חילוץ ממערה היא אחת המשימות הקשות והמורכבות ביותר. אין יכולת לנהל תקשורת רציפה, את המחולץ צריך להעביר לעיתים דרך מעברים צרים בזוויות שונות ומשונות, מעל לתהומות עמוקים ובולדרים ענקיים. במערות רבות הטמפרטורה קרובה לאפס והמערה רטובה. תוסיפו לזה את בעיות האספקה והחבירה של כוחות ההצלה. ניהול וביצוע של מבצע כזה דורש כוחות מיומנים וקשוחים.
ב 7 ביוני 2014 נכנסו חוקר המערות הגרמני יוהאן ווסטהאוזר ושני מערנים נוספים אל מערת Riesending. העמוקה במערות גרמניה ואחת המורכבות שבהן. לאחר קרוב ל 24 שעות ששהו במערה ולאחר שהגיעו לעומק של 1000 מטר ארעה מפולת סלעים שממנה נפגע יוהאן בראשו פגיעת ראש חמורה.
שני המערנים שהיו עימו לא היו מסוגלים לחלצו בעצמם. הם החליטו להתפצל – אחד מהם ישאר עם יוהאן והשני יצא לבדו מהמערה להזעיק עזרה. למעלה מ 24 שעות לקחו מאז הפציעה ועד היציאה והקריאה לעזרה.
3 צוותי חילוץ קרובים מאוסטריה ומגרמניה היו הראשונים להגיע לאיזור. הם החלו לעשות את דרכם לפצוע תוך התקנת מערכות החילוץ. רק לאחר שלושה ימים שלמים מרגע הפציעה הצליחו להחביר רופא אל הפצוע. במקביל הגיעו אל האיזור עוד ועוד צוותי חילוץ ממדינות שכנות. במשך 11 ימים עמלו מעל ל 700 מחלצים, באחד ממבצעי החילוץ הגדולים והמורכבים בהיסטוריה, לחלץ את יואהן ולהעבירו בעזרת מסוק אל בית החולים.
חילוץ הילדים ממערת טאם לואנג תאילנד
ב 23.6.18 נכנסה קבוצת כדורגל נערים ומאמנם אל מערת טאם לואנג שבתאילנד. גשם שוטף הניס אותם אל תוך המערה. המערה הייתה מוכרת להם ומצויידים בפנסי הפלאפונים שלהם וכשלגופם מדי הכדורגל בלבד הם החליטו להעמיק מעט. בתוך המערה זורם נהר שעקב הגשמים העזים החל לעלות על גדותיו ולהציף איזורים שלמים במערה. עד מהרה הבינו הנערים ומאמנם שהם לכודים ללא אפשרות לצאת כשהם נדחקים פנימה אל מעמקי המערה ע״י המים הגואים. למעלה משבוע לקח לצוללנים מצוותי החילוץ לאתר את הנערים בתוך אחד החדרים במערה. הם היו תשושים ומיואשים. למעלה משבוע לא אכלו ולא ראו אור שמש.
הייתה זו יריית הפתיחה לתכנון אחד ממבצעי החילוץ המסובכים והיקרים בהיסטוריה. צוותי טלוויזיה מכל העולם שדרו מהמקום כמעט 24/7 ועיני כל העולם היו נשואות בתקווה אל האנשים אשר עמלו בשטח כנגד הזמן וכוחות הטבע. ב 10.7 , לאחר שהיו לכודים שבועיים וחצי במערה חולצו 4 הנערים האחרונים ומאמנם במבצע שכלל למעלה מ 2000 מחלצים – בינהם 100 צוללנים. על אף שהמבצע נוהל בצורה מופתית והתוצאות היו מעל ומעבר למצופה. שילם אחד הצוללנים שהעביר אספקה אל הלכודים בחייו.
מערנות בישראל
בישראל תחום המערנות עדיין בחיתוליו והוא רחוק מלהיות חלק מתרבות הפנאי הישראלית. רוב רובן של מערות ישראל אסורות לטיול ואינן מוכרות לציבור. כמות המערות שהוסדרה והונגשה היא חד ספרתית. אבל למרות כל זאת, לאט לאט מתחילות קהילות של שוחרי טבע והרפתקה שדי להן בעולם הצפוף והעמוס של מעלה להתאגד במועדוני מערנות ולרדת אל מתחת לאדמה, אל המחשכים. תחום זה מסעיר את חובבי המערות בעיקר מפני שהוא התחום הכמעט יחיד שעוד מספק גילויים חדשים של מקומות שכף רגל אדם מעולם לא דרכה בהם. באותה עת הוא דורש מקצועיות טכנית גבוהה והסתגלות לתנאים קשים שמרחיקים ממנו את רב בני האדם.
