"ויה פראטה" ("דרך הברזל") זה לא שמה של דרך באיטליה. זה הכינוי המקצועי-עממי של מסלולי הליכה בגובה רב שבהם צועדים עם רתמות מיוחדות. המסלולים פזורים בכל רחבי אירופה, מאיטליה ועד ספרד, ולא צריך להיות מטפס הרים מקצועי כדי להשתתף בחוויה. מבט מקרוב על השיגעון החדש שכובש את אירופה ועכשיו הגיע גם לישראל.

כתב וצילם: יאיר ברק

מסלולי הויה פארטה מציעים  צורת טיול ייחודית: מצד אחד טיול על מצוק, בגובה שאליו מגיעים בדרך כלל רק מטפסי צוקים מקצועיים, ומצד שני – טיול שאינו דורש אימון או כישורים מיוחדים. בשל הגובה הרב שבו עובר המסלול, והעובדה שהוא נמתח לרוחבו של המצוק, נשקף ממנו נוף רחב. מבנה המסלול – אבטחה לאורך כבלים וסולמות מתכת המעוגנים עם יתדות אל תוך הסלעים לתמיכה לאורך הדרך, מצריכים שימוש נרחב גם בידיים ובכך יוצרים עוד הבדל משמעותי בינו לבין מסלול הליכה רגיל.

הרומן שלי עם ה"ויה פראטה" התחיל ביום האחרון של קורס מדריכי טיולי אתגר והרפתקה שהתקיים בחודש מרץ 2015 בקמפוס הנמל בחיפה. יוסי כספי חברי לקורס ושותפי לחברה הציג את עבודת הסיום שלו. הוא סיפר על מסלולי "ויה פראטה" (Via Ferrata) בהרי הדולומיטים באיטליה והקרין על המסך הגדול תמונות שהוציאו לכולם את העיניים.

ויה פראטה

ויה פראטה קוניטסה (konitsa) בזגוריה יוון

"ויה פראטה"? מה זה? מי שמע על זה בכלל?

לא רק אני, גם אחרים, הקשבנו בדריכות וצפינו בתמונות בפה פעור ובעיניים נוצצות. אחדים מאתנו הם "שועלי סקי" ותיקים, הגולשים זה עשרות שנים באירופה, ובכל זאת לא שמענו דבר וחצי דבר על "דרך הברזל". באותו רגע התחיל גם הרומן ההרפתקני שלי, הנמשך כבר שלוש שנים, עם מסלולי "דרך הברזל" השזורים בהרי יבשת אירופה.

לאמתו של דבר, הסיפור של המסלולים עוצרי הנשימה, המסורגים לאורכם ולרוחבם של רכסי האלפים והדולומיטים, איננו חדש. במשך מאות שנים נהגו תושבי הכפרים בהרי הדולומיטים לחצות את ההרים, בדרכם מהכפרים אל שדות המרעה, כשהם קשורים ומחוברים, באמצעות רתמות עשויות מחבל, ליתדות הנעוצות בסלעי הדולומיט. כבר במחצית המאה ה-19 גילו יזמים פרטיים את הפוטנציאל התיירותי הטמון במסלולים המשמשים בחיי היום-יום את הכפריים.

דרך הברזל

ויה פראטה Via delle Bocchette ברכס ברנטה בדולומיטים איטליה

את התמריץ לרישות הפסגות והרי הדולומיטים במאות קילומטרים של כבלי פלדה סיפקה דווקא מלחמת העולם הראשונה. הגבול בין איטליה לבין הקיסרות האוסטרו-הונגרית עבר בהרי הדולומיטים ובאלפים היוליאניים (שהם כיום בסלובניה). קרבות עקובים מדם ניטשו בהרים ושני הצדדים פרשו רשת ענקית, דמוית קורי עכביש, של כבלי וגשרי פלדה שעוגנו בעזרת יתדות מתכת על המצוקים לאורכם ולרוחבם של ההרים. רשת כבלים זו אפשרה תנועה בטוחה של כוחות צבא, כמו גם של אספקה וציוד, בהרים התלולים.

ויה פראטה

ויה פראטה Via delle Bocchette ברכס ברנטה בדולומיטים איטליה

בשנות השלושים של המאה הקודמת, החלו אלפיניסטים איטלקיים לשקם את המסלולים שניבנו בימי המלחמה, ובמקביל החלו לבנות מסלולים חדשים. הם גם קבעו נורמות של התנהגות בטיחותית, כמו גם כללי אתיקה להליכה במסלולים ההרריים, ואלה תקפים למעשה עד היום. מלחמת העולם השנייה קטעה לשנים רבות את פיתוח מסלולי ה"ויה פראטה", והם נותרו בעיקר באיטליה ובסלובניה, כאשר הממשלות המקומיות נושאות בנטל התחזוקה השוטפת של המסלולים.

