האביב מביא פריחה מרהיבה ברחבי הארץ. אחד המקומות שבהם אני בחרתי להנות ממנה בשנה שעברה זה בשביל הגולן. מהו שביל הגולן ואיך אני ממליצה להנות ממנו? בכתבה הבאה:

כתבה וצילמה: כרמל בן-אור

שביל הגולן – נעים להכיר

שביל הגולן הוא טיול מצוין ונוח למי שרוצה תרגול בטיולים קצת יותר ארוכים. הוא נמשך מהחרמון בצפון לעין תאופיק בדרום, לאורך כ-120 ק"מ ב-15 קטעים שאורכם בין 6 ל-12 ק"מ. מבנה זה מאפשר לשחק עם אורך הימים. מאחר והמסלול עובר בסמוך ליישובים רבים, קל למלא מים ולהצטייד במזון במהלך הטיול. רק חלק מהמסלול עובר בשמורות טבע, ולכן ישנן אפשרויות לינה רבות בשטח לאורכו. סימון השביל מסומן בשלושה צבעים: לבן – חרמון, כחול – כנרת וירוק – גולן.

לאורך השביל ישנם בעונה זו מרחבים ירוקים פורחים בשפע, אך לעונה קצרה בלבד. הוא נוח ולא קשה לתפוס טרמפים במקרה והחלטתם לסיים את הטיול.

למי ששוקל לעשות את שביל ישראל, זאת הכנה מצוינת. זה מסלול טוב לבדוק את הציוד שקניתם ואם אתם מטיילים עם פרטנר שווה לבדוק גם אותו… למטיילים קצת יותר מנוסים אני ממליצה לא פחות לעשות את השביל, הוא יפיפה בעיקר בעונת האביב. אפשר לעשות אותו מאתגר יותר או פחות. את זה אני משאירה לכם.

אחותי, חברה ואני, הלכנו בשביל מדרום לצפון, למרות שבמהלך הטיול הסתבר לנו שרוב המטיילים מתחילים מצפון לדרום. מה שאפשר לנו הליכה שקטה בלי הרבה מטיילים, אבל מפגשים קצרים ונחמדים לאורך השביל. ההליכה מדרום לצפון קשה יותר מאחר והיא בעליה, כשההבדל מורגש בעיקר בסוף, בעליה מכביש מג'דל שמס לאתר החרמון. מבחינת הציוד העיקרי שהיינו צריכות: היה שם תיק נוח, נעליים נוחות, שק שינה, מעט מים, אוכל לשלושה ימים לכל היותר, גזייה לבישול ומפת סימון שבילים מס' 1.

היום הראשון – ממבוא חמה מרגלות היישוב גשור, 23 ק"מ

בחרנו לדלג על העליה הראשונה מפאת חוסר זמן ולהתחיל ממבוא חמה. ישנו שם בלילה כדי להתחיל את המסלול מוקדם בבוקר, ואכן למחרת בשש בבוקר כבר יצאנו לדרך. אחרי הליכה קצרה במישור, השביל יורד במתינות אל נחל מיצר ובהמשך עולה בו. העליה קלה ברובה וקטע התלול בסופה קצר ולכן לא קשה.

אחרי העליה המשכנו לגבעת יואב למלא מים. בדרך נתקלנו בשני מטיילים מאוד נחמדים ואכלנו ביחד את ארוחת הצהריים שלנו.

לאחר ארוחת הצהריים התחיל לרדת גשם קל שלא הדאיג אותנו בשלב זה, מה שכן הדאיג אותנו זה הסיכון שירד גשם בלילה, כי לא היינו מצוידות באוהל. התחלנו לחשוב איפה נעביר את הלילה וקיווינו לעבור בדרך על יד סככה שבה נוכל לעצור. בדרך פגשנו טיול מאורגן של נוער מאחד הקיבוצים באזור, שגם חששו מהגשם והחליטו להתקפל. החלטנו להמשיך ללכת ולקוות לטוב. הדבר היחידי שעברנו על ידו הייתה חתיכת פך וגלילי עלבד ענקיים שלא ברור איך הגיעו לשם. החלטנו לעצור שם ובנינו לנו מכסה מהגשם. נראה לי שבנינו מכסה מצוין, אבל קשה לדעת כי למרות הרוחות החזקות היה לנו הרבה מזל ולא ירד עלינו כמעט בכלל גשם.

