לפני שנה במסגרת יום גיבוש לכותבי  bikepanel  ו- runpanal (לכתבה) נחשפתי קצת יותר לעולם אנשי השטח הן בריצה והן ברכיבה. "כבישונית" הם קראו לי והבטיחו שלא רחוק היום והם ימירו את דתי, כרוכבת כביש ורצת אספלט, הם היו די חביבים, אנשי ההר, ולא יכולתי להתעלם מהחיוך הזחוח שעל פרצופם. חזרתי לביתי, לאימוני הטריאתלון והרהרתי רבות, מה גורם להם לאהוב כל כך את השטח? עברו כמה חודשים והגיע ההזדמנות לטעום קצת מחוויית רכיבת שטח. אספתי את אופני השטח שהותאמו לי מחברת Trek מדגם ה Pro Caliber 8. לא אשקר: בתור טריאתלטית הם לא עשו לי חשק של ממש לצאת לרכב- נראו לי מגושמים, נטולי חן ובלי אירובר.

מאת: ורדי בכור (בד"כ כותבת ב RUNPANEL)

אופני השטח Trek

כמה מילים על המכונה

אלה אופני זנב קשיח- כלומר בעלי מבנה קלאסי של אופני הרים וללא בולם אחורי. זו התצורה המומלצת לקנייה ראשונה של אופניים למי שנכנס לשטח בתקציב שפוי יחסית. למתחילים אין צורך בשיכוך כפול כיוון שאזורי הרכיבה שלהם יהיו "תרבותיים" יחסית ולא סלעיים וטכניים: מושלם לדרכי עפר, פארקים עירוניים, רכיבות בכבישים משובשים וגם סינגלים זורמים (לכתבה 5 סינגלים מומלצים למתחילים לחצו פה).

הדגם שקיבלתי הוא דגם אלומיניום, אבל למרות שהוא עם זנב קשיח, הוא לא ממש ראש קשה: לטרק פרו קליבר יש פטנט מאחור שנקרא "מפריד Isospeed" – שמשפר את הנוחות שלהם ביחס לכל זוג זנב קשיח אחר. זה לא בולם אחורי אבל זה פטנט משכך עם אלסטומר מיוחד שסופג מעט עבור רכיבה נעימה יותר בשטח. מה שיפה בטרק פרו קליבר הוא שרוכב כביש שכבר מחובר לרכיבה, יכול "לגדול" איתם- הם בהחלט לא אופניים בסיסיים למתחילים, אלא אופניים שיכולים להתאים לרוכבים מרמת כניסה ועד לרמת מתחרים מזדמנים בקבוצות הגיל, או כאלה המצטרפים לרוכבים מהירים ומתאמנים.

חוץ מזה היו להם הילוכים ואבזורים של Shimano מרמה טובה יחסית (SLX ו XT) וגלגלים ואבזור נוסף מ Bontrager שזו חברת האבזור של Trek. ניתן לרכוש אותם במחיר 9,900 ש"ח (מחירון) ברשת חנויות Trek ישראל ואצל המשווקים של CTC.

אופני השטח Trek

הפטנט הייחודי של Trek לשיכוך מהמורות גם בשלדת זנב קשיח (ללא בולם אחורי מלא)

עפר וחול מרישפון צפונה

על דרך כזו אני מוצאת את עצמי- ללא קליטים (אין לי נעלי שטח וקליטים עם SPD), דבר מוזר משל עצמו ואני אופטימית שכמוני לבשתי חולצת רכיבה לבנה, שהיא כבר לא לבנה יותר. תחילת המסלול ברחוב ביתי והדבר הראשון והכי מגניב היה שבזכות היציבות והגלגלים הרחבים יכולתי לרדת מדרכות עם ה-Trek! מצד אחד התחושה היא תחושה חופשית, לא מדויקת ומצד שני יציבה. הישיבה על אופני השטח שונה בתכלית מאופני כביש או נג"ש: ישיבה גבוהה, יציבה מאוד ומפעילה את כל הגוף.

אופני השטח Trek

נכנסתי לשביל עפר מהודק יחסית, עם מלא בורות ושיפועים שלא פוגשים על אספלט וצלחתי אותו טוב, בפנייה צפונה, נתקלתי בחול בחלק מהדרך. ניסיוני הדל לא הכין אותי ל"זריקת תחת" שמרגישים שפונים על חול רך.

