There are a lot of athletes and field people with outstanding achievements and personal stories. In the follow-up articles we will try to present more, and the worthy list is too long to go into one article. We chose to present some women, each inspired by another, because achievements and successes are not measured only in podium and times. From each of these women we get inspiration:

Written by Maya Ben-Zvi

הניוזלטר השבועי של OUTPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

Avishag Turk, that it is never too late to realize childhood dreams

43-year-old hotel receptionist and swimming pool expert.
Avishag, who was a swimmer in her youth and felt that she was unable to materialize, swore she would not return to that when she retired. When her youngest daughter was diagnosed with juvenile diabetes at the age of one year, she decided to give up her career in the diamond exchange to be more available to girls. One day, when she accompanied her eldest daughter to a swimming class, she felt like going back to the water, and the rest was history. She celebrated her 40th birthday with a continuous marathon on the shores of the country, including being the first Israeli woman to cross the Sea of ​​Galilee, swim across the Sea of ​​Galilee and the Dead Sea, swim from Alcatraz to San Francisco in a shark-infested sea at 11 degrees off the coast of South Africa And the hand is over.
Her training routine combines sea and pool. If you reach the cliff shore and there is only one buoy in the water, it is likely that Avishag is preparing for her next destination, which is in the water for several hours and is far from leaving. In the pool she works on technique, style and speed. The encouragement of her girls during her most exciting competitions.
Despite her great love for the water, she decided to keep the practice on fire and continue working at the hotel to prevent erosion of the desire to swim.

ספורט נשים

Photo: Eric Singer

Daniel Wolfson, that the journey to the summit starts from the lowest place.

בת 40, עורכת דין בתחום המסחרי.
לפני שבע שנים ריסקה את הרגל בתאונת סקי, ועברה ניתוח ארוך ומסובך בהרדמה מקומית שהשפעתה נגמרה במהלכו. ברגעים הקשים והכואבים לאורך הדרך  היא פחדה שהרגל הפגועה תגביל אותה מאוד בחיים. במקום להיכנע לפחד דניאל החליטה להמיר אותו בכוחות להתמודד. במקום לצמצמם את ייעדי השיקום שלה להליכה עם צליעה מינימלית, היא סימנה לעצמה מטרות חדשות ומאתגרות יותר: לרוץ אולטרא-מרתונים ולהיות האישה הישראלית הראשונה שתעפיל לפסגות הגבוהות ביותר בשבע היבשות, כולל את האוורסט. הקלימנג'רו, האלברוס מחנה הבסיס של האוורסט והאיילנד פיק כבר מאחוריה, בחודשים הקרובים מתכוננת לכבוש עוד שתי פסגות ולהשתתף במירוץ איירון-מן מלא.
מבחינת דניאל ההתמדה והנחישות בספורט הולכות יד ביד עם עבודתה כעורכת דין: הגשמת מטרות גם אם במבט ראשון הדרך נראית בלתי אפשרית. היא מקווה שההישגים שלה יעוררו בנשים אחרות אמונה ביכולתן לכבוש פסגות בחיים: Women to theTop.

עומר שפירא, כי הישגיות זו לא מילה גסה

בת 23, אלופת ישראל באופני כביש. אמנם עוד מוקדם לדבר על כרטיסים לטוקיו 2020, אבל נראה שהסיכויים של עומר שפירא להשיג אחד גבוהים במיוחד. בגילה הצעיר היא הספיקה לא רק להשיג את אליפות הארץ הנכספת, אלא גם להצטרף לקבוצה מקצוענית מובילה באירופה.
היא התחילה לרכב בגיל 14 ורק לקראת הגיוס, כשזכתה להכרה כספורטאית מצטיינת התמסרה כל כולה לענף. נחשבת למטפסת טובה במיוחד, אך בשונה מהגברים בענף, לא יכולה להרשות לעצמה להצטיין רק בחלק אחד של הרכיבה ולכן משקיעה בכל סוגי הרכיבה על הכביש.
בשנה שעברה רכבה בקבוצה פחות בכירה באיטליה, והגיעה איתה להשתתפות בג'ירו ד'איטליה – מירוץ הכביש השני בחשיבותו בעולם. לאחר שהקבוצה נסגרה היא נבחרה להצטרף לקבוצה בכירה הכוללת רוכבות מהצמרת העולמית ומתאמנת בספרד. המעבר לקבוצה המובילה שם אותה בעמדת "זנב לאריות" ולכן לא ברור כמה נראה אותה בתחרויות בינלאומיות השנה, אבל אין ספק שהאימון שם יקדם אותה כספורטאית, כך שיש למה לצפות בשנים הבאות.

