מאז שחזרו הישראלים לסיני. רבים מאד אינם מסתפקים בנופש בחופים ומחפשים דווקא לעלות ולטייל בהרים. התארגנות לטיול בהר הגבוה בסיני נראית למטייל המתחיל כמשימה מורכבת מאד. למעשה מדובר במשימה פשוטה מאד.
למי שפחות חשובה ההדרכה, מיותר לשלם אלפי שקלים ״דמי תיווך״ לחברת טיולים ישראלית. התארגנות מול הקמפים בהר הגבוה פשוטה מאד ויכולה להוזיל עלויות בצורה משמעותית.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
ההכנות מדריך מישראל או התארגנות עצמית ?
מדריך ישראלי
מתאים בעיקר למי שחשובה לו ההדרכה ולמי שלא אוהב את ההתעסקות הכרוכה בארגון הטיול או למי שאינו מנוסה בכך. אע״פ שאראה בהמשך כי הדבר פשוט ביותר. היתרון הגדול ביותר בעיני במדריך ישראלי הוא שיש אדם אחד שהכל מתבצע מולו. חשוב מאד לבחור מדריך בעל ידע וניסיון בסיני. זהו ערך מוסף חשוב ביותר שכן מדריך בדואי מקומי רק יוביל אתכם בשבילים אבל לא יעביר הדרכות מעמיקות על הגיאולוגיה וההיסטוריה וכדומה.
התארגנות עצמית
אין פשוט וקל מלתכנן טיול לסיני לבד. הכל נסגר מול גורם אחד בלבד. במקרה שלי, נוח היה לי לעבוד מול פארג׳ מפוקס קאמפ בסנטה. את המונית, הלינה באל מלגה, המסלול, הדליל, הגמלים, הלינה בבוסתנים. הכל נסגר מולו בלבד. התקשורת נעשית בווטסאפ בהודעות קוליות בעברית.
אני חייב לציין שפגשתי לא מעט קבוצות שלא סגרו כלום מהארץ ושההכרות שלהם עם ההר הגבוה ועם סיני בכלל רופפת מאד ובלי שום מאמץ פארג׳ תפר להם הכל. ממסלול ועד דליל וגמלים. בשיחות שהיו לי עם מטיילים מהסוג הזה הם בכלל לא ידעו איפה הם טיילו ומה עוד צפוי להם. הנוף יפה, האווירה טובה – מה צריך יותר מזה?
חציית הגבול ולינה בפוקס קאמפ – אל מלגה
מעבר הגבול היבשתי היחיד של המטייל הישראלי לסיני הוא דרך מסוף טאבה. בתקופות מסויימות, בעיקר סביב חגי היהודים והמוסלמים, מעבר הגבול עלול להיות עמוס ביותר. לכן חשוב לבחור מועד חציה כזה שיהיה רחוק ככל האפשר מחג כלשהו ומסופי שבוע. אחרת יש לקחת בחשבון שחציית הגבול תיקח שעות ארוכות, תעלה את סף העצבים והייאוש ותשרוף יום טיול שלם. אם מעבר הגבול ריק החציה לוקחת בערך 45 דקות. חובה להתעדכן מראש בכל הדרוש לחציית הגבול. מומלץ מאד לרכוש לירות מצריות מראש ולא בגבול. זה התור הארוך ביותר בצד המצרי.
על פי החוק המצרי הטיול בהר הגבוה חייב להיות מאורגן דרך אחד הקמפים. שם תוכלו לשכור מדריך וגמלים. בפוקס קאמפ למשל יש כמה אופציות ללינה. יש חדרים בהזמנה מראש ויש סככות ללינה באוהלים או בשקי שינה. במקום גם ישנה מסעדה שמאויישת מהבוקר עד הערב וחנות קטנה שמוכרת קפה וחטיפים.
המרחק מפוקס קמפ למרכז הכפר הוא בערך 10 דקות הליכה. במרכז הכפר ישנן כמה מסעדות וכמה חנויות מכולת. המכולות די בסיסיות ואפשר להצטייד בהן באוכל פשוט. אם יש לכם העדפות לאוכל מאד מסויים או לתבלינים מאוד ספציפיים, עדיף להביא מהארץ.
התארגנות לטיול עצמו – כל השאלות שעולות
הסיבוב הקלאסי שיוצג כאן בהמשך הוא בן שלושה עד ארבעה ימים ויש המון אפשרויות שונות להתארגן אליו.