מעבר ההילוכים לעומת זאת קל עבורי ובזכות העובדה שאני כן רוכבת כביש הסתגלתי במהירות. רכבתי בשעת צהרים מאוחרת, ובדרך עוד ראיתי את החקלאים מסיימים את יום העבודה. פגשתי גם חבורת בוגרים עם רכבי טום קאר, שדאגו שארגיש טוב שאני במגרש הבית שלהם, ואני לתומי חשבתי שרק ברכיבת כביש פוגשים את הממהרים, העצבניים וחסרי הסבלנות. גם כאן למרות תחושת החופש- יש סכנה לרוכבי שטח ואולי עוד יותר כאשר שיער ארוך מבצבץ תחת הקסדה.

אופני השטח Trek

חזרתי הביתה מאותה דרך, חציתי שדה כותנה חרוש ושוב החול הזה שגורם להאטה במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב לעצירה. במקרה שלי, עצירה, דידוי אל מחוץ ארגז החול הזה ואל המשך הרכיבה.

בבית, הבנתי כמה שונה לי הרכיבה הזו: הייתי די חולית בניגוד לחזרה מרכיבת כביש הנקייה והמעונבת. יותר כואבת, שרירים אחרים הופעלו, הכיסא לא מותאם בדיוק אליי, אני לא מיומנת בקפיצות או יותר נכון בחיזוי הרכיבה מול האדמה אבל מה זה מבסוטית.

הניוזלטר השבועי של OUTPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

 

חזרה לשורשים

החלטתי לחזור לאספלט השחור והמוכר, לרכיבה עירונית כדי להיות בטוחה שאני בעניין של הכל-חול הזה. יצאתי בשעת בין ערביים כדי ליהנות משעת השקיעה במסלול הריצה העירוני שלי, סובב רעננה. שוב התענוג הזה של ירידת מדרכות, יציבות והרבההה עבודת כוח שמפעילה את כל הגוף.

הרגשתי כמו עוף מוזר, לבוש בבגדי רכיבה וקסדה, ומסביבי רוכבי אופניים ללא קסדה, בלי שום אביזר מחזיר אור לנראות טובה יותר ובעיקר בלי שום תשומת לב לכביש או למדרכה ולמה שקורה עליהם. האמת היא שהרכיבה הזו קצת ביאסה אותי: לא הצלחתי ליהנות ממנה. כל הזמן הייתי עסוקה בלהסתכל מי קופץ לכביש, ומה הרוכבת ההיא עושה, והטינאייג'ר הזה עם האופניים החשמלים שלו ולא נכנסתי לזון של החוויה.

הTrek שלי היו בסיס איתן לרכיבה די פעילה מבחינתי, קלים באופן יחסי, מהירים, כבר שלטתי בהתנהלות איתם והם הקלו עליי מאוד, והנקודה הכי חשובה: לא היה חול 🙂 כמעט. לבסוף בפאתי העיר החלטתי שמציתי את הכביש באותה רכיבה, וירדתי לאזור הפרדסים לכיוון הבית. השקט הזה ממכר, הריח נעים הרבה יותר מפיח המכוניות. לצערי לא יכולתי להישאר שם זמן רב כיוון שהחושך ירד ולא הצטיידתי בציוד מתאים לרכיבת שטח בלילה.

אופני השטח Trek

רכיבה עם פרטנר

קיבלתי הצעה, מבחור מסוקס, שמבין דבר או שניים באופניים בכלל ובאופני השטח בפרט, לצאת לרכיבה רצינית יותר, הבטיח שבשניים זה הרבה יותר כיף. נפגשנו בוקר אחד לרכיבה, חששתי האמת, הוא לגמרי בתוך העניין, עכבר שטח מנוסה, ואני הגעתי עם קסדת נג"ש מלוקקת ונעלי ספורט.

התחלנו את הרכיבה בקדנס גבוה, חימום בתוך הישוב בדרך לשטח, הוא כמובן כתושב המקום מכיר כל פיתול כל עיקול ומדרכה והרכיבה שלו מלאת ביטחון, אני לעומתו הרגשתי כמו חתול מבויש, לא בטוח בעצמו. כשהגענו לשטח הרגשתי לפתע בבית, הוא החמיא לי על הישיבה הטובה על האופניים והצבע חזר ללחיים שלי. עברנו לתרגל את עמידת המוצא ואיך להתמודד עם כניסה לבורות בדרך, אחרי כמה חזרות הבנתי למה מתכוון המשורר והצלחתי ליהנות מהדרך. השטח היה מהודק היטב, כבר לא היה כמעט זכר לבוץ בעקבות הגשם שירד מהימים הקודמים, האוויר היה נקי והיה מושלם.

