מטוס ה AirBus A320 טפח קלות על מסלול הנחיתה ולקול מחיאות כפיים הגיע לעצירה מלאה. מזג אוויר סגרירי וצונן קיבל את פנינו בבישקק (Bishkek). צפוי היה לנו יום התאקלמות והתארגנות בבירה הקירגיזית לפני שנצא למסע חיפוש מערות מערבה לאיזור הגבול האוזבקי. היה זה הביקור הראשון שלי במדינה שהייתה פעם חלק מהגוש הסובייטי.

מאת: יואב נגב
קירגיזסטן

קירגיזסטן

בניגוד למדינות מזרח אירופה שנכבשו במלחמת העולם השניה ע״י רוסיה, קירגיזסטן הזמינה את רוסיה לשלוט בה והכבוד והגעגועים לרוסים שהביאו עימם את הקידמה והסדר ניכרים היטב. פסלים של לנין עוד ניצבים בכיכרות ותמונות של סטאלין עוד תלויות בסלונים. בישקק, על אף היותה העיר הגדולה בקירגיזסטן עם אוכלוסיה הנושקת למיליון נותנת תחושה של עיירה מנומנמת יותר מאשר של עיר בירה. אין בה גורדי שחקים, אין בה צפיפות והתנועה בה זורמת ללא פקקים. קירגיזסטן היא מדינה מוסלמית אבל חיים בה בכפיפה אחת ובלי קונפליקט ניכר הקידמה והמסורת.

הניוזלטר השבועי של OUTPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

מגזין ריצה

קול קורא מאירגון המערות העולמי

שנה קודם לכן התחלנו בהתארגנות ובתכנון המשלחת. המטרה- חקר וסקר באזורים נידחים בקירגיזסטן שיש בהם פוטנציאל להמצאות מערות עמוקות. בעבר הצטרפו צוותים ישראלים למשלחות בינלאומיות אבל מעולם לא יצאה משלחת ישראלית מלאה באופן עצמאי למשימה כזאת. גייסנו צוות בן 11 ספלאולוגים שהיה מורכב ממספר חברי מלח״ם וממספר חברי ״מועדון שוחרי המערות הישראלי״.

משלחת מערות

עם הקירגיזים בחרנו בשני איזורי סקר –

  1. רכס הצ׳אטקל (Chatkal) – הנמצא במערב קירגיזסטן, בסמוך לגבול האוזבקי ונחשב לאחד האזורים הנידחים וקשי הגישה ביותר בקירגיזסטן. מכיוון שהוא נידח ביותר המידע אודותיו דל ביותר. פסגת הצ'אטקל מגיעה לגובה של 4500 מטר מעל לפני הים והרכס בנוי מפסגות מחודדות ומושלגות מהן צונחים מצוקים אדירים וזקורים אשר בינהם מתחתרים קניונים עמוקים.
  2. הר Buzbu too שנמצא בערך באמצע הדרך בין בישקק לבין הצ׳אטקל. Buzbu too מתנשא לגובה 2900 מטר, כ 1800 מטר מעל לעיירה Kreben בעמק שלמרגלותיו. ההר עשוי גיר מאסיבי, משוכב היטב המהווה מסלע מצויין להתפתחות מערות. הוא רם ונישא מעל לסביבתו, מדרונותיו מיוערים ביער סוב טרופי סבוך והוא מחורץ קניונים עמוקים שלפחות אחד מהם מוזן ממפל הפורץ מן הסלע.

מערות

המשלחת מתחילה לעבוד

אחרי שהועמס כל הציוד על הרכבים יצאנו לדרך. הנופים חלפו ביעף. שרשרות הרים מושלגים, עמקים מוריקים ורחבים, נהרות שוצפים, כבישים פתלתלים, מנהרות אפופות עשן. מדי פעם עצרנו לחילוץ עצמות וארוחה קלה, ולאחר יומיים ארוכים ומעייפים מאד בהם חצינו את מערב קירגיזסטן כמעט עד לגבול האוזבקי קבענו את מחנה הבסיס בחורשת עצי צפצפה על גדת נהר הצ׳אטקל בגובה 2000 מ׳ סמוך לכפר каныш кыя (קניש קיה).

