בחודש מאי 2024 התרחש אירוע חסר תקדים בעולם הטיפוס, כאשר קבוצת "אקספדישן 5" (Expedition 5), של ארבעה מטפסים בריטים העפילו לפסגת האוורסט בזמן שיא של 5 ימים בלבד מרגע יציאתם מבריטניה. הישג זה עומד בניגוד מוחלט למשלחות טיפוס רגילות, הנדרשות לשבועות ארוכים של התאקלמות הדרגתית לגובה, וזאת כדי למנוע את הסכנות הטמונות במחלת גבהים. איך זה קרה?
מאחורי ההישג המרשים, אך השנוי במחלוקת, עומדת טכנולוגיה חדשנית המבוססת על שאיפת גז קסנון בשלבי ההכנה לטיפוס, שפותחה על ידי Lukas Furtenbach (וושינגטון פוסט). כתבה זו תצלול אל ההיבטים הפיזיולוגיים הרלוונטיים, תבחן את היתרונות והחסרונות של טכנולוגיה זו, ותעסוק בוויכוח המוסרי-ספורטיבי הסוער שהיא עוררה בקרב קהילת המטפסים.
הניוזלטר
רק פעם בשבוע:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
.
האתגר הפיזיולוגי של הגובה ושימוש בקסנון לטיפוס
העלייה לגובה מציבה אתגרים פיזיולוגיים משמעותיים בפני גוף האדם. ככל שעולים, לחץ החמצן החלקי באוויר יורד באופן דרמטי, תופעה המכונה היפוקסיה. בתגובה, הגוף מפעיל מנגנוני אקלום טבעיים: קצב הנשימה והדופק עולים, ובעיקר – מוגבר ייצור ההורמון אריתרופויטין (EPO), האחראי על ייצור כדוריות דם אדומות. כדוריות אלו נושאות חמצן בדם, ועלייה בכמותן משפרת את יכולת הגוף להתמודד עם המחסור בחמצן. תהליך האקלום הטבעי אורך שבועות וכולל טיפוס וירידה הדרגתיים, והוא קריטי למניעת מחלת גבהים חריפה (AMS), בצקת ריאות (HAPE) ובצקת מוחית (HACE) – מצבים מסכני חיים.
כאן נכנס לתמונה גז קסנון, אותו חקר Furtenbach. קסנון, גז אציל אינרטי, אינו מגיב כימית בגוף. עם זאת, מחקרים מראים כי שאיפתו מסוגלת לגרות ייצור מוגבר של EPO באופן מהיר ויעיל בהרבה מהתהליך הטבעי. בנוסף, יש המאמינים כי הקסנון משפיע גם על תהליכים מטבוליים ברמה התאית, ומשפר את יכולת התאים לנצל חמצן ביעילות בתנאי היפוקסיה. ההשפעה המצטברת הזו היא שאפשרה למטפסי "אקספדישן 5" לקצר באופן דרמטי את הצורך באקלום, ולבצע טיפוס בזק שנתפס כבלתי אפשרי עד כה.
חסרונות וסיכונים
היתרונות הברורים של טכנולוגיית הקסנון בטיפוס הרים כוללים קיצור משך המשלחת – חיסכון עצום בזמן, עלויות לוגיסטיות ותפעוליות. בנוסף, היא עשויה להפחית סיכונים מסוימים הנובעים מחשיפה ממושכת לתנאי מזג אוויר קיצוניים בגובה, כמו סופות ומפולות. עבור מטפסים שזמנם מוגבל, טכנולוגיה זו פותחת דלת להגשמת חלום שאולי היה בלתי נגיש בעבר.