שביל הגולן

נוף מקצה העליה בנחל מיצר

היום שני – מהמכסה המאולתר עד יונתן, 23ק"מ

התעוררנו לבוקר יפיפה: סביבנו רעו עדרי פרות והכל היה ירוק. היו לנו הרבה התלבטויות אם להמשיך במסלול או לעצור ולהתעכב ביום בגלל הגשם שלפי התחזית נראה היה מפחיד יותר הלילה. מרחנו את כל הבוקר, עד שהחלטתי שבאנו לטייל ולא נורא אם ירד גשם. השמיים היו בהירים ולא נראתה שום סיבה לדאגה. מצד שני – התחיל להיות מאוחר, אז תפסנו טרמפ, מה שמאוד קל ונוח בשביל הגולן, עד לחניון דליות ומשם המשכנו את המסלול שהיה די מישורי אבל יפה מאוד. קצת אחרי מאגר דליות עצרנו לארוחת צהריים שגם קצת נמרחה.
משם המשכנו והגענו אל שיא היום: רוג'ום אל הירי (גילגל רפאים). מדובר בגלי אבנים ענקיים, שמסודרים במעגלים אחד בתוך השני. מערך אבנים זה נבנה לפני כ4500 שנים, ולא ברור אם ייעודו היה פולחני או אסטרונומי. מהצד המעגל נראה כמו סתם גל אבנים לא ברור. רק כשנכנסים למרכז, צורתו המרשימה נחשפת במלואה.

מאוחר יותר התחילו להגיע עננים גדולים ואפורים. ניסינו להגביר את קצב ההליכה כדי להספיק להגיע ליונתן, הישוב שהיה הכי קרוב אלינו, כ 3- ק"מ מהגלגל רפאים. אבל הגשם הקדים אותנו ונרטבנו לגמרי, כולל את רוב הציוד שבתיקים, אז החלטנו לנסות לתפוס מלאך שביל ולישון אצלו. למזלנו הצלחנו לדבר עם משפחה מקסימה שהסכימה לארח אותנו בבקתה קטנה שיש להם בחצר. למרות שנרטבנו היה ממש מצחיק והיינו במצב רוח מצוין. הדלקנו מדורה לייבש את הבגדים, בישלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

שביל הגולן

מול גבעת יואב

היום השלישי – מיונתן לחושניה, 12 ק"מ

קמנו בבוקר כמעט יבשות והלכנו למכולת להצטייד בקצת פרות וירקות. היום הזה התאפיין בהליכה נוחה, נוף מקסים ושפע פריחה. בהמשך המסלול  הגענו לחורבות פרג', שהיא חאן ממלוכי מן המאה ה-14. בחצר החאן קיימים עיטורים המעידים על התיישבות יהודית עתיקה. הכפר בנוי מאבני בזלת מקומיות והמבנים כוללים תקרות אבן, קשתות וחלונות. גם לשם אני ממליצה להיכנס בזהירות ולראות את החורבות מבפנים.                     
לקראת הערב שוב התחלנו לחשוש מהגשם שאיים להגיע. המשכנו ללכת ובלי שצפינו שום דבר מראש הגענו למסגד נטוש, מחוץ לשמורת הטבע. שמחנו והתלהבנו שמצאנו מחסה מהגשם. נכנסנו פנימה וככל שהחשיך הגיעו עוד ועוד מטיילים, עד שגילינו שזה מקום שכיח לעצור בו בשביל הגולן ושלמסגד הזה קוראים חושניה. העברנו את הלילה עם הרבה מטיילים, בישלנו ביחד, צחקנו והכרנו. המסגד דיי רעוע, ולכן מומלץ למי שחושש מההריסות להצטייד באוהל ולישון בחוץ. אחד המטיילים התקשר למלאך שביל מקשת שיביא לו מים וכולנו מילאנו את הבקבוקים שלנו.

הניוזלטר השבועי של OUTPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

יום רביעי מחושניה לעין זיוון 20 ק"מ

את היום הרביעי התחלנו עם קצת חששות בגלל שיום קודם פגשנו מטייל שהלך בכיוון ההפוך משלנו, שאמר שזה יום נורא משעמם, מישורי ולא מאתגר.

התחלנו ללכת מוקדם על הבוקר והכיף התחיל. הכל היה ירוק, נקי ופורח כמו בימים הקודמים. בדרך פגשנו המון פרות רגועות שלא איימו עלינו, אבל כדאי לפתוח עין ליתר ביטחון. פגשנו במקרה חברות שגם הלכו הפוך מאיתנו, שסיפרו לנו על מעיין שנמצא קצת הצידה מהשביל ושצריך לרדת קצת מהשביל כדי להגיע אליו.