משלחת ישראלית

החלטנו לנסות לחקור את המדרונות והערוצים התלולים הקרובים למחנה על מנת להרגיש מעט את השטח ולהתרשם ממה שיש לו להציע. התחלקנו ל 4 צוותים בני 2-3 אנשים ויצאנו לדרך השכם בבוקר. השמש האירה לנו פנים ומזג האוויר היה מצוין. המוטיבציה הייתה בשיאה. טיפסנו במורדות התלולים ובערוצים המחורצים, לצערנו די מהר גילינו שהאיזור דל מאד במערות. מעט המערות שמצאנו היו בעצם סדקים מורחבים ולא מערות בהגדרה.

מסע

ביום למחרת ניסינו את צידו השני של העמק אבל גם באיזור זה מעט המערות שגילינו היו קטנות.  בנוסף המדרונות התלולים, הקרחונים, המצוקים האדירים והפרשי הגבהים מנעו מאיתנו להצליח להעפיל לפלאטו שנמצא בגובה 4000 ולאחר התלבטות החלטנו להעתיק את המחנה 50 ק״מ צפונה, גבוה יותר בעמק, על מנת לנסות את מזלנו באיזור אחר.

זזים צפונה. תקווה מחודשת?

התחלקנו שוב לארבעה צוותים: צוות קניונים, צוות שני שיעפיל אל הפלאטו דרך אוכף בגובה 3500 מ׳, צוות שלישי ינסה להגיע לעמק נרחב שבמרכזו אגם והצוות האחרון ילך לבדוק מספר נקודות שאספנו מתשאול מקומיים.

קירגיזסטן

למחרת שוב האיר מזג האוויר פניו אלינו. כרגיל התכנסנו כולנו באוהל המשלחת לארוחת בוקר ולהכנת הציוד למשימות היום. החלטנו לאחר דיונים שהיום יהיה היום שיכריע את כף המאזניים. אם לא תהיה פריצת דרך משמעותית נאלץ בלב כבד לעזוב את איזור הצ׳אטקל ולנסות את מזלנו באיזור האלטרנטיבי.

התחלנו בקניון- זהו ללא ספק אחד הקניונים המרהיבים שראיתי בחיי. מוצאו היה נקיק צר שעל ראשו נחו סלעים עצומים שהפכו אותו כמעט למערה. בנקיק הצר זרמו מים שהוזנו מאגם שאגר את מי החלק העליון של הקניון ממש מעל הנקיק.

מערות

חלקו העליון של הקניון היה מרהיב לא פחות. הוא זרם והתפתל בין מצוקים אדירים בגובה מסחרר של 400 מטר ויותר. במהלך היום ככל שעלינו במעלה הקניון גילינו עוד ועוד פתחים שדרשו בדיקה. קבענו עם עצמנו שעד השעה 15:30 נמשיך לעלות במעלה הקניון ואח״כ נהיה חייבים לשוב על מנת לא להיקלע לחושך. בשעה 15:30 עשינו בקושי חצי מהדרך שהצבנו לעצמנו. אבל החלטנו שחייבים לחזור. בדקה זו ממש מצא יותם מערה מרשימה שחצה הנחל. המערה הייתה באורך של כ 40-50 מטר ובקצהה פרצו מים מן הסלע. דקרנו את הנקודה ב GPS, סבנו על עקבנו במהירות והגענו חזרה בדיוק בזמן שקבענו עם רכב ה 4×4. תקווה מחודשת פיעמה בנו. אמנם לא גילינו מערת ענק אבל בהחלט נראה שמצאנו איזור שיש בו קארסט ויש בו מערות. מה גם שלא באמת הצלחנו להגיע לראש הקניון. אולי בהמשך יתגלו תגליות נוספות. לעת ערב הגענו למחנה מצפים לשמוע חדשות מהצוותים האחרים.

