אומרים שהטרק ממסטיה לאושגולי בגאורגיה הוא חובה, ואני מסכימה לחלוטין. אבל מי שמוכן להאריך קצת את המסלול ולעבור בכפרים פחות מוכרים, או לעלות לפסגות נסתרות – יגלה עולמות שכתובים רק בשטח. אפרת נתקעה בגאורגיה בזמן המלחמה, הרחיבה ב-5 ימים נוספים את טרק מסטיה לאושגולי, וחזרה לספר.
הטרק ממסטיה לאושגולי הוא מסלול מעולה בפני עצמו – אין מה להגיד, ממני לא תשמעו מילה לא טובה. זה אחד הטרקים הכי מוכרים בגאורגיה, ומטיילים מכל העולם באים לפה כדי לחוות את השילוב המיוחד הזה: נופים מדהימים בגובה, עם תצפיות רחבות ופתוחות, כפרים עתיקים עם מגדלים, תרבות מקומית מסקרנת ואנשים סוונטים חמים.
לפעמים הרגעים הכי חזקים בטיול קורים כשמרחיבים את הטרק למסלולים פחות מוכרים. מי שמוסיף עוד יום־יומיים ואולי יותר, ומוכן לצאת מהמסלול הקלאסי, יגלה צדדים נוספים של חבל סוונטי. יש לא מעט הרחבות כאלה שאפשר לעשות באזור, וכך לגלות קרחונים, אגמים, מעברי הרים וכפרים קטנים- בדיוק המקומות שהופכים את הטיול למשהו שונה ואחר.
כתבות מעולות פעם בשבוע:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
שתי כתבות משלימות
בכתבה הקודמת, "טרק מסטיה–אושגולי בעין המצלמה", כתבתי על הטרק המוכר והאהוב "מסטיה לאושגלי". בכתבה הזו אני אתמקד בארבע הרחבות שניתן להוסיף לטרק המקורי, כך ששתי הכתבות יחד יוצרות טרק ארוך של תשעה ימים: ארבעה ימים בטרק מסטיה לאושגולו הקלאסי + חמישה ימי הרחבה של מסלולים באזור. מסלולים, שלטעמי, הכניסו נפח משמעותי לכל הטרק, והעשירו אותו בחוויות ובנופים. הכתבות משלימות אחת את השנייה ולכל אחת אני מצרפת מפות ונתונים על המסלולים, כך שתוכלו להחליט מה מתאים לכם, איך לחבר ומתי. מבט מלמעלה על תוכנית המסלול של 9 ימים טרק מסטיה לאושגולי עם תוספות:
למה כדאי לעשות את ההרחבות?
בכל ההרחבות בהן טיילתי, ניסיתי להבין מה המסלול באמת מוסיף לטיול. כי בסוף, כל הרחבה כזו נותנת טעם אחר: מסלול שני הימים מאצרי למסטיה, למשל, כולל מעבר גבוה שעברתי, עם נופים מדהימים מהפסגה. קרחון שקארה מרגיש כמו הליכה אחורה בזמן לתוך עידן הקרח. ואגמי קורולדי? המקום הכי רגוע לעצור ולשבת מול נוף הרים המתנשאים לגובה. כשמשלבים את ההרחבות האלו עם הטרק הקלאסי ממסטיה לאושגולי, הטיול הופך לדעתי ליותר שלם, מגוון ועמוק. לפעמים כל מה שצריך זה הרחבה של עוד יום או שניים בטיול וזה משנה את כל החוויה.
כדי להקל על התכנון שלכם, הוספתי בתחילת כל מסלול גם קישור למפה וגם נתונים חשובים: זמני הליכה, גובה מצטבר, ונקודות שוות לעצירה. זה יעזור לכם להבין מה מחכה בכל יום ואיך לשלב את המסלולים לפי הזמן והכושר. בין אם בא לכם להוסיף רק תוספת יומית קטנה או ללכת על המסלול המורחב הכולל – יש פה את כל מה שצריך כדי לבנות את הטיול שיתאים בדיוק למידות שלכם.
1. יומיים בין הרי שלג: מאצרי לממסטיה דרך מזרי
המסלול בנוי ליומיים הליכה. היום הראשון מאצרי למזרי, ומשם ביום המחרת למסטיה. דרך מושלמת לדעתי להתחיל את הטיול בחבל סוונטי. בחרתי להתחיל בטרק הזה את הטיול שלי בגלל מיקומו – טרק אשר מכסה את השטח שמקדים את ההגעה לכפר מסטיה – ומשם המשכתי בטבעיות לטרק הקלאסי ממסטיה לאושגולי. הרבה ירוק בדרך, עם מעט מאוד מטיילים במסלול. לינה אצל משפחות מקומיות, ונופים שאפשר בקלות להכניס לפנתיאון הרגעים הגדולים של הטיול. את הלילה שלפני תחילת המסלול העברתי במסטיה, שזו גם הייתה ההזדמנות לברר מה מצב מעבר הפס בתחנת המידע לתיירים. נקודה חשובה מאוד אם אתם בתחילת או בסוף העונה, כשיש שלג בפס. מסטיה היא גם המקום להצטייד בכל מה שצריך: אוכל, בגדים חמים, תרמילים או סתם עוגיות לדרך. ממחר, זה רק אתם, ההרים והדרך שמובילה אל תוך הלב של סוונטי.
ההרפתקה מתחילה
המסלול מאצרי למזרי הוא קטע הליכה מאתגר שאורכו כ־16 ק"מ, ונמשך בין 8 ל־10 שעות, תלוי בקצב ובכמות העצירות בדרך. זהו יום של עליות וירידות שתרגישו אותם, עם טיפוס מצטבר של כ־1,090 מטר וירידה של כ־900 מטר. מדובר ביום הליכה שדורש סיבולת וקשב לשטח, אבל מתגמל בחוויית טבע ונופים. מפה של היום: Etseri to Mazeri
מתחילים בכפר אצרי, כפר שקט בגובה 1,500 מטר המוקף יערות ורכסים ירוקים. אליו ניתן להגיע בהסעה ממסטיה שיוצאת בבוקר, נסיעה של כ־40 דקות. בתחילת המסלול, על הכביש הראשי, יש סופרמרקט קטן- הזדמנות אחרונה להשלמות של מים, חטיפים או משהו מתוק לדרך. משם צועדים בשביל כפרי שמטפס דרך יערות מחטניים, ובהמשך נפתח לרכס חשוף עם נוף לכיוון הרי הקווקז.
אחרי עלייה של כ־3–4 שעות מגיעים למעבר בגובה של כ־2,400 מטר. תצפית מרשימה על רכס אושבה ועל העמק הרחב של מזרי. זהו מקום מצוין לעצירת מנוחה ורגיעה ולאכילת סנדוויץ', כדי לתת לגוף להתרגל לגובה. מכאן יורדים לכיוון הכפר מזרי בין מרבדים ירוקים ונחלי מים, ולפעמים גם עדרי פרות וכלבים משוטטים. בסוף היום תגיעו לכפר הקטן מאוד מזרי, היושב בתוך עמק ירוק ויפהפה – כשאין ערפל המסתיר את הנוף. את הלילה תוכלו להעביר ברוגע בגסטהאוס משפחתי.
חוויה כפרית בבית גאורגי מסורתי
למה להרחיב? בגלל הלינה. לישון בגסטהאוס משפחתי בחבל סוונטי זו חוויה. תזמינו מקום מראש (מומלץ, כדי לא להיתקע בלי, הכפר מאוד קטן). תגיעו לבית פשוט וחמים שבו תקבלו ארוחת ערב ביתית: חצ’פורי טרי, תבשיל ירקות ואולי אפילו מרק חם שהאמא של הבית הכינה על תנור העץ בחורף. אחרי יום הליכה ארוך בגשם ובערפל, זה בדיוק מה שהייתי זקוקה לו. מעבר לאוכל ולמיטה, לינה בגסטהאוס משפחתי היא ההזדמנות להרגיש קצת את החיים בכפר.
הבתים בנויים עם אורווה בקומת הקרקע ומגורים בקומה העליונה, כך שהפרות והתרנגולות ממש מתחת לחדרים. לפעמים השירותים בחוץ, לפעמים המים החמים מגיעים רק בערב, ויש WIFI באזור מצומצם. כשהגעתי רטובה, בעל הבית הכניס אותי ישר למטבח בלי להבין מילה ממה שאמרתי באנגלית. מול התנור המשפחתי ישבנו ושתינו תה, הוא חייך ואני חייכתי, ולא היה צריך הרבה מעבר לזה – עד שהתייבשתי לחלוטין. בערב, מהחדר הקטן בקומה השנייה, ראיתי את ההרים מהחלון, כשהגשם מטפטף ללא הפסקה ברקע. פשוט, בסיסי, כך נראים החיים של המקומיים כאן.