איטליה

ויה פראטה Cima Capi מעל לאגם גארדה באיטליה

רק בשנות השמונים החלה בניית מסלולים גם בצרפת ומאז מתפשטת בניית המסלולים, ועימה מתפתח ספורט ההליכה ב"דרכי הברזל" גם למדינות אחרות באירופה ואף מחוצה לה. ממשלות אירופיות שונות, כמו גם גורמים בתעשיית התיירות, רואים במסלולי ה"ויה פראטה" אטרקציה תיירותית מהמעלה הראשונה, המושכת יותר ויותר מטיילים, החל בילדים עד למבוגרים בשנות השבעים לחייהם, המבקשים לשלב טיולי טבע עם הרפתקה. המציאות אמנם מלמדת כי בחודשי הקיץ אפשר לראות בהרים באירופה – באיטליה, בצרפת, בסלובניה או ברומניה – המוני מטיילים מקומיים ולצדם תיירים מכל העולם.

ויה פראטה

ויה פראטה Cima Capi מעל לאגם גארדה באיטליה

כדי ליהנות מהטיולים ב"דרכי הברזל" אין צורך להיות מטפס הרים מקצועי. פעילות אתגרית זו מתאימה למעשה לכל מי שיש לו כושר גופני טוב, בריאות תקינה והוא איננו סובל מפחד גבהים. במילים אחרות: למי שיש לו כושר גופני, יצר הרפתקני, רצון "לנשום טבע ונוף", לטייל בהרים בנופים עוצרי נשימה ובין כפרים ועיירות שדומה כי נגזרו מתוך גלויות, ולעתים גם לשוט בנהרות ולגלוש בקניונים עשירי מים – הטיולים ב"דרכי הברזל" הם פתרון אידיאלי.

ויה פראטה

ויה פראטה ברכס הפרינאים באנדורה

ומה קורה אצלנו בתחום זה? – בימים אלה ממש נחנך מסלול ה"ויה פראטה" הראשון בישראל. הוא מוקם ברכס רמים בצוק מנרה שבגליל העליון. זה מסלול קטן, אך מושקע ומטופח, ויש לשער שאין הוא אלא סנונית ראשונה שבעקבותיו יפותחו ויתפתחו דרכי ברזל נוספות.

דולומיטים

ויה פראטה Via delle Bocchette ברכס ברנטה בדולומיטים איטליה

בכל רחבי אירופה ניתן למצוא ולטייל במסלולי "ויה פראטה" ברמות קושי שונות, החל ממסלולים המתאימים לכל המשפחה ועד לכאלה המתאימים למטפסים מנוסים. ואורכם בין שעות בודדות לכמה ימים, בשילוב קטעי טרק ולינה בבקתות הרים.

חלק מהמסלולים אינם אלא שבילים צרים, שבהם צועדים, אליהם מטפסים ומהם יורדים בעזרת סולמות מתכת ולבישת רתמות הנקשרות לכבלי מתכת המעוגנים בסלע בעזרת רצועות וטבעות ייעודיות וייחודיות. במסלולים הללו מוצעות למטיילים אפשרויות לינה בבקתות-הרים, המציעות חדרים נוחים, מקלחות ומים חמים וחדרי אוכל עם מטבח מקומי ותפריט מגוון. לצד הבקתות בנויות, בדרך כלל, מרפסות-נוף, שבהן אפשר לשבת ולהתרווח בסופו של יום הליכה מפרך, ליהנות מקרני השקיעה (וימי הקיץ באירופה הם, כזכור, יותר ארוכים מאשר אצלנו), ואפילו ללגום בירה צוננת ולשטוף את העיניים במראות נוף וטבע מרהיבים. ברוב המסלולים אסורה הלינה באוהלים או בשטח, ובכל מקרה אינה מומלצת בשל הקור, גם בלילות הקיץ.

סביב אגם גארדה (Garda Lake) שבצפון איטליה ישנם מסלולי "ויה פארטה" רבים. בהמשך הכתבה- תיאור קצר של כמה מהם מציג על קצה המזלג את מה שיש לדרכים האלו להציע.

ויה פראטה

ויה פראטה בשביל המבריחים (Sentiero Contrabbandieri) מעל אגם גארדה באיטליה

ויה פראטה Via ferrata Rio Sallagoni

מסלול מגוון וקסום למטיילים והרפתקנים מתחילים ולכל המשפחה כולל ילדים כדי לטעום ולהכיר את עולם המושגים של מסלולי "ויה פראטה". מסלול ה"ויה פראטה" Rio Sallagoni מתחיל ליד העיירה דרנה (Drena). אורכו כשלוש עד ארבע שעות והוא עובר בתוך ערוץ קטן ומקסים. משחק הצללים האור והמפלים הקטנים בתוך הקניון יוצרים אווירה טבעית ורומנטית. המסלול העובר בתוך הערוץ דומה במקצת למסלול קניונינג אלא שכאן ההליכה היא לאורך ועל מצוקי הקניון התלולים מבלי להירטב כלל. המסלול כולל גם מעבר של גשר כבלים התלוי לרוחב הקניון ומסתיים במצודה של דרנה ולידה בית קפה קטן ונחמד פה אפשר לשבת לשתות קפה לקנח את הטיול בעוגה או גלידה ולהשקיף על הנוף.