הדליל
או בעברית המדריך. הוא בדואי בן שבט ג׳יבליה שמכיר את ההרים ברמה כזו או אחרת. ישנם דלילים ותיקים שמכירים את ההרים מצויין וגם יודעים עברית אבל ישנם גם דלילים צעירים שאינם מכירים טוב את ההרים ואינם יודעים עברית. הסיכוי לקבל דליל צעיר עולה מאוד במיוחד בתקופות העמוסות במטיילים. אין אופציה לוותר על דליל ולטייל בהרים לבד. זה החוק וכולם מכבדים אותו. אני ממליץ להתייחס בכל מקרה לדליל בכבוד רב, להזמין אותו לאכול אתכם את כל הארוחות ולשתות אתכם קפה. ככל שהקשר איתו יהיה טוב יותר כך תרוויחו חוויה אותנטית וטובה יותר. נהוג בסוף הטיול, מעבר לתשלום עצמו גם לתת לדליל תשר.
כן גמל או לא גמל?
הגמל הוא כלי הרכב העיקרי בהרים. כושר הנשיאה שלו הוא פחות או יותר של ציוד לשני אנשים. אם רוצים לסחוב את כל הציוד על הגב אפשר לוותר על גמלים. אבל לרוב ההעדפה של רוב האנשים היא לטייל רק עם תיקי יום ולשים על הגמל את כל ציוד הלילה. עם הגמלים מגיע מגמל (מוליך הגמלים) אחד או יותר. לרוב יש להם לו״ז ומסלול משל עצמם וזה כי הגמלים אינם יכולים ללכת ברוב שבילי ההרים. המפגש עם המגמלים יקרה בד״כ רק בבוקר בהעמסת הציוד ובערב בפריקה שלו. גם למגלים נתון לתת תשר מעבר לתשלום הרגיל.
איפה ישנים?
במסלולים הקלאסיים הלינה היא בבוסתנים על גבי מזרונים פשוטים המצויים בבוסתן במספרים מוגבלים. כך שבכל מקרה מומלץ שלכל אחד יהיה מזרון שטח אישי משלו. בבוסתנים תוכלו למצוא מים זורמים, ציוד בישול, משטח מפולס, עצי פרי והרבה פעמים תוכלו להשלים אוכל אם נתקעתם בלי. הבוסתנים הם נקודת המפגש של הקבוצות שמטיילות בהר ולנות בנקודה הזו באותו הזמן. בתקופות השיא הבוסתנים עשויים להיות עמוסים מאד, לכן מומלץ לנסות להגיע מוקדם יותר כדי לתפוס מקום טוב ואת הציוד הטוב. למי שיש שינה קלה, מומלץ להביא אטמי אוזניים. לינה בבוסתנים עולה כסף פר ראש. שווה לברר מה המדיניות לגבי ילדים. בחלק מהבוסתנים ילדים בחינם או בהנחה.
כמה מים לקחת?
מי השתיה מתבססים על מעיינות ובארות לאורך המסלול. איכות מי השתיה מצויינת מהסיבה הפשוטה שאין שום גורם מזהם. כמות המים לאורך המסלול משתנה מעונה לעונה ומשנה לשנה בהתאם לכמות המשקעים שירדה. אני זוכר רצף של כמה שנות בצורת שגרמה לכך שכל המעיינות יבשו וכל הבארות חרבו. בד״כ אין בעיה כזאת ויש מים בשפע לאורך המסלול, במיוחד באביב. במידה ויש בעיית מים תצטרכו כנראה להוסיף גמל נוסף שיסחוב מים בשבילכם.
מסלול מומלץ
יש מגוון עצום של מסלולים בהר הגבוה. לפניכם אפשרות אחת יפה ופשוטה יחסית שכוללת בתוכה אטרקציות מכל הסוגים. נופים מרהיבים, בריכת שחיה מפוארת וקילומטרז׳ סביר ליום.
יום א׳ אל מלגה – נאקב אבו ג׳יפה – ואדי זואתין – ג׳בל עבס באשה – ואדי תיניה
זהו יום הכניסה לשטח. מתחיל בטיפוס ארוך עם הגמלים בנאקב אבו ג׳יפה. חשוב להתחיל אותו כמה שיותר מוקדם אם רוצים להספיק לטפס לעבאס באשה. אם נכנסים מאוחר יותר אפשר לוותר על הטיפוס לעבאס באשה ולהמשיך ישירות לנקודת הלינה. מאד מומלץ לתכנן עצירה ארוכה בבוסתן על עומרייה. אישה מדהימה.
