זוג השלישי של משקפי אדידס והפעם- משקפי Zonyk Aero. זוג משקפיים שנדבק אלי לפרצוף ומסרב לרדת. מה אני לא עושה: מנסה זוגות אחרים, מדבר אליהם, מנסה להכשיל אותם. לא מצליח- הם מוצלחים עד כדי כך שהם מביסים את כל נסיונותי.
מאת: גיא חלמיש
OUTPANEL | BIKEPANEL | RUNPANEL
צילום: עמוס גיל, גיא חלמיש
אם לא לחצתם למעלה, נסו פה Play:
כמה עובדות על אדידס
הנה בכל את כמה עובדות שליקט אריק מון (עבור מבחן נעליים שביצע ב RUNPANEL): היא הוקמה ב 1949 על ידי אחד משני האחים רודולף ואדולף דסלר. רודולף “רודי” הבכור (שבעברו אף הספיק להנעיל את האצן האפרו-אמריקני ג’סי אוונס באולימפיאדת מינכן 1936, למורת רוחה של המפלגה השולטת) פנה להקים את חברת Puma ואילו אדולף “אדי”, פתח חברה מתחרה משלו, לה קרא “אדי דסלר”. רק לאחר מכן הוא רכש את הזכויות על לוגו שלושת הפסים מאיזה חברה פינית ב-1,600 יורו וההיסטוריה הוכיחה, שהלוגו יכול להיות עיצוב מוצלח בפני עצמו ושווה אפילו כמה מאות דמי עיצוב, אבל לאחר מכן עוצמתו תנבע מהתוכן של החברה, כי ביננו – בסה”כ שלושה פסים, מה הסיפור? אבל אלה שלושה פסים שעשרות שנות הצטיינות יצקו להם משמעות.
במבחן הפעם- הדגם האמצעי הלבן בערימה
המשקפיים של Adidas
החברה היא ספונסרית של לא מעט רוכבים מובילים בעולם- בינהם קבוצת Movistar הספרדית ובה קינטנה וולרדה. בשטח היא הספונסרית של יולנדה נף המיתולוגית ב XCO, גאוף גולביץ הקנדי באקסטרים ועוד.
הם מיוצרים על ידי חברה אוסטרית שאופטיקה היא תחום התמחותה, וכבר בחנו שני זוגות שלהם: בבייקפאנל וראנפאנל נבחן דגם ה Evil Eye הספורטיבי, אוחז והדוק במיוחד (לסרט ולמבחן ב RUNPANEL כנסו), ובבייקפאנל נבחנו גם המשקפיים הכתומים השערורייתיים Zonyk Pro שהפכו מהנדס מופנם לרוק סטאר!
יש כמה פיצ’רים אופייניים למותג:
- עדשות פוליקרבונאט מתחלפות באמצעות פטנט שמשחרר אותם בצד המשקף כשמקפלים את הידית.
- ידיות עם שלוש זוויות להתאמה אישית.
- אפון עם שני מצבי רוחב להתאמה אישית.
- אופציה למגן זיעה עליון.
- שתי מידות גודל לכל דגם (קטנה וגדולה).
- אפשרות לאפון משקפי מרשם.
מדגמנים Zonyk Aero בטריאתלון גן שמואל הם כיסו היטב גם בתנוחה נמוכה (צילם: עמוס גיל)
הדגם הפעם הוא Zonyk Aero
שמחיר המחירון שלו הוא 849 ש”ח באתר היבואן. אפשר להתרשם מהמשקפיים בכמה נקודות מכירה בישראל: בחנות הריצה Prorunner בבני ברק ורמת אביב, K optic באור יהודה, וכן בחנות האופניים שבאצטדיון המושבה בפ”ת- מצמן. בקרוב יפתחו נקודות מכירה גם בחיפה ובירושלים, מעדכן אותנו היבואן.
עיצוב, חומרים, סקסאפיל ועיצוב
תשמעו, יש כל מני מוצרים ותגובות אליהם מאנשים אבל פה גיליתי את הקונצנזוס, את המרכז, את הבוחר החציוני, את המוצר שכולם אוהבים. מדובר במשקפים שקיבלתי אך ורק תגובות חיוביות עליהם, ועל זה אני מוסיף – גם אני אוהב את איך שהם נראים- מאוד.
המסגרת הלבנה של Zonyk Aero מלהיבה, ובולטת מאוד על הפנים. כשהעיצוב יפה, זה מחזק את הלוק הספורטיבי ומכניס עניין. זה לא ברמת הקיצוניות של המשקפים הכתומים, אבל זה בולט בקטע טוב. ביחס לדגם הסגור לגמרי שבחן גרומן הדגם הזה מעודן יותר, ללא סגירה בחלק התחתון- וזה מייצג בעיני את ההבדל הטיפוסי בין גרסת השטח לגרסת הכביש של שני מוצרים דומים מאוד.