בחזרה למסטיה
המסלול ממזרי למסטיה הוא יום הליכה ארוך ומאתגר, שמתאים למטיילים מנוסים. אורכו כ־21 ק"מ, והוא נמשך בדרך כלל בין 11 ל־13 שעות, כולל עצירות למנוחה וצילום. מדובר ביום עם שינויי גובה משמעותיים: כ־1,390 מטר של עלייה מצטברת, וכ־1,600 מטר של ירידה. נתונים אלו מצריכים כושר טוב וסבולת להליכה ממושכת. מפה של היום: Mazeri to mestia.
אחרי לילה גשום יצאתי מוקדם ממזרי לכיוון מסטיה על המסלול המערבי והפחות מתוייר של הרכס, העובר דרך מעבר גולי (Guli Pass). מעבר המגיע לגובה של כמעט 3,000 מטר – אחת משתי הנקודות הגבוהות בכל הטרק כולו. הגשם והערפל ליוו אותי כמעט לאורך כל הדרך למעלה, וכשהגעתי למעבר גולי החל לרדת שלג. הכול היה לבן מסביב ושקט, והאוויר קפוא ונקי. בשלב מסוים הר אושבה הופיע מולי, ענקי ודרמטי, ואז נעלם שוב בתוך הערפל.
אחרי ההגעה לפס מתחילה ירידה של בערך חמש שעות, בשביל לא תמיד נוח ולפעמים גם בוצי מאוד, שחוזר חזרה לכיוון מסטיה. במפה נראה שיש שבילים קצרים יותר, אבל הם תלולים ומאוד מסוכנים כשהם רטובים מגשם. בסוף היום הגעתי לעיר, עייפה אבל מסופקת מהאתגר, ועם תחושת הישג משמעותית. מקלחת טובה, אוכל טעים ומיטה אמיתית שמרגישה כמו פרס.
בטיחות מעל הכול
הליכה בשלג בין מזרי לממסטיה היא חוויה בהחלט עוצמתית, כזו שמשלבת אתגר פיזי ונופים לבנים של שלג, כאלו שאנחנו כישראלים לא נפגשים איתם ביום יום שלנו. אבל חשוב להגיד ולהדגיש מראש שזהו יום שדורש אחריות אמיתית מצד המטייל. מזג האוויר באזור הזה עלול להשתנות מהר, ולכן הוא דורש בדיקה מדוקדקת מראש של התחזית ושל מצב המעבר של הפס, והחלטה לגבי האם בכלל כדאי לצאת למסלול. כשיש ערפל, שלג כבד או ראות נמוכה, הטיול יכול להפוך בקלות מיום קסום ליום מסוכן, ויש לא מעט סיפורים על מטיילים שיצאו ונקלעו למזג אוויר קשה. מומלץ לקרוא על זה ולהבין איך להיערך נכון: מה להביא, איך להתנהג, ואיך להימנע מסיכון מיותר.
אל תפסידו!
קבלו את הכתבות שלנו ישירות לווצאפ בקבוצה שקטה.
(רק 3-4 הודעות בשבוע)
כל צעד בשלג הוא חוויה של חופש וריכוז
למה להרחיב? בגלל הנוף. אם תנאי מזג האוויר טובים, זה אחד הימים הכי מיוחדים שיש. ההליכה בשלג מאטה את הקצב וכל צעד נעשה בזהירות רבה. סימוני השביל קבורים לעיתים תחת השלג והדרך דורשת ריכוז, אבל כל רגע שווה את זה. הנוף נפתח בהדרגה, והלבן הממכר, כשמסביב שקט מוחלט ורק רעש הצעדים והנשימות שלכם נשמע – אין תחושת חופש גדולה מזו. מדובר בזיכרון שישאר אתכם זמן רב לאחר שהטיול יגמר.
2. אגם קורולדי – תצפית של מיליון דולר במרחק הליכה
מסלול אגם קורולדי הוא הליכה ממסטיה לאגם הלוך ושוב על אותו מסלול, באורך כולל של כ־17 ק"מ. מדובר ביום הליכה לא קצר, שנמשך כ־9–11 שעות, כולל עצירות למנוחה, אוכל ותצפיות. המסלול כולל עלייה מצטברת מאתגרת של כ־1,350 מטר וירידה בגובה זהה בחזרה, כך שהוא מתאים למטיילים בכושר טוב שמחפשים תצפית דרמטית במיוחד. מפה של היום: Lake Kuroldi.
