות את המסלול. מן המפה ניתן ללמוד מהם המקומות בהם נעבור, מה המרחק בו נלך ומהם תנאי השטח. דבר נוסף שאני עושה כשאני מביט במפה זה הסתכלות רחבה יותר על השטח ומציאת “דרכי מילוט”. זה אולי נשמע כמו הגזמה אך זה לא דורש מכם שום מאמץ ואם חס וחלילה תצטרכו לצאת מהטיול באמצע אתם עוד תודו לי. ההרגל הזה הציל אותי כמה פעמים: למשל בשביל ישראל, כשהגעתי למרכז המבקרים של תמנע גיליתי להפתעתי שמילוי מים לא אפשרי כמו שבניתי עליו, ונזכרתי שקיבוץ אליפז נמצא כ3 קילומטר משם. אם אתם לא יודעים להשתמש במפה ולדלות ממנה את המידע זהו יכולת חשובה ביותר לדעת טרם יציאה לטיול.
אחרי שהוצאנו את המידע שאנחנו צריכים אפשר לסדר אותה באיזה דרך שתרצו. אני אוהב להשתמש בטבלאות אקסל. במהלך שביל ישראל השתמשתי בטבלת אקסל שעדכנתי כל יום ושיתפתי אותה בענן. ככה כל מי שהתעניין (בעיקר אמא) יכל לדעת איפה אני מתחיל ואיפה אני מסיים בכל יום. ולאד בביקוב, חבר למערכת אאוטפאנל לקח את העניין צעד קדימה ופתח חמ”ל לטיולים שלו. בנוסף, הטבלה סיפקה לי מידע תמידי על היום של למחרת, ונעזרתי בה כדי לתכנן את השבוע. כשהסתכלתי על הטבלה, ידעתי מתי אוכל למלא מים ומתי אצטייד מחדש באוכל.
מה לקחת?
אחרי שאנחנו יודעים את כל הפרטים היבשים על הטיול שלנו צריך להחליט מה לוקחים איתנו. אם מדובר בטיול יום או עם רכב צמוד אז אתם יכולים לקחת את כל הבית בלי שזה ישפיע על הטיול. אני רוצה להתמקד בטיולים שבהם אנחנו סוחבים את הציוד עלינו ונצטרך לקבל החלטות משקל. יש היגד בין מטיילים שלא משנה מה גודל התיק אתה תמיד תמלא אותו עד הסוף…
ראשית נקבל החלטה איזה גודל של תיק נרצה לקחת ונתאים אותו לגב. לאחר מכן את כמות המים הנעה בין 3 ליטר ליום קל\ קריר ועד 6 ליטר ביום קשה וחם. אני אישית אוהב לקחת שלוקר, שזהו חלק מאסטרטגיית השתייה שלי בה אני לא מפסיק לשתות שלוקים קטנים תוך כדי הליכה, הנספגים טוב יותר בגוף מאשר עצירות שתייה עם לגימות גדולות שמכבידות על הבטן.
ההחלטה אם לארוז אוהל או שק שינה בלבד תלויה בנוחות שלכם ובמזג אוויר בחוץ, אך ככלל חשוב ליצור בידוד מן הקרקע בלילה על ידי מזרון שטח. בגדים כמובן שוב, תלוי בנסיבות ובטעמכם האישי. ארזו אוכל עמיד, מזין וזמין, כמו מיקס אגוזים ופירות יבשים, טחינה, חטיפי אנרגיה ופחמימה לבישול בערב. לבסוף אל תשכחו לקחת ערכת עזרה ראשונה נייר טואלט ופנס ראש. כמובן שמומלץ לעשות רשימת ציוד (מנומלצת אם אתם מהמשקיעים) ולעקוב אחרי הציוד\ אוכל שחסר לכם וצריך להשלים.
מה נכין לאכול בטיול?
איך אורזים?
מיקום הציוד בתוך התיק הוא קריטי. העיקרון הבסיסי הוא שהדברים הכבדים יהיו הכי קרובים לגב ובאמצע (בד”כ זה המים). בתחתית התיק, או בתא תחתון נפרד אני מעדיף לשים דברים שלא אצטרך אליהם גישה עד ההגעה לחניון לילה, ועדיף שיהיה רך. הרי זהו השק שינה + פנימית לשק”ש ובגדים. בתא המרכזי אוסיף את האוכל, עדיפות למה שיכול להימעך שיהיה למעלה. אצרף את נייר הטואלט, הגזייה וערכת הבישול. בכובע החיצוני אכניס דברים שחשוב לי שיהיו בשליפה מהירה- כמו פנס ראש, מפה \ מדריך, משקפי שמש, כובע ועזרה ראשונה. בתא הפנימי של הכובע אכניס דברים חשובים שלא ארצה שיהיה קל לגשת אליהם כמו ארנק וטלפון בנוסף לדברים קטנים שלא מצריכים גישה מהירה כמו פק”ל בוקר. את מזרון השטח והסנדלים אקשור מבחוץ, אך ככלל, אמנע כמה שיותר מלקשור דברים מחוץ לתיק. הם מתנדנדים ומוציאים את התיק ואותנו מאיזון. בתיק שלי יש תא ברצועת המותן, שם אשים איזה חטיף אנרגיה\ סכין קטנה.
