הכפר ראס עלי גבעת עליל, נמצא על גבעה יפה ועגולה, וסביבה אירוע גאוגרפי מקסים: נפתול נחל ציפורי (מילה מגניבה – "נפתול"): זורם בהקפה כמעט מושלמת מסביב לגבעת הכפר. לאורך נחל ציפורי יש טיילת הליכה מושלמת לטיולי משפחות או רכיבות מתחילים באופני הרים. אז מה הבעיה בעצם?
נחל זורם בישראל זה וואו!
כמה נחלים אמיתיים וזורמים יש פה? הרי הכול נשאב, יובש ו"בוייב" (קיבל ביוב) כאן. נחל ציפורי מציג פוטנציאל מקסים של זרימה בנוף גליל תחתון מרגיע: גבעות מעודנות, יערות אלונים וחורש טבעי בסביבה. עמקים מקסימים. יעד תיירותי ללא ספק.
לחצו לקבל את הכתבות בווצאפ ברגע שהן יוצאות:
הווצאפ של אאוטפאנל
במדינה שבה נחלים מתפקדים בעיקר כתעלות ביוב מתוחכמות, פרויקט שיקום נחל ציפורי, כ 32 ק"מ אורכו, הוא אירוע נדיר, כמעט פנטסטי. מדובר ביוזמה שאפתנית שמטרתה להחזיר את הנחל לקדמותו – לא רק כגוף מים נקי יותר, אלא גם כציר מרכזי של חיי קהילה, חקלאות ותיירות.
מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בישראל, שבו הוחלט להתייחס לנחל כאל מערכת אקולוגית שלמה, שמשפיעה על איכות החיים של כל תושבי האזור, יהודים וערבים, חקלאים ותיירנים, מטיילים ותושבי המקום. עד כה הושקעו בו כ־200 מיליון שקלים, חלקם מתרומה של "יד הנדיב" וחלקם מתקציבי המדינה, שעוד נראה אם יועברו במלואם (מקור: נחל ציפורי שוחה נגד הזרם, זמן ישראל, מאת אביב לביא).
אבל… זום אאוט, לצפיה של מטיילים בטיול טבע רגיל, בכל מקום בעולם: האם זה הרגיש כמו התיאור הרומנטי מעלה? שכרנו Airbnb בסביבה ושמחנו לטייל באביב ולהגיע לטיילת המדוברת.
נפתול הנחל בטיילת נחל ציפורי
הפעם נתרכז בנפתול הנחל המושלם הזה. אטרקציות באזור הן עין יבקע הקרוי גם בריכת הסוסים, והנפתול היפה סביב הכפר. נפתול נחל ציפורי הוא הדגמה למה שקורה כשנחל מחליט שהוא לא ממהר לשום מקום: במקום לזרום בקו ישר כמו כל נחל שמכבד את עצמו, הוא עושה עיקול כמעט של 180 מעלות.
הנפתול כמעט סוגר מעגל שלם סביב הגבעה של הכפר, רק כדי לחזור כמעט לאותו מקום. אלפי שנים של שחיקת קרקע, בליה וסחיפה – יצרו יעד טיולים משפחתי שמשום מה ממליצים עליו באינטרנט בכל מני כתבות, בלי לספר לכם את האמת.
נפתול נחל ציפורי
היחסים המיוחדים בין הקהילה והמקום
חונים בכניסה לכפר (קישור Waze), בחניון מסודר לבאים למקום. השלט מסביר על הקשר המיוחד של תושבי המקום עם הנחל, המהווה חלק חשוב בהוויה ובהיסטוריה האישית של כל אחד מהם ושל הקהילה. אם מה שראינו שם מייצג את הקשר הזה, נתהה מה משמעותו של קשר, בקהילה הזו?
הניוזלטר שלנו מגיע פעם בשבוע והוא מעניין!
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
בנפתול עצמו הולכים קצת פחות מ 2.8 ק"מ להקפה מלאה עם הנפתול עד טחנת עליל וחוזרים עם תוספת הליכה קטנה נוספת. אחרי כן אפשר גם להעמיק את הטראומה בבריכת הסוסים. לאורך דרך הכפר נישא מעל ומדרונות הגבעה עליה הוא יושב ומשקיף ממעל תלולים ויורדים בחדות עד לגדה הפנימית. צלילי המואזין נשמעים בשעות הקבועות, וצלילי מוזיקה ערבית קצבית מדגימה מדי פעם איכות ועוצמת רמקולים מרשימה. צלילים משתלבים עם הטבע מנקודות שונות בסביבה לחיזוק האווירה.
ראס עלי – על הגבעה סביבה מסתובב הנפתול
גבעה מרשימה עם מדרון תלול
אחד היתרונות של מדרון תלול הוא שכל דבר שמונח בקצהו העליון יתגלגל מטה. אחד היתרונות של דברים שמתגלגלים למטה הוא שהם מפסיקים להיות במקום שבו הם היו – הם מבצעים טלפורטציה מיידית ונעלמים. דוגמה שחשבתי עליה, שיכולה להדגים את התופעה המדהימה הזו, היא דוגמה של דוד שמש.
מה הקשר בין דוד שמש לטלפורטציה?