העיצוב עצמו עדכני ואופנתי: הקווים המרובעים האלה הולכים חזק לאחרונה, עם טאצ’ רטרו עדין לשנות ה80. מעט מזכיר לי דגמים שראיתי משנות ה80 של רודי פרוג’קט, מאוד מזכיר את הקו של POC, ויש גם לאוקלי דברים דומים. אין ספק שיש פה קטע.
ברמת התחושה של החומר, קשה לי לאמר שזה הכי מאסיבי ומוצק שנתקלתי בו- אין פה שימושים במתכות למשל וכתוצאה מכך גם המשקל קליל:
Zonyk Aero קלות במשקל של 31 גרם
אחיזה והתאמה
כן, זה תלוי פנים ומבנה אישי אבל יש הבדל בכל זאת בין הדגמים השונים ברמת האחיזה שלהם. אני מצאתי את הדגם הזה אוחז ברמה שאינה חזקה כמו זו של ה Evil Eye של אדידס עצמה.
מעבר לזווית הכללית של הידיות, שבעיקר משפיעה על האופן בו המשקף סוגר על הפנים, לאדידס אין פטנט התאמה אישית שיכול לשנות את אחיזת הידיות או להצמיד אותן לכיוון האוחז (כמו ברודי למשל), וגם הגומי בקצות הידיות מינימליסטי ולא נדבק במיוחד, ועדיין- במקביל לעובדה שזה מעודן, המשקפיים מעולם לא זזו לי בצורה לא רצונית. העידון הזה רק הקל בשימוש ארוך טווח כי לרכוב או לרוץ שעות ארוכות עם אחיזה חזקה יותר, זה יכול להתגלות כחסרון שמייצר נקודות לחץ או סתם מועקה.
עוד נקודת התאמה אישית היא באפון, ויש לו כאמור שני מצבים משתנים בקליק. אני בחרתי במצב הצר, וזהו, הפסקתי להרגיש אותו. הוא מחומר נעים ונוח.
עדשות, כיסוי ואוורור
האופטיקה בכל הזוגות שבדקנו טובה מאוד והם נעימים גם ביום שלם בשמש. יש גם באדידס עדשות טובות יותר- ואת זה אני אומר רק בגלל שאלה לא עדשות פוטוכרומטיות או מקטבות, שני סוגים שמשפרים את חווית השימוש כל אחד בהיבט משלו. לנהיגה אמשיך להעדיף את העדשות המקטבות של הריידאון שלי, במיוחד בצבעי ה HDRהחדשים שיצאו לאחרונה, אבל ביחס לעדשות “רגילות”, גם של רודי, מדובר בעדשה טובה. העדשה במבחן היא אפורה “רגילה”, ויש עוד כמה צבעים כמו כחול- זהה לזה של מוביסטאר, וירוק המצופים בציפוי מראה.
מבחינת הגוון האפרפר- הוא מצוין בימים בהם השמש בחוץ, במיוחד כשהיא נמוכה והצבעים חמים, אולם כשאפרפר ומעונן הוא לא מצטיין בהפרדה כמו צבעים בהירים-חמים יותר של עדשות האדידס Evil Eye שהיו במבחן.
מה שטוב פה ומחובר לעיצוב הכללי של הדגם הזה, הוא הכיסוי הרחב במיוחד – לכל הכיוונים. את הכיסוי הזה אני מרגיש מיידית כשאני רוכב נג”ש בטריאתלון– הרכיבה הכי בעייתית מבחינתם של זוגות משקפיים רבים שעברו אצלי. כמעט כל הזוגות האחרים נכשלים אל מול המבט המלוכסן מתוך הגבות קדימה. רק שני זוגות הצטיינו ממש בז’אנר הזה ונתנו את רמת הכיסוי שאני דורש- האדידס הלבנים האלה וזוג נוסף שבחנתי לאחרונה – Gloryfy G9.
האוורור תפקד ללא דופי- לא היתה מעולם נטייה להתפסות אדים על המשקפיים- האוויר זורם שם מצוין, וגם יש חורי אוורור קטנים בחלק העליון.
Zonyk Aero- סיכום
לצד מחיר מעט גבוה, אולי פרמית המותג, המשקפיים של Adidas קיבלו אצלנו אחלה ביקורות עד כה. אפשר לסכם כבר כעת, במבחן שלישי, שמדובר באופציה איכותית ויפה לספורטאים- לצד המותגים המובילים בארץ. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי המותג הזה, שכן כל מי שהשתמש במוצרים שלו יצא מרוצה ואהב אותם בלוק ובתפקוד, והאמת- הZonyk Aero הפך להיות המועדף עלי היום לרכיבה וריצה בגלל שילוב של מראה מגניב ועדכני עם כיסוי מושלם, אחיזה נעימה- לא הדוקה מדי אך אפקטיבית, אוורור ללא דופי ואופטיקה איכותית.
מאת: גיא חלמיש
צילום: עמוס גיל, גיא חלמיש