הטמנות
הטמנות זה אולי הדבר הכי לוגיסטי שצריך לעשות לפני טיול במדבר. הטמנה זהו בעצם לקבור מים ו\או אוכל בנקודה שאתם תגיעו אליה במהלך הטיול שאין בה אפשרות להצטייד מחדש. ניתן לבצע את ההטמנות האלה בעצמכם במידה ויש לכם ג’יפ, דלק ואת חפירה. דרך נוספת היא להזמין שירות של הטמנות. השירות בדרך כלל לא יקר אם מחשיבים את עלות הדלק והטיפולים שהרכב צריך לעבור כדי להגיע אל הנקודה המבוקשת. ובכל זאת אני אדגיש, מכיוון שהרבה מטיילים בוחרים לא לעשות הטמנות, וחושבים שהם יכולים לסחוב עוד משקל על הגב- תחשבו על זה כאל פריט ציוד חדש. אם הייתי אומר לכם שריקושט מוכרים מוצר חדשני שמוריד 6 קילו מהגב, לא הייתם רצים לקנות אותו?
רגע לפני
אז יש לנו מסלול מתוכנן, התיק כבר כמעט ארוז. מה עכשיו? כדאי לבדוק דרכי הגעה למסלול. אם זה בתחבורה ציבורית אז איפה התחנה הכי קרובה, האם יש גם תחנה קרובה לסיום המסלול? אם החלטתם לצאת עם רכב, אז כדאי לבדוק איפה ניתן לחנות את הרכב, האם הדרך נגישה לסוג הרכב? וגם חשוב האם ישנה היסטוריה של גנבות באיזור. נוודא את רשימת הציוד בפעם האחרונה.
מזג אוויר
עד לא מזמן לא הייתי מקדיש פסקה שלמה בכתבה על מזג האוויר, אבל לאור האסון בנחל צפית שפקד אותנו בסוף אפריל 2018 גם אני חישבתי מסלול מחדש. רגע לפני כל טיול, אבדוק בשירות המטאורולוגי את מזג האוויר הצפוי בזמן הטיול. אם יש ספק וחשש לצאת לטיול בדרום בגלל שיטפונות- אז אין ספק! בכלל קטונתי להבין מדוע לטייל באמצע סופה, הרי טיול אמור להיות מהנה ולא מסע הישרדות. אם בכל זאת התעקשתם לעשות כאילו אתם נהנים ללכת רטובים בגשם ולישון בבוץ, אז חשבו גם אתם מסלול מחדש אל מסלול שלא מצריך הליכה בתוך נחל (כן אני יודע שאין כמעט מסלולים כאלה).
אספר לכם שכשטיילתי בשביל ישראל, ישנתי לבד ליד עין ירקעם (סמוך לסנפיר). בבוקר קמתי עם הצטברות של קרח על שק השינה. מיד עליתי על הר כדי לבדוק את מזג האוויר בטלפון. ראיתי שיש התראות על שיטפונות בזק בדרום, ושאני עומד להיכנס לנחל חתירה ונחל ימין, הידועים בשיטפונות עוצמתיים. ארזתי את התיק מהר מאוד והלכתי לתפוס טרמפים בכביש הקרוב. לאן? לא משנה, העיקר למקום גבוה. לאחר כמה טרמפים ואוטובוס הגעתי להתארח אצל חבר בבאר שבע עד שהגשם יפסק. לבסוף התנחלתי אצלו 3 ימים עם גשם בלתי פוסק.
הכנה לוגיסטית- סיכום
הכנה לוגיסטית היא מרכיב חשוב מאוד בכל טיול, והיא לא קשה או מפחידה כמו שהיא נראית. הכנה לוגיסטית עוזרת לנו לענות על המון שאלות לקראת הטיול, להיות ההבדל בין טיול מהנה לאסון, היא יכולה להעניק לנו שקט נפשי במהלך הטיול וכן- היא יכולה להציל חיים. כמובן שלכל אחד יש את השיטות שלו, את הטקסים האישיים שלו ואת היכולת שלו. אבל לדעתי לכל מטייל יש האחראיות לחזור בשלום הביתה.
הכותב, אופיר סבר: זכה בתואר “שביליסט” ב2015 כשהשלים את שביל ישראל מדרום לצפון, מטייל מנוסה ומצלם טבע כבר 11 שנים. מדבר בהתלהבות מוגזמת על ציוד צילום וטיולים ופדנט כשזה מגיע לפק”ל קפה. סטודנט לתקשורת במכללת ספיר וכשהוא לא מצליח להתרכז במרצה הוא חושב על הטיול הבא שלו.