לאחר יומיים ארוכים וקשוחים, יצאתי ממסטיה לטיפוס אל אגם קורולדי עם תרמיל כמעט ריק למעט מים, אוכל וביגוד חם, וזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. אל תבינו לא נכון, המסלול עצמו ארוך ותלול, עם עלייה משמעותית. כן, מזיעים בדרך למעלה, אבל ברגע שמגיעים, כל המאמץ נשכח. זו אחת התצפיות הכי מרשימות (והכי עמוסות במטיילים) שיש בסוונטי.
האגם עצמו קטן ולא מרשים במיוחד – לפעמים הוא נראה יותר כמו שלולית גדולה מאשר אגם, לפעמים הוא קפוא בשלג, אבל זה לא העניין. תרימו את הראש מהאגם, ותגלו את הקסם האמיתי: שרשרת של פסגות מושלגות שעוטפות את המקום, ובראשן הר אושבה. אם הגעתם ביום בהיר, ההר פשוט ישתקף לכם באגם כמו במראה. לי זה לא קרה, האגם היה קפוא לחלוטין.
אפשר גם אחרת- ג'יפים
אם בא לכם להגיע לאגם קורולדי בלי לטפס את כל הדרך ברגל, יש לכך פתרון. אפשר לעלות בג'יפ, על דרך עפר צרה ותלולה שמתפתלת במעלה ההר מעל מסטיה. זו נסיעה קופצנית ומטלטלת לישבן, לא בדיוק הנוחות של הכורסה בבית, אבל היא חוסכת מאמץ פיזי, ומביאה אתכם הישר אל אחת התצפיות המרשימות ביותר באזור. משך הנסיעה נע בין שעה לשעה וחצי, תלוי במצב הדרך, בבוץ, ובמזג האוויר. עבור מטיילים שמעדיפים לחסוך את העלייה, או כאלה שמוגבלים בזמן או בכושר, זו דרך מצוינת ליהנות מהנוף של קורולדי.
למה להרחיב? בגלל שרשרת פסגות ההרים. האגם עצמו קטן ולא מאוד דרמטי, אבל הרקע מסביב, של פסגות מושלגות ומבט על כל העמק של מסטיה, שווה כל טיפת זיעה. רק אל תשכחו קפה, ביגוד חם ומצלמה.
3. קרחון שקארה – הפנינה הקפואה
המסלול לקרחון שקארה הוא טיול הלוך ושוב באורך של כ־18 ק"מ, שנמשך כ־6–8 שעות, כולל עצירות למנוחה, אוכל ותצפיות על הנוף. מדובר ביום הליכה מתון יחסית מבחינת קושי: העלייה והירידה המצטברת היא כ־470 מטר בלבד, כך שהשביל מתאים גם למטיילים פחות מנוסים או למשפחות עם בני נוער. מפה של היום: Shakara Glacier.
למען סדר לוחות הזמנים והימים, בין אגם קרולדי לקרחון שקארה יצאתי ל-4 ימי הטרק המסורתי של מסטיה ואושגולי. נשארתי עוד יום ויצאתי להליכה לקרחון שקארה. מדובר בטיול יום של בערך 18 ק"מ הלוך־חזור, אבל אל תיבהלו מהמרחק, רוב הדרך שטוחה וקלה להליכה, ומתאימה כמעט לכל אחד שיש לו נעלי הליכה טובות וקצת סבלנות. הולכים לאורך נהר שזורם ישר מהקרחון, עם נופים, פריחה צבעונית בקיץ, ופסגות מושלגות ברקע שמלוות אתכם כל הדרך. ככל שמתקרבים לקרחון, השביל נעשה סלעי יותר, והאוויר נהיה קפוא – גם באמצע הקיץ. ואז, פתאום, הקרחון מתגלה: קיר עצום של קרח לבן, מלא סדקים וצללים.
ברכב, ברגל או על סוס – אל הקרחון
למה להרחיב? בגלל הקרחון. אפשר לצאת למסלול גם בעזרת רכב שטח מאושגולי, שיקרב אתכם לקרחון, אך עדיין תצטרכו ללכת חלק מהדרך. רכיבה על סוס היא גם אפשרות נהדרת, ואורכת בערך שעתיים של חוויית רכיבה בין שדות פתוחים, פרות, וסוסים חופשיים, עד שמגיעים ממש לרגלי הקרחון. שם אפשר לעצור, להסתובב קצת רגלית, לצלם, או פשוט לשבת מול הקרח ולשתוק. זו דרך מושלמת לסיים את השהות באושגולי ומשם – נסיעה חזרה למסטיה.