ספורט נשים

צילום:יניב שור

אולפת חיידר, כי אפשר לשלב ספורט ועשיה חברתית.

בת 48, שחקנית כדורעף, מרתוניסטית, טריאתלטית, מטפסת הרים, שהפכה את המסעות לדרך חיים.  
רשימת היעדים שאליהם הגיעה מעוררת חשק על סף הקנאה. בין השאר היא נבחרה לנציגת אסיה במסע של שש נשים – אחת מכל יבשת לאנטרקטיקה; משתתפת בפרויקט מתמשך של מסעות חתירה לאורך נהרות בכל העולם, מובילה טרקים בנפאל, ועוד היד נטויה. מעבר ליעדים המעניינים והאתגרים הייחודיים, יש לכל המסעות של אולפת גם ערך מוסף: העצמה נשית, קירוב לבבות בין יהודים לערבים, העלאת מודעות למחסור במים ראויים לשתייה ועוד.
להובלת המסעות בעלי הערך המוסף, כמו גם להרצאות שיהא מעבירה, אולפת מביאה את ניסיונה חייה הן כספורטאית הישגית והן כמי שעיצבה את ייעודה מתוך הקרע הפנימי וההתמודדות עם הקושי. מאמינה בכוחו הגדול של הטבע כמקום מפגש המאפשר חיבור ושינוי.

נטע פרסמן, כי חיוך גדול וגישה קלילה מעניינים יותר ממספרים.

בת 41, עובדת בתמיכה טכנית של מיזם מחשוב לילדים בפריפריה.
מקיימת את השילוב הנדיר בין ריצות אולטרא-מרתון והרמת משקלים ויש לה חגורה שחורה בקרטה.
בסוג של משבר גיל ארבעים מוקדם התחילה לרוץ מרחקים גדולים כדי להרגיש חזקה ויכולה. אחרי הרבה ברבורים בדרך, וכמה מרוצים לא מספיק מוצלחים מבחינתה, השיגה את התחושה הנכספת. פרופיל הפייסבוק שלה נטול מספרים, אז קשה למי שלא שואל להעריך כמה היא רצה בשבוע. לפי כמות תמונות היער וההרים מהריצות, לפעמים כרקע לחיוך הגדול שלה, הגיוני להעריך שמדובר בדי הרבה קילומטרים וטיפוס מצטבר מכובד. תוסיפו לזה גם אימונים על הריצון בבית כשאין ברירה והרמת משקלים, ותגיעו לנפח אימונים מרשים ביותר. מתהדרת בשיער כחול, בגדים עם הדפסים מגניבים (מאיפה היא משיגה אותם???) ולא מתביישת בגרביים לא תואמות.