החלטנו לקחת את המלצתן ולחפש את המעיין. ירדנו שמאלה בפיצול דרכים ממש לפני היישוב אלוני הבשן, בסימון דרך ירוק ולא מצאנו מעיין, אבל בזכות הסיבוב הזה ראינו פריחה מדהימה, עדר סוסים וחזירי בר. והכי מדהים היה אירוס הגולן שראינו במקרה בצד הדרך.

מעבר למרבדי הפריחה האינסופיים, היום הזה התאפיין בעליה מתונה אבל ארוכה. עברנו בדרך במוצב טנקים נטוש ומתחת לטורבינות ייצור החשמל בהר בני רסן. העליה לטורבינות קצת יותר תלולה אבל קצרה מאוד. זה היה מאוד מרשים לעבור כל כך קרוב לטורבינות, הן ענקיות!

את הלילה היינו אמורות להעביר בחניון הלילה מול עין זיוון, אך חבורת מטיילים שפגשנו בדרך הזמינו אותנו לישון איתם בבית הנוער ביישוב, שמלאכית שביל ארגנה להם. קפצנו למכולת (ששעות הפתיחה שלה די מוזרות, שימו לב) ועשינו בה כמה קניות ליום וחצי שנשארו לנו.

טיול

היום החמישי מעין זיוון לאודם 20 ק"מ

שוב קמנו מוקדם בבוקר והתחלנו את דרכינו לכיוון מושב אודם. זה היה יום מאוד רגוע ונהנינו מהדרך. מוקדם בבוקר ראינו עופר ואיילה רצים בעשב. עלינו לקיבוץ מרום גולן, אם הראות טובה שווה לעלות גם להר בנטל שהשביל עובר דרכו.

המשכנו למאגר בנטל היפיפה, שבו עצרנו לארוחת בוקר. במאגר ישנו צינור מים חמים שפועל בתקופות שונות ויוצר בריכה נחמדה, קשה לדעת מראש אם הצינור פועל אבל לנו היה מזל. שימו לב, יש שלטים שהמים לא לרחצה, תעשו את השיקול אם בא לכם להיכנס. אנחנו נכנסנו והיה מדהים.

לקראת הערב הגענו למושב אודם שממוקם בגובה של 1,050-1,090 מטרים, מה שאומר שקר מאוד בלילה.

אם יש לכם אוהל ושק שינה טוב אתם מסודרים ויכולים לישון בסמוך לישוב אודם, כמובן לא בתוך השמורה. לנו לא היה אוהל אבל היה לנו מזל ומצאנו בית של חברים להתארח בו.

היום השישי והאחרון. מאודם לעין חרמון 11 ק"מ

היום האחרון הוא כולו עליות, חלקן קשות יותר וחלקן פחות, אבל כולן אפשריות. הנוף מרגש. מי שמגיע מאודם ולא רוצה לעלות להר אודם יכול לעקוף אותו עם סימון שבילים אדום. הגענו למטעי דובדבנים ועצי פרי נוספים, שבעונה הזאת פורחים. הפריחה של עצי פרי שופעת פרחים!

שביל הגולן

המשכנו לברכת רם על יד היישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס והיה נעים ונחמד עם האנשים והאווירה במקום. עלינו את העלייה לישוב נמרוד, עלייה קצת יותר קשה אבל ההליכה נוחה על כביש. ירדנו לעין חרמון שממוקם קצת מחוץ לשביל, אבל שווה עצירה.

את העלייה האחרונה והקשה באמת לקופות של החרמון לא עשינו כי לא הרגשנו צורך וגם היינו קצרות בזמן. הטיול שעשינו היה כל כך מלא בחוויות ונופים מדהימים שהעלייה לא הרגישה לנו נחוצה. מי שרוצה לעלות אני בטוחה שזאת חוויה מספקת ומי שלא רוצה או לא יכול שידע ששביל הגולן שווה גם בלי לעלות לחרמון.

כתבה וצילמה: כרמל בן-אור

כרמל בן אור בת 21, גדלה וחייה בישוב נטף. מטיילת בארץ, אוהבת רכיבה על סוסים ובשנה האחרונה החלה לטפס באולמות ובטבע