אכזבה. עוברים איזור

הצוות של בועז שניסה להעפיל אל הפלאטו הצליח בקושי רב לטפס על אחד הקרחונים ולהגיע לאוכף בגובה 3500 ומשם להבין שהטיפוס ל 4000 הוא משימה בלתי אפשרית במגבלות הציוד והזמן שהיו לנו.

הצוות של ולדי שבדק את נקודות המקומיים גילה שמדובר בפתחים ללא עומק משמעותי. התקווה היחידה הגיעה מצוות האגם של שמש ומצוות הקניון שלי אבל גם בזירה זו לא נמצאה פריצת הדרך המיוחלת. החלטנו להיפרד מהצ׳אטקל ולנסות את מזלנו באיזור האלטרנטיבי הר buzbu too.

חצי יום נסיעה למחרת בנופים המוכרים הביא אותנו עם צהריים אל מחנה הבסיס החדש, סמוך לפלג מים בפתחו של אחד הקניונים ובבסיסן של מספר דרכים שעולות אל ראש ההר.

מערנות

הקמנו את המחנה ויצאנו לגיחת בדיקה. מזג האוויר היה סגרירי וגשם טפטף מדי פעם. גם פה נדרשנו לטפס במדרונות תלולים ומצוקיים אולם זיק של תקווה מחודשת ניצת. הסלע נראה מתאים יותר לפעילות קארסטית. מה גם שביקרנו במפל שוצף הפורץ בעצמה בראש אחד הקניונים. הנחה סבירה היא כי מפל כזה הוא בעצם קצהה של מערת נהר הזורמת בקירבו של ההר. אם רק נמצא את הנקודות המזינות את אותו נהר תת קרקעי יכול להיות שאחת מהן תהווה כניסה לאותה מערה.

בערב ישבנו על המפות והתצאו״ת וזיהינו שראש ההר הוא פלאטו נרחב עם מספר אגמים, דולינות וטרשים (נוף קארסטי קלאסי). החלטנו שנצא שני צוותים גדולים עם ציוד לינה, אוכל ואוהלים ונקים מחנה גבוה על הפלאטו שממנו נצא לסיורים. הבעיה היחידה הייתה שנותרו לנו רק יומיים על מנת להשלים את המשימה ולחזור.

מערה

למחרת קמנו ליום קודר וגשום העמסנו את הציוד על הגב והתעטפנו במעילי גשם. העליה לפלאטו קשה וארוכה אבל בניגוד לצ׳אטקל אפשרית בהחלט. ההר לא חסך מאיתנו את זעפו וגשם בלתי פוסק ליווה אותנו ביום הטיפוס ולא נותרה בנו פיסת לבוש יבשה. כמעט בחשכה, לאחר 12 שעות רצופות של טיפוס, כמעט ללא עצירות ומנוחות הצלחנו להעפיל סוף סוף אל הפלאטו. הגשם נרגע מעט והחלטנו להקים את המחנה על פיסת דשא שטוחה יחסית, בגובה 2700 מטר, לעינהן המשתאות של עדרי פרות וסוסים. הנוף על הפלאטו מזכיר במעט את החרמון בראשית האביב. דולינות רחבות ומוריקות, שלוחות טרשיות ושלוגיות במקומות המוצלים. מגובה זה הנוף הניבט סביב עוצר נשימה ממש. ממש עם רדת החושך התכנסנו לארוחת ערב חפוזה ונפלנו כולנו שדודים ורצוצים אל תוך שקי השינה.