יום ב׳ וואדי אבו תוויתה – פרש אום סילה – נקב אום סילה – גלת אל אזרק – עליה בוואדי טלְעָּה – פארש רומנה
אחד הימים המיוחדים ביותר. משופע אטרקציות. היום הזה כולל טיפוס וירידה באחד הנאקבים היפים בהר הגבוה, נאקב אום סילה. כולל ביקור בפארש אום סילה היפיפה בו נבנו במשך עשרות שנים אלפי רוג׳ומים. וכמובן ביקור בגולת אל אזרק. ״ה״בריכה ב ״הא״ הידיעה של ההר הגבוה. מומלץ להגיע בשעה כמה שיותר מוקדמת לבריכה כדי לבלות בה זמן רב. מגולת אל אזרק ממשיכים בטיפוס בואדי טלעה בין בולדרים מדהימים. בעונת האביב ואדי טלעה מלא בריכות מדהימות. אם יש זמן מומלץ לקפוץ לביקור קצר בנקיק הפטל, נקיק צר בין קירות גרניט זקופים שנוצר בתוך בליה של דייק (סלע מחדר מגמתי). את הלילה מבלים בבוסתן בפארש רומנה.
יום ג׳ נקב בחריה עד לעין נג’ילה, עליה לג’בל -באב א דוניא, הליכה לכיוון נקב אום סיח’ה, ירידה בו לוואדי ג’יבאל, לינה בבוסתן בוואדי ג’יבאל.
יום זה מוקדש ברובו לאחת התצפיות המרהיבות ביותר בהר הגבוה. החרוצים יקומו באמצע הלילה בשביל להגיע אליו בזריחה. מנקודת התצפית הזאת ניתן לראות ב 360 מעלות את כל מרחב ההר הגבוה עד לג׳בל אום שומר, את ואדי פיראן, ג׳בל בנת וג׳בל סירבל. את מצוקי רמת א תיה ואת מפרץ סואץ. מומלץ להשאיר את הדליל ואת התיקים בעין נג׳ילה כדי שיעמול על ארוחת הצהריים או הבוקר (תלוי בשעת ההגעה) ובזמן הזה לטפס ולחזור. מבאב אל דוניה מומלץ בעיני ללכת על נאקב אום סח׳ה המלא. אף על פי שקיים קיצור שהדלילים מעדיפים ללכת דרכו שחותך ההליכה על קו הרכס. בדרך לנקודת הלינה בבוסתן של סאלם פארג׳ עוברים באבו גסבה, סדרת בוסתנים שבה הייתה בעבר פעילות של ייצור דבש.
יום ד׳ המשך עליה בוואדי ג’יבאל, ביקור בבריכות ה ח’רזה של וואדי שג מוסא, ירידה בוואדי טובוג, חזרה לכפר דרך נקב אבו ג’יפה.
זהו יום קצר שמוקדש לחזרה לאל מלגה. ביום הזה הולכים יחד עם הגמלים את רוב הדרך. מי שרוצה לנסות רכיבה על גמל זאת ההזדמנות לנסות ולבקש. ישנם קטעים מישוריים שמתאימים מאד. אם יש זמן מומלץ להכנס לואדי שג. בעונת האביב ניתן למצוא בריכות שחיה בנחל. רצוי לתזמן את החזרה לאל מילגה עם השעות של השיירות המאובטחות שיורדות מסנטה לכיוון החוף, אם ברצונכם להספיק עוד משהו באותו יום.
סיכום
ההר הגבוה הוא פלא של תא שטח. פותח רבד חדש לחופשה הרגילה של החופים ומציע לא מעט אפשרויות של אטרקציות קצת יותר פעילות. אם אתם מאוהבים בסיני ודי מיציתם את החופים הנהדרים, הליכה בנוף מדבר הררי לא מפחידה אותכם? אתם חייבים לחוות גם את ההר. הניתוק ממקומות תיירות אל משהו יותר אותנטי ואישי. צאו, תהנו וצלמו את היופי.
מאת: יואב נגב
⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך