הכתבה הקודמת התייחסה להיבטים עיקריים של חופשת סקי מבחינת התארגנות וציוד. בכתבה הזו מצאתי לנכון להרחיב ולהדגיש מספר היבטים שימושיים שנוגעים לחופשת סקי עם ילדים.
באופן כללי, לנסוע לחו"ל עם ילדים זה כמו לנהל מו"מ לשלום. עינינו נשואות אל העתיד בתקווה, ורגלינו נטועות עמוק בקרקע המציאות. תכנון וארגון יעזרו לכם לשמור על שלווה ותחושת שליטה במצב, כמו גם רגעים מתוקים של סיפוק בהם תחושו שמחת ניצחון כאשר הבלת"מ יתרחש ותהיו מוכנים לקראתו.

כתבה: ענת ארז

סקי עם ילדים

תיאום ציפיות

אם לנסוע לחו"ל עם ילדים זה כמו לנהל מו"מ לשלום, כדי לנסוע לחו"ל לסקי עם ילדים דרוש כבר חזון אמיתי. נסיעה לסקי משפחתי עם ילדים צעירים היא השקעה בעתיד שבו תוכלו לגלוש איתם יחדיו אם תעמדו בקצב שלהם, תוכלו לשבת יחד על בירה אחרי הסקי, ולצאת לפזז במועדונים באפרה-סקי (או לא…). אגב, סיכוי טוב שגם אז תממנו את הנסיעה, אם תרצו שיבואו אתכם, אבל שיהיה להם לבריאות.
תיאום ציפיות הוא אחד הדברים החשובים שאתם יכולים לעשות למען הצלחת הנסיעה, רצוי עוד טרם הנסיעה. תארו לילדים, באופן התואם את גילם, איך תיראה ההתנהלות כדי שיהיה קל יותר לקבל את שיתוף הפעולה שלהם בזמן אמת, תוך שימת דגש מיוחד על מסגרת ההדרכה. הסבירו להם שעליהם לקבל הדרכה מסודרת ושיטתית כדי ללמוד לגלוש, וכי יש חשיבות רבה להתמדה ולמשמעת בתהליך הלימוד. הילדים צריכים להיות מודעים לכך שיבלו עם המדריך מספר שעות, ללא ההורים. מאד לא מומלץ להישאר בסביבת הילד כאשר הוא במסגרת של הדרכה, למרות הדחף לעשות זאת. ילדים מתמודדים טוב יותר כאשר ההורים לא לידם, וסמכות המדריך תיפגע במידה וההורה נמצא בסביבה ומשמש כ"מתווך" בין המדריך לילד.
ילדים מתקדמים מהר מאד בדרך כלל ולכן יש לצפות כי כבר מהיום הראשון יתחילו ליהנות מהפעילות בשלג. עם זאת, רגעי משבר ונהי יכולים להתרחש במהלך החופשה, לכן כדאי שההורים ידעו להכיל אותם ולסייע לילד להתגבר עליהם.

הניוזלטר השבועי של OUTPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:



הדרך ארוכה היא ורבה – כמה טיפים להתארגנות

לקראת הטיסה- הלבישו את הילדים לפני הטיסה בשיטת השכבות, בסוף היום הרי תגיעו לעיירת סקי מושלגת וכבר בדרך תחושו בקור. כדאי להכין לילד תיק גב אישי קטן ובו בקבוק מים (לקנות אחרי הבדיקה הביטחונית, בייחוד בטיסה חזרה לארץ, כדי שלא ייזרק לפח על ידי הבודקים), "שמיכי" שהוא אוהב, כריך ארוז או חטיפים.
הנסיעה לאתר הסקי- בהנחה שאתם נוסעים לאתר בהסעה מאורגנת, דאגו לעלות לאוטובוס כשבקבוק המים מלא ויש מה לכרסם בדרך, ואל תשכחו לסור להפסקת שירותים לפני העליה להסעה. הדרך לאתר הופכת להיות מפותלת, בשלב מסויים, ואם הילדים רגישים ונוטים לסבול מבחילות כדאי לשים בתיק כמה שקיות ניילון שיכולות לשמש גם כשקיות הקאה לעת מצוא (אפשר לקחת גם את השקיות שהיו בגב המושב שלפניכם במטוס, אבל אם לא מכינים מראש עלולים לשכוח).
יוצאים לשכור ציוד- הגעתם בשעה טובה למלון, ואתם שמים פעמיכם לחנות הסקי -הלבישו את הילדים היטב, חבשו להם כובע, כפפות ואת מעיל הסקי שלהם, ונעליים מותאמות להליכה בקור. אל תשכחו לקחת אתכם את גרבי הסקי שלהם, להתאמת נעלי הסקי בצורה מיטבית.

