בעוד 93 ימים יתקבצו 43 אתלטים לאחד מהמרוצים הקשוחים בעולם: חציית 570 קמ של רכס הפירנאים ברחיפה והליכה. לראשונה תשתתף במרוץ קבוצה ישראלית שתספר לנו על התחום והמרוץ.

מאת: אליה זמור ועמרי אוחיון
צילום: אליה זמור

מירוץ רחיפה?

מירוץ אופניים? מרתונים? עליהם שמענו אבל מה זה מירוץ רחיפהספורט רחיפה או בשמו הלועזי Paragliding, נהדר בפשטות: אדם רותם עצמו למיתרים תחת רצועה ניילון אשר מתמלאת אוויר ודואה במרחב האווירי. הספורט גם מינימליסטי במיוחד: הטייס רותם את כוחות הטבע בצורתם המופשטת והראשונית על מנת להמריא לרחף באוויר. ללא חשמל, מדחסים או כל מכשור מתקדם. בדד במרחב האווירי, נסמך על כישוריו ומיומנות, קורא את התנאים באוויר ומתעל אותם לתנועה באוויר. בעולם בו הטכנולוגיה מובילה אותנו להישען עליה יותר ויותר וצורת התנועה של האדם עוברת תהליכי חישמול ומיחשוב, ספורט הרחיפה מצליח להעניק את צורת התנועה הנעלה ביותר שהאדם חלם עליה מימיו הראשונים על האדמה. עד שהאבולוציה או המדע יצמיחו לנו כנפיים כשל ציפור, אין דבר קרוב יותר לדבר שנקרא ‘לעוף‘.

למרות גילו הצעיר של הספורט כבר ישנם מספר התמחויות: Cross Country, אקרובטיקה ו Hike&Fly. אליה זמור, טייס רחיפה ומטפס הרים, ועמרי אוחיון, מדריך רחיפה והבעלים של paraglidingil.com – חברת טנדם מוסמכת) יהיו הישראלים הראשונים להשתתף במרוץ ה XPYR היוקרתי בקטגורית Hike&Fly המתרחשת פעם בשנתיים: 40 אתלטים יחצו את רכס הפירנאים מהאוקיינוס האטלנטי עד הים התיכון. 570 ק”מ שבאמצע הרי 3000 מטר. אז מה גורם לאנשים נורמלים לקום בבוקר ולהחליט לרחף?

איך הגענו לתחום הרחיפה?

אליה: החיבור לפרגליידינג היה לי מאוד טבעי כי אני עוסק המון בספורט הרים וקווים אלפינים ארוכים הם התשוקה שלי, ומקומם הטבעי של מצנחי הרחיפה הוא בהרים. לא במקרה הספורט בעיקר צמח במדינות אלפיניות. בתחילת קיץ 2013 חבר ואני יצאנו לטיפוס סלע אלפיני. המטרה היתה לעשות מסלול טיפוס של 800 מ’ על המפנה הדרומי של Kleine Furkahorn – הר במרכז שוויץ. באמצע המסלול אני מבחין לפתע בצד עיני בכנף לבנה יפיפה משייטת בדממה לאורך מצוק ההר במרחק של פחות מ 10מ’ מאיתנו. בתחילה לא הבנתי את שרואות עיניי. אנחנו בגובה 3000מ’ תלויים על חבל 8 מ”מ לאורך קיר גרנית אנכי, מסביב שקט אלפיני בוקרי טיפוסי, והינה משום מקום מופיעה אותה רצועת ניילון דקיקה. ממנה מתוחים מיתרים שבתחתיתם ישוב אדם עם חיוך מרוח. לאחר דקה ארוכה של בהייה במחזה המוזר הפרטנר שלי החל מושך בפראות את חבל הטיפוס – מסמן לי להתאפס על עצמי ולתת לו אורך חבל נוסף. הייתי כל כך מוקסם מהמחזה שנגלה לפני ששכחתי אותו בקצה החבל מעלי… הכנף המשיכה לשייט באוויר בנון שלנטיות מתמזגת כמו בציור על רקע רכס ההר. מתעלמת מכוח המשיכה. הטייס, חמוש במשקפי שמש ביצע מספר יעפים על פנינו וחלף בעודו מניד לעברינו שלום. ואני חשבתי: איזה גרוב! כמה אלגנטי! איזו דרך אדירה לנוע בין הרים. משם זה כבר היה סיפור אהבה…

עומרי: בסוף 2012 עזבתי משרה מבטיחה כמנהל כספים בחברת הייטק לטובת מסע אל אושר פנימי. לאחר מספר חודשים במהלך טיול בהודו, חבר לקח אותי במתנה ליום הולדת לרחיפה במצנח רחיפה במנאלי. זה היה יום מדהים עם שמיים כחולים ועננים לבנים וטמפרטורה מושלמת. מאד אהבתי את המתנה והתרגשתי כל הדרך לנקודת ההמראה. עוד באוויר החלטתי שלבחור מאחורי יש את העבודה הכי אדירה שיכולה להיות והתחלתי לתכנן את הדרך שלי בכיוון הזה. כיום אני בעל רישיון מטעם רשות התעופה להפעיל מצנח רחיפה באופן מסחרי והקמתי חברה שמאפשרת לאנשים לטעום לרגע את טעם הרחיפה.
לרחף במצנח רחיפה משלב מספר הנאות בשבילי: החיבור לטבע דרך הנופים והשקט והתנועה המדהימה שאפשר לייצר באמצעות ידיות ההיגוי והטיית משקל הגוף. השימוש במצנח רחיפה אינו גורר שום נזק אקולוגי וכיום ניתן להשיג ערכות רחיפה מלאות במשקל כולל של קילוגרמים ספורים.

מהו ספורט ה Hike&Fly ?

דמיינו עצמכם מביטים על הר, מעפילים עליו וממריאים מפסגתו. כמה פשוט – כמה אדיר. זה בגדול ספורט ה Hike&Fly: עליה רגלית על ההר ורחיפה ממנו. בתוך הקונספט הזה מגוון האפשרויות הוא עצום: החל מטיול רגלי לעבר הגבעה הקרובה ורחיפה ממנה וכלה באלפיניזם קרח עם רחיפה מפסגות משוננות. האוורסט אגב כבר נעשה בסגנון Hike&Fly. 

הספורט, שצובר קהל גדל של מרחפים, יצר קטגוריה חדשה של ציוד: בעוד סט ציוד הרחיפה המסורתי של כנף + ריתמה + ציוד נלווה שוקל כ 20 קילו, מספר יצרנים פיתחו בשנים האחרונות סטים אולטרהלייטים במשקל פחות מ 5 קילו. כל זאת עם יחס דאייה מדהים ויכולות גבוהות לטיפוס בתרמיקות. 

תחום ה-Hike&Fly התחרותי כדוגמת ה XPYR מאופיין בחציית של חבלי ארץ (אלפים, פירנאים וכדו’) באמצעות רחיפה והליכה. התחרות דורשת שילוב של יכולות טיסה מעולות, יכולות גופניות יוצאות דופן, וראש חזק לקבל החלטות אסטרטגיות מספר רב של פעמים ביום בהתאם לתנאי השטח ותנאי מזג האוויר.

אילו יכולות נדרשות למרוץ ה XPYR?

אליה: אמנם מדובר מעל הכל בתחרות רחיפה אבל הכושר האירובי משחק כאן תפקיד עצום כי למעשה כל זמן שאין תנאי רחיפה צריך להתקדם רגלית. קצת מתמטיקה: צריך לגמוע 570 ק”מ ב 7 ימים. בסנריו הטוב ביותר שניתן לרחף בממוצע 60 ק”מ ביום בקו ישר, עדיין נותרתי עם 150 ק”מ, שזה 3 וחצי מרתונים. רצופים. באזור הררי. עם ציוד רחיפה מלא על הגב. קשוח לא ממש מתאר את זה. אמנם יש היכרות עם אולטרה מרתונים וימים ארוכים בהרים אבל השילוב של סיבולת-אירובית עם ימי רחיפה טכנים לאורך שבוע זה כבר משחק אחר. צריך להביא למשחק הזה כושר עילאי, יכולות טיסה גבוהות, קבלת החלטות תחת לחץ, סבולת, ניווט, הבנה במטאורלוגיה, תיכנון לוגיסטי, אילתור ועבודה טובה עם צוות הקרקע. 