כל תלמיד פיזיקה מתחיל בכיתה ז' ידע להסביר: אם תשימו דוד שמש מקולקל לצד מדרון של גבעה תלולה, ותקראו לסקוטי, ובמקרה הוא יזוז ממש קצת, בלי שום קלאס, ועם אפס מאמץ – רק עשרה ס"מ לכיוון שמתרחק מהכפר, פוף! הוא יעלם לגמרי!
Beam me down, Scotty – כעת אפשר לדמיין את האפקט הזה עם כמות יפה של פסולת ביתית מגוונת, ולנסות לחשב את מידת הפיזור, בהתאם לאחוז השיפוע, כיוון הרוחות ועוצמת הזרימה בנחל. טיילת ציפורי מביאה אתכם לראות הדגמה מאוד מרשימה לטלפורטציה של סקוטי על שטח נרחב:
מרגישים בשווייץ
פרות בטבע ירוק מזכירות לנו גלויה שוויצרית. אם נצמצם עיניים אפילו הגבעה של הפרבר נופית יכולה להיראות כמו כפר ציורי בשוויץ (ולא כמו שכונת וילות יקרה, מלאה ברכבים חשמליים, של עובדי Nvidia או חברות הייטק אחרות מיקנעם).
זוכרים את מחלת העכברת שהתפרצה בעבר בנחלי הצפון, זו המשויכת לצואת בקר החודרת למים? הנושא נחקר לא מעט, פתרונות ולו חלקיים קיימים: למשל גידור, יצירת מוקדי משיכה אלטרנטיביים לעדרים, ועוד. אבל קודם כל צריך מוטיבציה ויכולת: שלמישהו יהיה אכפת, ושלמישהו יהיו תקציבים לפעול ולשנות את זה. לפי הכתבה בזמן ישראל שפורסמה אחרי שהיינו במקום, יש תקציב, יש אחראים, ויש מוטיבציה. אין לפסול את האפשרות שזה תפקיד כפוי טובה שקל יותר להיכשל בו מאשר להצליח. לא נמליץ לכם להיכנס לטבילה, כי בטיילת ובנחל ציפורי זה לא ממש כדאי:
מים יוצרים חיים
אנחנו אוהבים חקלאות. יש משהו מרומם נפש בשורות שורות, תלמים ומטעים שמסדרים לנו חוויה מאורגנת יותר של הטבע. יער רגיל זה נפלא וכאוטי, לעומתו אין כמו חקלאות להשקיט קצת את המוח בגיאומטריה צפויה, ירוקה ויפה. ובמיוחד כשזו מתורגמת לארגזים בזול בצדי הצמתים. חלק מאתגר הפרויקט, כך למדנו מהכתבה בזמן ישראל, הוא השיח בין הפרויקט לחקלאים. חקלאות מקומית ותמיכה בפרנסת הקהילה המקומית, ללא שינוע מזהם שהסחר הגלובלי מייצר, מבורכת.
הטיול פה מישורי, מונגש ומתאים למשפחות, לנכים ולעגלות ילדים, וזו ההזדמנות להראות לזאטוטים כיצד האוכל מגיע מהטבע. על הדרך הם יראו גם איך נראה רובוטריק: טרקטור שהוא גם תחנת שאיבה של מים לירקות והפירות "האורגניים" שלכם, ובמקביל הוא גם פסולת שנתקעה בנחל. בתאבון.
שמו שביל בטון ואמרו: תתמודדו…
יש משהו מרגש ברגע שבו פרויקט סביבתי יוצא לדרך. הוועדות מתכנסות, התקציבים מתגלגלים, הטקסטים ליחסי הציבור כבר מנוסחים, ולבסוף – רגע השיא: חיתוך הסרט בטקס חגיגי. פוליטיקאים מחייכים למצלמות, הפקידים מחלקים לעצמם טפיחות שכם, והקבלן? הוא כבר מזמן בבית עם הצ'ק. התוצאה? טיילת נוצצת, שביל בטון מהודר, שלטים מושקעים עם מידע חצי-רלוונטי – ומה עכשיו? ברוב הפרויקטים, עכשיו זה כבר עניין של מישהו אחר.
כשהיינו שם, טרם קראנו את הכתבה המפרגנת של אביב לביא ב"זמן ישראל", והכתבה הזו נכתבה על בסיס התרשמות שלנו, כפי שהיתה במקום. ולצערנו הלכלוך במקום נראה לנו בדיוק כמו החשש מפרויקט שנזנח. המקום עדיין אינו שביל מטופח בנוף קסום, עם זרימת מים נקיים כמו חזון הפרויקט הזה – אם אתם אופטימיים מאוד, הוא תחילת הדרך לשם.
הוא כן מציע גישה נוחה לכולם. הושקע לא מעט בטיילת בטון, אבל הזבל נערם, הפרות מחרבנות במים, הלכלוך עצוב. פתאום היוזמה הירוקה נראית פחות רומנטית ואופטימית ממה שאנשי הפרויקט מנסים לצייר. אז נכון, הנחל עדיין מתפתל באופן מרשים סביב הגבעה, העצים ממשיכים להטיל צל, והמטיילים עדיין מגיעים. אבל התמודדות עם המציאות שאחרי גזירת הסרט קשה וסיזיפית.
מאת: קרן שרון, גיא חלמיש
צילום: גיאחה, קרן שרון
כנסו לערוץ התוכן שלנו בטלגרם – הוא מעולה:
לערוץ הטלגרם!