ילדים בסקי

ציוד הגלישה

מגלשיים ומקלות – עובד החנות יתאים את מידת המגלשיים על פי גיל רמת הגלישה, ובהתאם למידע שתספקו לו בדבר המשקל והגובה (יש משקל בחנות, ביחס לגובה כדאי למדוד לפני הנסיעה). אגב, אם הילד רק מתחיל הפעם בלימוד הסקי, ייתכן שמדריך הסקי יבקש להשאיר את המקלות בחדר הסקי, לפחות בימים הראשונים. תכינו את הילדים לכך, כי לעיתים הם מתאכזבים ומתמרמרים על כך…
נעלי סקי – אם מדובר בילד בוגר, הסבירו לו כי בעת שהינו עומד – אצבעות הרגליים אמורות לגעת בקצה הפנימי של הנעל, ובעת שהינו מכופף את ברכיו ונשען עם השוק על הלשונית הקדמית של הנעל (תנוחת הרגל הנכונה בעת הגלישה) אמור להיווצר מרווח קטן בין האצבעות לקצה הנעל. בכל מקרה, עובד החנות ימדוד את כף רגלו של הילד באמצעות סרגל מיוחד, כדי לאפשר התאמה אופטימלית של המידה.
ועוד טיפ – נעלי סקי לא צריכות ללחוץ או להכאיב, ואם הילד מתלונן שכואב לו או לוחץ לו אל תתעקשו "אתה תתרגל". הוא לא יתרגל, ומה שיקרה זה שלמחרת בבוקר, כשכולכם תהיו להוטים לצאת ולהתחיל את היום על השלג, תמצאו את עצמכם מדשדשים עם ילד עצוב חזרה לחנות כדי להתאים לו נעליים אחרות אחרי שהבנתם שכואב לו…
וודאו כי העובדים בחנות הסקי מסמנים את המגלשיים ואת הנעליים עם מדבקות עליהן רשום שם הילד.
כל זוג מגלשיים מסומן במדבקה עם ברקוד ומספר סידורי. צלמו את המספר באמצעות הטלפון הנייד, ושימרו למקרה הצורך. מאחר והציוד המושכר הינו מאותה החברה ונראה זהה, קל מאד להתבלבל ולהחליף ציוד עם אחרים, בייחוד בלחץ היציאה בבוקר. מאחר וההתאמה של נעל הסקי למגלש מתבצעת בהתאם למידה אבל גם בהתאם לגובה של הילד, המשקל ורמת הגלישה שלו, חשוב למנוע בלבול כזה.
בשום מקרה, גם אם הילד התלונן על קור ברגליים אחרי היום הראשון – אין לגרוב לו שני זוגות גרביים. הלחץ שיווצר בתוך הנעל יגביל את זרימת הדם ועלול להיות מסוכן ממש.
קסדה – כדאי להסביר לילד מראש שאין יציאה לגלישה ללא קסדה על הראש. הגלישה ללא קסדה אסורה לילדים בכל האתרים באירופה, כאשר מגבלת הגיל נעה בין 12-15 שנים. הקסדה צריכה להיות מותאמת היטב, קסדה גדולה מדי לא תספק את ההגנה הנדרשת, ואילו קטנה מדי תכאיב ותלחץ. אם יש כוונה לחבוש לילד כובע מתחת לקסדה (מיותר, לדעתי, כי הקסדה עצמה שומרת על חומו של הראש) יש להביא אותו למדידה ולהתאמה בחנות הסקי. יש להתאים את הרצועה הרוכסת את הקסדה מתחת לסנטר כך שלא תהיה רופפת, כדי שהקסדה לא "תיזרק" מהראש בעת נפילה, חלילה. כמובן שיש לצייד את הילד גם בגוגל'ס, מה שנכתב בכתבה הקודמת לגביהן תקף גם כאן.

חופשת סקי משפחתית

ביגוד

בדומה למבוגרים, הביגוד כולל שכבת בסיס תרמית, שכבת ביניים וחליפת סקי. אל תלבישו ילד בן 6 בבגדים התרמיים של אחיו בן ה 13 שגדל מהם. עודפי הבד יתקפלו ויגרמו לנקודות לחץ, והביגוד לא ימלא את המטרה שלשמה נועד – והיא שמירת חום הגוף.
ניתן למצוא חליפה בשני חלקים (מכנסיים ומעיל) או חליפה מלאה, כסרבל. חליפה בשני חלקים נוחה יותר, לדעתי. היתרון של סרבל טמון בשמירה טובה יותר על החום, אבל החיסרון הוא בנוחות התפעול, צריך להסיר את החלק העליון בעת הישיבה במסעדה המחוממת ולקשור אותו סביב המותניים, שלא לדבר על הליכה לשירותים…
כפפות הסקי צריכות להיות במידה המתאימה כדי שלא ילחצו, מצד אחד, ולא ינשרו לילד מהיד, מצד שני. כפפות ילדים כוללות בדרך כלל חוט אבטחה שנועד להקטין את הסיכוי שילכו לאיבוד. למדו את הילד להוריד את הכפפות ולשמור אותן בתוך הקסדה כשהן לא עליו (הפסקות שוקו וארוחת צהריים…). לא מומלץ להשתמש בכריות חימום עם ילדים.
מחמם צוואר – הקרוי גם buff, יש מחומר סינטטי ויש מצמר נקי. משמש גם להגנה על הפנים. ניתן לוותר עליו, אם מזג האויר איננו מאד קר.
ככלל, ציוד לא מתאים עלול לגרום לנזק במקרה הרע, או לקיצור מפתיע ובלתי רצוי של יום הסקי של הילד (וגם שלכם…) במקרה הטוב. אם הילד מבלה את היום בקבוצה, המדריך איננו יכול לעשות דבר כדי לסייע לו במקרה בו מתרחשות תקלות לציוד, פרט לשיחת טלפון אליכם בה תתבקשו לבוא לאסוף את הצ'מפיון ולדאוג לטיפול בבעיה. משום כך צריך לעשות כל מה שניתן מראש כדי למזער את הסיכון שהדבר יתרחש, ולא להקטין ראש ולקוות לטוב…
שפתון לחות וקרם הגנה: אל תשכחו לשים לילד בכיס פנימי של החליפה את השפתון ושפופרת קטנה של קרם הגנה לחידוש בשעת הפסקת הצהריים. חשוב לציידו גם בכסף שיספיק לארוחת צהריים ואולי גם לשוקו חם עם קצפת (כ 15-20 יורו ליום). יש לשים לילד בכיס פנימי כרטיס ביקור של המלון עליו רשמתם גם את שם המלון בעברית, ואת מספר הטלפון שלכם, בייחוד אם יש לכם כרטיס סים מקומי עם מספר לא מוכר. אפשר לשים בכיס גם חטיף קטן, רצוי לא כזה המכיל שוקולד שיימס מחום הגוף או בעת הישיבה במסעדה ויעלה משמעותית את תקציב המכבסה שלכם.
את הסקי-פס יש להכניס בכיס המיועד לכך, בדרך כלל על השרוול השמאלי של המעיל. יש להסביר לילד שאת הכיס הזה אין לפתוח, והוא משמש אך ורק לסקי פס.
אני לא ממליצה לתת לילד תיק גב, גם לא תיק קטן. השימוש בתיק מסורבל ואף מסוכן – הרצועות של התיק עלולות להיתפס במתקנים השונים עליהם עולים, ולגרום לאירועים לא נעימים ואף לנפילות.
חובה למרוח קרם הגנה בבוקר, וכדאי לעשות את זה כשאתם עדיין בחדר, ולא להשאיר את זה לשנייה האחרונה בחוץ, לפני שהם הולכים עם המדריך. יש ילדים שמגלים התנגדות אקטיבית למריחה, וקל יותר לנהל את הסיטואציה (קרי לצרוח "תעמוד בשקט!!!") כשאתם בפרטיות בחדר.
כל מה שנאמר בכתבה הקודמת ביחס להתארגנות והכנת הציוד ערב קודם – נכון גם כאן. סדרו את הביגוד והציוד כך שבבוקר ההתארגנות תהיה יעילה וללא תקלות.

ילדים בסקי

שיטות ההדרכה השונות

הדרכה ניתן לקבל ממדריך פרטי ב"אחד על אחד", מדריך פרטי לקבוצת ילדים שהגיעה יחד מהארץ (או אחים מאותה המשפחה) או במסגרת מאורגנת – קבוצות הדרכה בעברית או קלאב-מד הם דוגמאות אופייניות.
מדריך פרטי צמוד– יתרונותיו בגמישות, בהענקת תשומת לב אישית והתקדמות הלימוד בקצב התואם את יכולותיו של הילד הפרטי שלכם. באופן מפתיע, אולי, אני חושבת שזו דרך הפחות טובה, גם אם השאיפה שלכם היא לחזור לארץ אחרי שבוע עם צ'מפיון. ילד שיבלה את כל היום לבד עם מדריך מבוגר יהיה מתוסכל ומשועמם חברתית. שנית – יצר התחרות הטבעי בתוך קבוצת ילדים הוא גורם משמעותי במוטיבציה להשתפר. לבסוף, הלימוד בקבוצה מאפשר הפוגות, למשל באותם רגעים שבהם המדריך עסוק בהסבר לילד אחר. התחושה שהמדריך מרוכז רק בך עלולה לייצר תחושת לחץ מתישה.
מדריך פרטי לקבוצת ילדים שהגיעה יחד מהארץ (למשל כשההורים מתארגנים בחבורה עם עוד משפחות חברים). היתרון הוא בהכרות המוקדמת של הילדים בינם לבין עצמם (לפעמים זה גם חיסרון). הקושי העיקרי עלול להיווצר בשל ההטרוגניות בגילאים וברמות הגלישה. גם אם כל הילדים הגיעו כמתחילים חסרי ניסיון, יש הבדל משמעותי בין הכוח הפיזי והעמידות המנטלית של ילד בן 10 לעומת ילד בן 6 וכתוצאה מכך הפערים ייפתחו די מהר ויגרמו לתסכולים של כל הנוגעים בדבר.
הדרכה מאורגנת בקבוצות – הילדים הפרטיים שלי התנסו בהדרכה בכל השיטות שהזכרתי לעיל, והפיקו את התועלת הרבה ביותר מהדרכה במסגרת קבוצות היוצאות עם סוכנים המספקים הדרכה בעברית.
ארחיב מעט על התפיסה, שבעיני נותנת את המענה הטוב ביותר להדרכה של ילדים ישראלים (וגם של מבוגרים).  לשיטה זו יתרונות משמעותיים לדעתי – המדריכים הינם ישראלים דוברי עברית, ולילדים נוח יותר לתקשר איתם, גם אם הם מסתדרים באנגלית. התקשורת בין ההורים למדריכים קולחת וטבעית ביחס לתקשורת עם מדריכים זרים. גם לכך יש השפעה על תחושת הביטחון והרוגע של הילד שיוצא בבוקר לחוויה פעילה ותובענית של לימוד מיומנות חדשה לחלוטין בסביבה זרה, הן מבחינת האוכלוסייה, הן מבחינת הנוף והן מבחינת מזג האויר.