נשים בספורט

נוי אברהם, כי אפשר להתמסר לאהבה לספורט גם בלי לעשות ממנה קריירה

בת 26, סטודנטית להנדסת תעשייה וניהול.
נכון, יש מטפסות טובות ממנה, בטח בקרב אלו שיש להן שאיפות מקצועיות. אבל משהו במסירות שלה לתחביב מעורר השראה.
היא התחילה לטפס בחוג בחטיבת הביניים, קצת נסוגה לטובת הלימודים בשנות התיכון וחזרה לעניינים בחופשות מהצבא. אז גם למדה לטפס בהובלה, והאהבה שלה לתחום רק הלכה וגדלה. בתקופה הזו היא עוד לא הצליחה להתחבר לטיפוס בשטח.
בטיול שאחרי הצבא, בדרום אמריקה, היא מצאה את עצמה יותר ויותר מטפסת, למרות שהטיפוס בכלל לא היה בתכניות שלה לטיול. שם היא התאהבה לראשונה בטיפוס בשטח. בהמשך הטיול היא החליטה לנסות גם קייט סרפינג, ומהר מאוד ריסקה את הרגל. בארבעת השנים שעברו מאז היא נותחה שלוש פעמים, ולאורך כל הדרך היה לה ברור שהיא תחזור לטפס – כי על אהבה לא מוותרים בקלות.
חשבון האינסטגרם שלה מלא תמונות טיפוס שמנפצות דעות קדומות על נשיות וספורט.

ספורטאית

צילום: שקמה נחמן

ורדי בכור, כי מחלה כרונית ומשפחה מגובשת רק תורמות לספורט.

בת 38, בעלים משותפת של חברת ניהול פרוייקטים בבניה.
עוד לפני שהפכה למרתוניסטית וטריאתלטית, היא גילתה שהיא חולה בקרוהן – מחלה אוטואימונית כרונית של מערכת העיכול. מבחינת ורדי הספורט וההתמודדות עם המחלה הם תהליכים שמזינים אחד את השני. מצד אחד – בזכות הספורט הקרוהן נמצאת בנסיגה ארוכה וכשכבר מגיע התקף, היכולת המנטלית להתמודד איתו הרבה יותר טובה. לפני שנתיים, חודש וחצי לפני תחרות חצי איש הברזל הראשונה שלה היה התקף קשה שחייב אישפוזים ואיים על היכולת להשתתף בתחרות וגרם לעצב רב ומחשבות על פרישה מהספורט. בזכות העידוד והתמיכה של המשפחה החליטה להמשיך ולהגשים את המטרה, ובסוף לא רק שסיימה את התחרות, אלא גם על הפודיום בקטגוריה. מאז ההתקפים של הקורהן כבר לא יוצרים תחושת תבוסה. מצד שני – המחלה מחייבת קשב ורגישות גבוהים יותר לגוף ובכך מסייעת במניעת פציעות.
גם המשפחה עוזרת לורדי לשמור על מינון נכון באימונים. הרי נורא קל להיסחף לתוך האימונים הארוכים ובין מתאמנים זה לא מרגיש מוגזם. המשפחה שלה לא "מפרגנת", אלא תומכת בשגרת אימונים אינטנסיבית כדי להגשים מטרות, והצורך בזמן עם המשפחה עוזר לה לנוח ולתת לגוף להתאושש אחרי שהגיעה ליעדה. העיסוק שלה בספורט נותן דוגמה והשראה לשאר המשפחה הן בהתמודדות עם קשיים והשגת מטרות והן במוטיבציה לעסוק בספורט. הבן הבכור שלה נכנס גם הוא לעולם הטריאתלון, ובעלה חזר לאחרונה לשחות וכבר השתתף במשחה של עשרה קילומטרים.

נשים בספורט

צילום: גיא חלמיש

חווה יעל שרייבר, כי ספורט זה לכולם ואף פעם לא מאוחר להתחיל.

62, a midwife. Up until four years ago there was still no connection between her and physical activity. When she first met her coach she barely ran a hundred yards, did not quite get along with the bike and could not swim rowing. In the past three years she has competed in the TARIELON SPIRIT and wanted some half marathons. In January she swam in a three-point tie in the Iron Man half in Eilat, while she is riding with GFNY, and is currently preparing for her first Olympic triathlon competition. Because she is ultra-Orthodox, she is strict about the rules of modesty in sports and therefore wears a long skirt and wears a head covering even in training and competitions. She also holds a midwife and is often trained for a long night of childbirth or continues from a straight workout to a hospital shift.

Written by Maya Ben-Zvi