עם זאת, לצד היתרונות הפוטנציאלים, קיימים חסרונות, סיכונים ואי ודאויות ( התייחסות UIAA הפדרציה הבינלאומית לטיפוס הרים) . ראשית, הנתונים לגבי השפעות לטווח ארוך של שאיפת קסנון על גוף האדם מוגבלים, והחשש לסיכונים בריאותיים בלתי צפויים ממשיך לרחף. בנוסף, עצם הוויתור על אקלום הדרגתי מעלה שאלות לגבי המוכנות האמיתית של המטפס לאתגר הפיזי והמנטלי העצום שמציב האוורסט. מבחינה כלכלית, מדובר בטכנולוגיה יקרה מאוד, מה שהופך אותה לנגישה רק למעטים, ויוצר פער בין מטפסים.
הדילמה המוסרית-ספורטיבית: היכן עובר הגבול?
השימוש בקסנון עורר סערה רבתי בקהילת המטפסים, וזאת משום שהוא נוגע בעצב רגיש הנוגע למהות הספורט והאתגר האנושי. השאלה המרכזית העולה היא: האם זהו "ספורט הוגן"?
מטפסים רבים, המכונים "פוריסטים" (טהרנים), רואים בטכנולוגיה זו סטייה ממהות הטיפוס. הם טוענים כי היא פוגעת בעקרון השוויון ומערערת את רוח הספורט, המבוססת על יכולות פיזיות ומנטליות של האדם בלבד, ללא עזרים חיצוניים. על פי תפיסה זו, הוא מסע פנימי של התמודדות עם הקשיים והגבולות האנושיים, ולא תחרות טכנולוגית.
הצטרפו וקבלו את כתבות שלנו ישירות לווצאפ בקבוצה שקטה
הוויכוח הזה אינו חדש בעולם הספורט. הוא מזכיר את הדיון סביב שימוש בחמצן משלים בטיפוס, שאף הוא שנוי במחלוקת בקרב מטפסים מקצועיים רבים הבוחרים לא להשתמש בו. ובאופן מהותי יותר, הסוגיה מהדהדת את הדיון על סמים משפרי ביצועים, כאשר קסנון, אגב, נאסר לשימוש על ידי הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) כבר בשנת 2014, עקב יכולתו להשפיע על ייצור EPO. "אנחנו חייבים להגן על הטוהר של הספורט," אמר בספטמבר 2023 נשיא WADA,ויטולד בנקה, בהקשר להמשך המאבק בסמים בספורט, והאיסור על קסנון בהחלט מתיישב עם רוח זו.
מנגד, ישנם "פרגמטיסטים" הטוענים כי הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות האנושית, וכי כל עוד היא בטוחה ונגישה, יש לאפשר אותה. לטענתם, היא פותחת אופקים חדשים ומאפשרת למטפסים לדחוף את גבולות היכולת האנושית. "הטכנולוגיה תמיד הייתה חלק מהטיפוס" צוטט פעם מטפס ההרים המפורסם ריינהולד מסנר, מה שיכול להתפרש כתמיכה בשימוש בכלים חדישים, כל עוד הם לא הופכים את האתגר ללא רלוונטי.
עוד שלב בתיירות האוורסט…
תחום תיירות הטיפוס, המשלחות המובילות אנשים חסרי ניסיון ועתירי כסף ל 7 הפסגות, משנים את עולם הטיפוס ומכניסים "טיפוסים" חדשים למועדון שבעבר היה סגור. ברור שזה מייצר התנגדויות, ביקורת, ותחושה שכבר אין פרות קדושות בתחום. ההתפתחות הזו היא אולי עוד שלב בתהליך הזה.
הישגם של מטפסי "אקספדישן 5" מציב אתגר חדש לקהילת הטיפוס. הוא מחייב דיון מעמיק לגבי הגדרת "ההישג האנושי", והיכן עובר הגבול בין קידמה טכנולוגית לבין פגיעה באתגר עצמו. האם אנחנו עדים לעידן חדש בטיפוס הרים, שבו ההתמודדות עם הטבע הופכת לפחות רלוונטית, או שמא לטשטוש גבולות שפוגע ברוח האמיתית של הספורט? ימים יגידו.