הדרכת סקי לילדים

הכשרתם המקצועית של מדריכי האיגוד

גילוי נאות – אני חברה באיגוד מדריכי הסקי והסנובורד בישראל ומדריכה פעילה מזה 13 שנים. האיגוד הינו גוף מקצועי (רשום כעמותה) אשר המדריכים החברים בו יוצאים להדריך באירופה עם קבוצות שמארגנים סוכני נסיעות ישראלים. קיימים מספר סוכנים המתמחים בכך ועושים זאת שנים רבות, אני עצמי נוסעת מדי שנה להדריך עם רג'ינה טורס וצוות המדריכים הקבוע שלה.
שיטת ההדרכה מבוססת על השיטה הבריטית של BASI, אשר מותאמת לקהל בריטי השל גולשים המגיעים לשבוע חופשת סקי בעונה. ההדרכה אקטיבית יותר מזו הנהוגה בשיטות האירופאיות הקונטיננטליות שמסתמכות על חיקוי המדריך ועל הרבה מאד "שעות שלג" לאורך העונה, שכן הגולש הקונטיננטלי האופייני מתגורר במרחק נסיעה ברכב מאתרי סקי, ולפיכך יכול לנסוע לגלוש מספר רב של פעמים לאורך העונה. המדריכים החברים באיגוד מדריכי הסקי והסנובורד בישראל עוברים הכשרה מקיפה, בהתאם לדרישות מנהל הספורט ועל פי חוק הספורט. חברי האיגוד הכשירים מקבלים אישור שנתי אישי מהאיגוד הבינלאומי למדריכי סקי (ISIA).
הקלאב-מד פועל במתכונת דומה, צוות המדריכים המיומן שלו כולל מדריכים מוסמכים של ה ESF. הוא מציע חבילה כוללת הדומה במאפיינים מסוימים לזו המוצעת על ידי הסוכנים הישראלים, מבחינת ההסעות לאתר וממנו, מלון עם ארוחות והדרכה כאמור. מדריכי הסקי של הקלאב-מד הינם מדריכים מיומנים מאין כמוהם, אולם הקושי טמון בשפת ההדרכה (צרפתית, מן הסתם) ובפערי מנטליות שדורשים מן הילדים מאמץ יתר של התאמה והסתגלות. חסרון נוסף שאני מוצאת בשיטה של הקלאב הוא במנהגם לחזור למלון באמצע היום ואז לצאת שוב להמשך היום. מנסיוני, קשה מאד לדרבן את הילדים לצאת שוב לאחר שחזרו למלון והורידו את נעלי הסקי.
בכל שיטה שתבחרו, עליכם להיות קשובים לילדיכם, ולקבל מהמדריך משוב מפורט בסיומו של כל יום, כך תוכלו לוודא כי הצ'מפיון הקטן נהנה, מתקדם ומפיק תועלת מההדרכה.
אני לא ממליצה להורים לקחת ילדים ממסגרת ההדרכה ליום גלישה משותף באמצע שבוע החופשה. כדאי לעשות זאת ביום האחרון ובכל מקרה עליכם להיות בטוחים לחלוטין שאינכם מאתגרים אותם מעבר ליכולות שלהם. יכולת מתייחסת לא רק לטכניקה ולרמת הגלישה, אלא מביאה בחשבון גם עייפות מצטברת, מזג אויר בעייתי, תנאי שלג וכו'. תמיד תתייעצו עם המדריך לפני שאתם לוקחים את הילד לסיבוב באתר, כדי שיישאר לכולכם זיכרון משמח ונעים עד החופשה הבאה!.

כתבה: ענת ארז