עומרי: האתלטים במירוץ Hike & Fly צריכים לשאת בעומס פיזי יוצא מן הרגיל. לכן, כחלק מתקנון התחרות כל אתלט רשאי להרכיב לעצמו צוות קרקעי. הצוות צריך להיות מסוגל לעזור לאתלט לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר מבחינת הניווט אל היעד הן בזמן רחיפה במצנח והן בזמן הליכה. על הצוות לתמוך בקבלת ההחלטות של האתלט ולהישאר תמיד בקור רוח גם כאשר מסביב יש לחצים אדירים.

בנוסף, על הצוות לספק לאתלט את התמיכה הלוגיסטית. מטבע הדברים האתלט לא סוחב עימו שום דבר מלבד ציוד הרחיפה ועל הצוות לדאוג לאתלט לאוכל, שתיה, מחנה בו ילונו בלילה, ניהול משק האנרגיה של כלל המכשירים וניהול המערך הטכנולוגי. תיעוד של התחרות, דיווח ברשתות המדיה הם בגדר התחייבות כלפי המשקיעים ומארגני התחרות.

לחצו פה לערוץ אאוטפאנל בטלגרם!

איך מתכוננים לכל זה? 

עושים סימולציות של כל זה. והרבה. אני גר באלפים אז התברכתי בנגישות להרים. שבוע אימונים רגיל כולל 6 ימי אימון עם ריצה בשיפועים, טיפוס סלע, אלפיניזם ורחיפה. כשיש שלג מטפסים עם סקי, כשהתרמיקות עובדות עולים לאוויר וכשמזג האוויר מתפרע יוצאים לרוץ בעמק. אני לא ממש מתחבר לחדרי כושר ומעדיף להתאמן בחוץ עם האלמנטים של תוואי שטח, טמפרטורות, רוח ושאר הדברים שהאלפים מזמנים לי. מעבר לכך אני משתדל לאכול ולישון נכון. על אלכוהול לא הצלחתי לוותר. 

מדי כמה חודשים אני יוצא לכמה שבועות מסלולים מרוכזים: כך למשל בפרוייקט באוקטובר שעבר בהימלאיה ההודית, חציתי 350 ק”מ בין פסגות של 5000 מטר מצ’אמבה למנאלי באמצעות רחיפה והליכה בלבד. במחצית 2019 טיפסתי והמראתי מפיסגת הר המונבלאן ואילו בתחילת השנה חציתי בסקי 180 ק”מ משאמוני לצרמאט. לפני שבועיים חזרתי מנפאל שם התאמנתי עם הציוד של התחרות.

כמובן, שהצוות פועל במרץ בתקופת ההכנות על מנת לארגן את כל הציוד הנחוץ על מנת למקסם את ביצועי האתלט במירוץ. אין ספק שההכנה למרוץ הוא מסע בפני עצמו מלא עליות ומורדות ולמידה עצמית נהדרת. בתקופת ההכנות לפני המירוץ אנחנו נגיע לרכס הפירנאים לשני מחנות אימונים בחודשים אפריל ומאי על מנת להכיר מקרוב את תוואי השטח ואת משטר הרוחות במקום. יהיה כדאי מאד להתחבר לטייסים מקומיים ולקבל מהם את המידע הרלוונטי. שם נערוך סימולציה קרובה ככל הניתן לתחרות עצמה.

 

שומרים על כושר עם ראנפאנל:
הצטרפו לתוכנית לאימון ריצה אישי מהבית