ישראל אמנם מדינה קטנה אבל קיימות בה מגוון רחב מאד של מערות מסוגים שונים ובצפיפות גבוהה מאד. זוהי תוצאה של הגרדיאנט האקלימי הקיצוני בין הצפון והדרום ושל ההיסטוריה העשירה והמיוחדת שלנו. בצפון הארץ ובמרכזה ניתן למצוא קמינים קרסטיים עמוקים ומערות אולם מקושטות נטיפים. במזרח הארץ ובמדרומה התפתחו מערות מבוך ארוכות ומסובכות להתמצאות, בשפלת יהודה ניתן למצוא אלפי חללים תת קרקעיים מעשי ידי אדם ובהר סדום את מערות המלח המרהיבות – תופעה ייחודית בעולם בעוצמתה ובהיקפה. הציפיה היא שבשנים הקרובות יגדל התחום ויצטרפו אליו עוד ועוד אנשים. כבר היום ישנן עשרות חברות מסחריות שמוציאות ״טיולי איכות״ אל מערות מסויימות הנחשבות אטרקטיביות מספיק ולא מסובכות מדי כך שיתאימו לקבל אליהן קבוצות של תיירים.
תאונות במערות בישראל
רק בעשור האחרון נדרשו כוחות הצלה לסייע ללכודים, פצועים והרוגים בתאונות שהתרחשו במערות. להלן כמה תאונות שהתפרסמו בתקשורת בשנים האחרונות:
26.6.08 – גד שרביט, מדריך טיולים כבן 33 ממבשרת ציון, נפל אל מותו במערות לוזית
2.4.13 – ילד בן 11 ואחיו, נער בן 14, נפצעו באורח קשה כשנפלו לבור במהלך טיול עם אביהם באתר מערות חזן שליד מושב אמציה שבחבל לכיש.
23.9.16 – נתקעו חמישה מטיילים במערת סדום לאחר שגלשו אליה ולא ידעו שפתחה נחסם במפולת עצומה כמה ימים קודם לכן.
26.4.18 – שני גברים חולצו במצב קשה ממערה סמוך לצור יצחק. החשד: שאפו גז רעיל. אחד מהם מת מאוחר יותר.
17.8.18 – אסון בשומרון: גבר כבן 70 נהרג לאחר שנפל מגובה במהלך גלישה למערה ביישוב קרני שומרון.
22.12.18 – שני מטיילים נתקעו במערת עטרות בירושלים לאחר שלא הצליחו לצאת ממנה בכוחות עצמם וחולצו בשלום בתום חילוץ מורכב.
המשותף לכל התאונות הללו הוא שהן קרו באיזורים שקל לחלץ מהם ולכן גם כוחות שאינם מיומנים בחילוץ ממערות הצליחו במשימתם.
חילוץ פצוע שנפל כ 7 מטרים לתוך מערת הקולומבריום בחורבת מדרס
הקמת צוותי חילוץ ממערות
למזלנו עוד לא קרה לנו בארץ חילוץ מורכב של פצוע במצב קשה מעומק אחת המערות המסובכות. למבצע כזה, למיטב ידיעתי אין היום מענה בישראל. לא מבחינת מיומנות כוחות החילוץ ולא מבחינת הציוד הדרוש. עם העליה בכמות המבקרים במערות זה בהחלט עניין של זמן עד שאירוע כזה יקרה ואנחנו חייבים להערך אליו בהקדם.
אינני בקיא בפרטים אבל ידוע לי שבשנה האחרונה נעשה מאמץ כלשהו להקים יחידת חילוץ ארצית לחילוץ ממערות על בסיס יחידות החילוץ הקיימות. במקביל צוות של 13 מערנים מ״מועדון שוחרי המערות״ סיים קורס חילוץ ממערות והוסמך לכך ע״י אירגון החילוץ ממערות הבולגרי. הקורס הועבר ע״י טוני וולייקובה ואנצ׳ו אנצ׳ב – שני מדריכי חילוץ בכירים מאירגון זה.