טיפוס

היום האחרון

בסרטים ובסיפורים נהוג שסוף טוב הכל טוב. חדורים באותה אמונה קיווינו שיום המשלחת האחרון יביא לנו את פריצת הדרך המיוחלת. האיזור נראה מבטיח ביותר ובדקנו מספר מערות שנראו טוב. האגמים, הדולינות והטרשים דיברו קארסט. נראה שסוף סוף הגענו לאיזור עם פוטנציאל משמעותי מאד. כל שעות הבוקר חיפשנו בין הטרשים ובדולינות את הפתח המיוחל עד שבשעת בוקר מאוחרת נאלצנו לחדול את החיפושים על מנת להספיק לרדת מההר- ירידה של 1700 מטר בגובה. מסע בן 5 שעות לכל הפחות.

מערות

לו רק היה לנו עוד קצת זמן על ההר אני מאמין שהיינו מצליחים למצוא את הנקודה בה מחלחלים המים לבטן האדמה ויוצאים 1300 מטר נמוך יותר במפל שוצף. הדרך למטה הייתה מרהיבה ביופיה, מזג האוויר היה מצויין והראות צלולה.

בירידה פגשנו רועים רבים שעלו עם עדריהם אל ההר. בקירגיזסטן נדידת הרועים היא אנכית ולא אופקית כמו במקומות אחרים בעולם. כלומר במקום לנדוד ממקום למקום במרחב עולים הרועים עם עדריהם לגובה שם העשב הירוק שורד תקופה ארוכה יותר ולקראת הסתיו חוזרים הרועים אל העמק.

קירגיזסטן

סיכום המשלחת

ביעד השאפתני שהצבנו לעצמנו לא עמדנו. קיווינו למצוא בפרק זמן קצר מאד מערה עמוקה שתוכל להוות פרוייקט ארוך שנים. ובכך נכשלנו. אבל בהחלט עמדנו ביעד המשני: הוצאנו לפועל משלחת ישראלית עובדת ומתקתקת. במשך כל ימי המשלחת לא חדלנו מלנסות לחתור לאותה מטרה. לא נחנו. אף לא לרגע. הרגל הייתה לחוצה על הדוושה עד הסוף כל הזמן. הלכנו עשרות קילומטרים ברגל בכל יום בטופוגרפיה קיצונית הרבה מעבר למוכר בישראל. בכל יום טיפסנו וירדנו מאות מטרים בגובה ולעיתים אף יותר. ניסינו להגיע כמעט לכל פתח שהתאפשר לנו מבחינת הציוד והזמן. גילינו עשרות מערות חדשות ולא מוכרות. מידע חשוב לכל הדעות.

ולגבי קירגיזסטן עצמה. גילינו מדינה עם נופים בתוליים ועוצרי נשימה. פגשנו אנשים לבביים ונחמדים, תרבות של אירוח ולב פתוח. תרבות של מסורת עתיקה ופשטות, הסתפקות במועט ושמחה.

קירגיזסטן יכולה להפוך בקלות ליעד למטפסי הרים, יש בה 3 פסגות שגובהן מעל ל 7000 מטר. היא יכולה בקלות להפוך ליעד למטייל שאוהב לעשות טרקים קשוחים או לגלוש בקניונים שוצפים. למטייל שאוהב להריח, לטעום ולפגוש תרבות שונה במדינה שאין בה כמעט תיירות ונשארה כמות שהיא, ללא הצגות והעמדות פנים. קירגיזסטן השאירה בנו רושם עמוק ואין ספק שנחזור אליה בקרוב.

מאת: יואב נגב
הכירו את הפאנלים – כנסו!

OUTPANEL – מגזין האאוטדור של ישראל!  הרשמו לניוזלטר שלנו פה: http://bit.ly/OUTsubscribe

BIKEPANEL – מגזין האופניים! 🚲 נרשמים לניוזלטר שבועי פה: http://bit.ly/BiKEsubscribe

RUNPANEL – מגזין הריצה- 🏃‍♀️  נרשמים פה: http://bit.ly/RUNsubscribe

Bye!