4. קרחון צלאדי
מסלול קרחון צלאדי מכפר מסטיה הוא מסלול הלוך ושוב באורך של כ־18 ק"מ, שמתאים ליום הליכה של כ־6–8 שעות, כולל עצירות. מסלול נוח יחסית מבחינת דרגת קושי, עם עלייה מתונה של כ־320 מטר וירידה זהה בדרך חזרה. מפה של היום: Chalaadi Glacier
יצאתי מאזור הנהר צפונית למסטיה, והלכתי בשביל שהתפתל דרך יער ירוק עם הרבה צל ונקודות עצירה. רכב עצר לידי כשצעדתי מעלה והצטרפתי אליו לנסיעה עד הגשר, שם יש רחבת חנייה לרכבים. המעבר על הגשר קצת הרגיש לי לא הכי יציב מעל הנהר שוצף, אבל ניתן למעבר. לקראת סוף העליה, הסלעים משתלטים על הנוף, והנהר שזרם קודם הפך לגוש סלעים לבנים. אותי אישית הקרחון לא הרשים, אולי בגלל כל המקומות והמראות שראיתי בחבל סוונטי עד עכשיו, ואולי בגלל צבע השלג שהיה דומה לסלעים הלבנים.
סיום רגוע לטרק מאתגר
למה להרחיב? בגלל הנוחות. זה טיול קצר, פשוט וללא הרבה מאמץ. מתאים גם למשפחות, למטיילים ביום מנוחה, או למי שפשוט רוצה לצאת קצת מהעיר ולהרגיש את הטבע מקרוב. אם תגיעו אחר הצהריים, תזכו גם לראות את הקרחון בשעות האור הרכות של סוף היום, כשהשמש מאירה אותו מהצד. אני אישית קצת התאכזבתי בהשוואה למקומות אחרים באזור, אבל נהניתי מהיום האחרון שלי בחבל סוונטי. למחרת תכננתי נסיעה ליעד חדש, ולטרק נוסף בגאורגיה, בו אעביר את המשך השהות שלי עד לתאריך הטיסה החדש לישראל, בגלל המלחמה עם איראן. מה שנקרא – להפוך את הלימון ללימונדה.
טיפים לסיום:
תכננו מראש ובדקו את מזג האוויר: לפני שאתם יוצאים לעוד יום הליכה או מוסיפים מסלול צדדי, עצרו רגע לבדוק את התחזית. בהרים הגבוהים מזג האוויר יכול להשתנות בפתאומיות, ובוקר שמשי יכול להפוך לצהריים גשומים או לערפל סמיך. הגיעו מוכנים עם ביגוד מתאים בשיטת השכבות, כובע, מעיל קל, מים וחטיפים. תכנון טוב לא "הורג את הספונטניות", אלא פשוט עושה את החוויה בטוחה ונעימה יותר. ודאו שאתם מוכנים פיזית לימים הנוספים, כיוון שלמרות שהרחבות הן פוטנציאל מעולה לראות עוד נופים, לחוות עוד שקט, ולצעוד בשבילים פחות מתוירים – הן גם מוסיפות עוד שעות הליכה, עליות ולפעמים גם שטח מאתגר יותר. שווה לעצור רגע ולשאול את עצמכם: איך אני מרגיש? יש לי כוח לעוד יום כזה? אל תמהרו לנסות ולהוכיח כלום. הגוף שלכם הוא חלק מהטיול, וכשמתחשבים בו, ההנאה הרבה יותר גדולה.
אל תפחדו להרחיב את המסלול: שם יכולים לקרות קסמים גם כששומרים על בטיחות. כפר קטן שאף אחד לא כתב עליו, נוף שנפתח פתאום, או מפגש מקרי עם מקומי או מטייל אחר. אל תתעקשו רק "לסיים את המסלול". תנו לעצמכם את החופש לחקור ולגלות.
מאת: אפרת בן חמו
לחצו פה לעוד מסלולים וסינגלים באאוטפאנל
ערוץ התוכן שלנו בטלגרם – הוא מעולה:

