ויה פראטה Via Ferrata Cima Capi

זהו מסלול "ויה פראטה" מדהים ברמת קושי בינונית המשקיף על אגם גארדה. המסלול לוקח כשש שעות. מהמסלול נשקפים נופים מדהימים של אגם גארדה ועמק סארקה (Sarca). המסלול חשוף ברובו על גבי המצוקים המתנשאים מעל לאגם ומדי פעם מתגלים לעינינו מראות ונופים עוצרי נשימה של הצוקים היורדים אנכית מתחתינו. להליכה במסלול זה נדרש כושר גופני סביר כיוון שהעלייה תלולה והפרש הגבהים מהתחלה לסיום הוא גדול. בפסגת ההר מגיעים לשבילים בין ביצורים ישנים ותעלות חצובות בתוך המצוקים מימי מלחמת העולם הראשונה ששימשו למעבר בין אוסטרו-הונגריה לאיטליה עד 1918. בסופו של המסלול בעודנו יורדים וחוזרים אל פאתי הכפר ממנו יצאנו Biacesa di Ledro נעבור בכרמי ענבים ובעונה גם נוכל להתכבד בתאנים עסיסיות ומתוקות.

זגוריה, יוון

גשר הכבלים בויה פראטה קוניטסה (Konitsa) בזגוריה יוון

ויה פראטה Via Ferrata Gerardo Sega

זהו מסלול "ויה פראטה" ארוך ומרשים ביותר שלוקח כשמונה שעות הליכה שתחילתו בעיירה אביו (Avio). מסלול זה אומנם ארוך אבל ברמת קושי בינונית והוא מתאים לכל המשפחה כולל ילדים. הוא חשוף ברובו וקל מבחינה טכנית. המסלול נמצא בצידו המערבי של הר בלדו (Monte Baldo) ומציע לא רק נופים מדהימים אלא גם מעברים וקטעי טיפוס יפים בינות לצוקים שאינם דורשים ניסיון ויכולת טיפוס מיוחדים. מסלול ה"ויה פראטה" מוביל לקטע מרשים על גבי המצוק התלול מתחת להולכים בו. במסלול זה קטעי העליה והירידה יחסית ארוכים אך עוברים בתוך נופים מקסימים ומגוונים דרך רמה מישורית לאחר מכן בתוך ערוץ קניוני וליד מפל מים מרשים (Preafessa waterfall).

ויה פראטה

ויה פראטה קוניטסה (Konitsa) בזגוריה יוון

באזור רכסי ההרים הגבוהים של האלפים, הדולומיטים, הפרינאים והקרפטים בהם נמצאים מסלולי "ויה פראטה" ישנם גם ערוצים וקניונים עמוקים וצרים ובהם מסלולי "קניונינג" (Canyoning), שהם מסלולי הליכה בנחלים וקניונים שבהם יש מים זורמים ומפלים בגבהים שונים. ניתן ומומלץ מאוד לשלב הליכה בקניונים אלו באותה החופשה. מסלולי ה"קניונינג" מאפשרים להחליק במגלשות סלע טבעיות, לקפוץ מבריכה לבריכה, לרדת בסנפלינג בצורה איטית ומבוקרת או סתם לצוף בזרמי המים בין הסלעים והעצים.

דרך הברזל

גשר הכבלים בויה פראטה קוניטסה (Konitsa) זגוריה יוון

לפני שיוצאים לדרך

הכניסה למסלולי הויה פראטה פתוחה וחינמית, ובשל רמת התחזוקה הגבוהה האופיינית לאירופה, הליכה במסלולי "ויה פראטה", נחשבת לבטוחה מאוד כאשר היא מתבצעת עם ציוד תקני ותוך הקפדה על כללי הבטיחות. יחד עם זאת בגשם, שלג ובסופות ברקים העלולות להווצר גם בקיץ, המסלולים הופכים למסוכנים, לכן רצוי ומומלץ מאוד לטייל בהם עם מדריכים מקומיים, המכירים את המסלולים ואת תנאי מזג האוויר המשתנים לעיתים תכופות, במהירות ובקיצוניות. המדריכים גם מספקים את כל הציוד התקני הדרוש, בהתאם לסוגי הפעילויות, החל בקסדות מגן וברתמות טיפוס עד לחבלים ובטבעות האבטחה הייעודיים. כפפות מיוחדות, המכונות "כפפות ויה פראטה", הן ציוד חובה לכל מטייל, וכמוהן גם ביגוד מתאים לתנאי מזג אויר משתנים וכמובן נעלי הליכה גבוהות, החיוניות להגנה על הקרסוליים מפני נקעים.

 

יאיר ברק