המועדון התקבל לחברות באירגון החילוץ האירופאי ECRA על תקן חבר משקיף. אך לאחר הקמת הצוות וההסמכה אנו פועלים לקבלו לחברות מלאה. במקביל רכש הצוות את כל הציוד הדרוש ונקבע לו״ז אימונים שנתי על מנת לשמור על כשירות. בספטמבר יערך בבולגריה כנס מערנות גדול שאליו צפויים להגיע נציגי המועדון ובסמוך לו נערוך תרגיל חילוץ גדול משותף עם ארגון החילוץ הבולגרי.
כשירויות צוות החילוץ
צוות חילוץ ממערות חייב להיות מבוסס על מערנים. מערנים הם אנשים שמרגישים בנוח במערות ויש לזה חשיבות עליונה לתפקוד בעת חילוץ. ההכשרה של צוות החילוץ כללה 7 ימים אינטינסיבים מאד של לימוד ותרגול נושא חילוץ פצוע ממערה ע״י מגוון של מערכות הרמה ושינויי כיוון במגוון של מתארים שונים תוך תפעול תקלות והעברת האלונקה ממערכת למערכת בצורה חלקה ורציפה.
אחד מחברי צוות החילוץ הוא המערן – רופא ד״ר יואב ביננבאום מבית החולים איכילוב והוא מהווה עוגן משמעותי ביותר בצוות. עצם העובדה שבצוות המחלץ האורגני ישנו רופא שהוא גם מערן בוגר קורס חילוץ יכול לסייע בצורה קריטית למהלך החילוץ. החבירה של רופא עם יכולות כאלה אל הפצוע תהיה מהירה ביותר וליכולת שלו ללוות את האלונקה עם הפצוע לאורך החילוץ יש משמעות קריטית על רציפות הטיפול בפצוע ועל הניתור של מצבו.
חילוץ ממערות- סיכום
לשמחתנו, בעקבות יוזמות מקומיות המצב מתחיל לקבל תפנית חיובית ואנחנו עומלים קשה מאד על ביסוס מעמדו של צוות החילוץ בארץ ובעולם ועל בניית תכנית אימונים ארוכת טווח על מנת לשמור על כשירות. רב הציוד נרכש ועומד לרשותנו לאימונים ולשעת חירום. בארץ עוד צפויה לנו עבודה בירוקרטית רבה עד שנוכל להפוך לגוף רשמי. התקווה היא שנוכר כגוף כזה בטרם יזדקקו לנו ולא כלקח לאירוע כושל. אנחנו על כל פנים כבר היום עומדים לרשות המערנים כשנדרש לכך בין אם אנחנו גוף רשמי ובין אם לא.
ישראל אמנם מדינה קטנה אבל קיימות בה מגוון רחב מאד של מערות מסוגים שונים ובצפיפות גבוהה מאד. זוהי תוצאה של הגרדיאנט האקלימי הקיצוני בין הצפון והדרום ושל ההיסטוריה העשירה והמיוחדת שלנו. בצפון הארץ ובמרכזה ניתן למצוא קמינים קרסטיים עמוקים ומערות אולם מקושטות נטיפים. במזרח הארץ ובמדרומה התפתחו מערות מבוך ארוכות ומסובכות להתמצאות, בשפלת יהודה ניתן למצוא אלפי חללים תת קרקעיים מעשי ידי אדם ובהר סדום את מערות המלח המרהיבות – תופעה ייחודית בעולם בעוצמתה ובהיקפה. הציפיה היא שבשנים הקרובות יגדל התחום ויצטרפו אליו עוד ועוד אנשים. כבר היום ישנן עשרות חברות מסחריות שמוציאות ״טיולי איכות״ אל מערות מסויימות הנחשבות אטרקטיביות מספיק ולא מסובכות מדי כך שיתאימו לקבל אליהן קבוצות של תיירים.
אחד מחברי צוות החילוץ הוא המערן – רופא ד״ר יואב ביננבאום מבית החולים איכילוב והוא מהווה עוגן משמעותי ביותר בצוות. עצם העובדה שבצוות המחלץ האורגני ישנו רופא שהוא גם מערן בוגר קורס חילוץ יכול לסייע בצורה קריטית למהלך החילוץ. החבירה של רופא עם יכולות כאלה אל הפצוע תהיה מהירה ביותר וליכולת שלו ללוות את האלונקה עם הפצוע לאורך החילוץ יש משמעות קריטית על רציפות הטיפול בפצוע ועל הניתור של מצבו.