אופני השטח Trek

רכיבת Funpanel

אחד הפינוקים ולהימנות בחלק מצוות הכותבים של Runpanel הם ימי הכיף שאנחנו חווים יחד. הפעם נקבעה ריצה משותפת לצידו של נחל אלכסנדר ולסיום ארוחת בוקר מפנקת. החלטתי להשתתף בחוויה יחד עם שאר הכותבים אבל לא כרצה, אלא כרוכבת והגעתי חמושה באופני ה Trek שהותאמו לי.

אופני השטח Trek

התחלנו בריצה/רכיבה אטית לחימום דינמי על הכביש ונכנסנו לשטח, שם כותב העל והספורטאי המחונן, גדעון תמר, הראה לנו איך לעשות חימום נכון לפני פעילות גופנית. זה היה חימום מדהים, אף פעם לא עברתי חימום כל כך יסודי לפני פעילות. כשסיימנו, אני עליתי על האופניים והפאנליסטים של ראנפאנל המשיכו לריצה. די מהר הגענו למפגש הראשון עם שלולית ענקית ותהייה אחת גדולה: איך אני עוברת את הדבר הזה מבלי להתלכלך בתחילת הרכיבה? ירדתי מהTrek לאחר כבוד וצעדתי על שורת סלעים כשאני מחזיקה באופניים והם בתוך השלולית. יכולתי לשמוע את מחיאות הכפיים שמחאתי לעצמי כשצלחתי את המכשול הזה.

אופני השטח Trek

נחל אלכסנדר הוא מסלול מקסים ומומלץ, מלא באנשים, הולכים, רצים ורוכבים. מזג האוויר היה מדויק, בהיר וקריר והשטח שוב יחסית מהודק, למעט כמה מקומות בוציים. לשם שינוי נהניתי לחצות את המכשולים האלה ואפילו שמחתי על הבוץ שהושפרץ על נעלי ורגלי והתייבש עד שהגעתי הביתה. רכבתי בכיף ומידי פעם חזרתי לאחרוני הרצים, עד שראשוני הרצים התקדמו עד נעלמו ואז החלטתי לחזור על עקבותיי.

אופני השטח Trek

התחושה על ה Trek ממש טובה אפילו טבעית. כבר התרגלתי אליהם: לכיסא ולאחיזה הכל כך שונה, לכמות הכוח שאני מוציאה מהידיים והכתפיים…

הדרך חזרה היא על שביל מבטון שגבוה מעט מפני השטח. ממולי הגיעו חבורה של רצים, אז ירדתי אל שביל הכורכר ונתתי להם לעבור וכשרציתי לחזור לאותו שביל- לקחתי אותו בזוית כהה מידי ופגשתי את השביל מקרוב. לא תענוג גדול ליפול מאופניים, לא מאופני כביש ולא מאופני השטח. לשמחתי לא הייתי מחוברת עם נעלי קליטים והרגלים לא נפגעו למעט שפשוף. הידיים חטפו את מרבית הזעזוע אבל הכפפות שמרו עליי. חזרתי לנקודת המוצא, מבסוטית ממש, הייתה לי יופי של רכיבה וגם יופי של נפילה, חלק מההתנסות.

אופני השטח Trek

טריאתלטית על אופני השטח

הסכמתי לחוות את ההתנסות הזו כדי להבין על מה הרעש? ואכן יש מקור לרעש, רכיבת שטח זה כיף! זו רכיבה שונה בתכלית מרכיבת כביש עם אופני כביש או נג"ש. היא הרבה יותר ספונטנית וזורמת ולא לחוצת רכבים, חושך ודיוק. התחושה חופשית ומאווררת, ומאוד הזכירה לי את היופי שבריצה: עם תחושת החופש והמרחב שעוטף את כל הגוף.

אופני השטח Trek

טריאתלט וכבישון- יש לך כבר אופני הרים?

לדעתי, היתרון המשמעותי של אופני השטח לרוכבי כביש וטריאתלטים, היא עבודה על הטכניקה: נאלצתי להתמודד עם מכשולים בדרך שאני לא מורגלת אליהם ולהשתלט על האופניים. הפעלתי שרירים שונים בגוף ופיתחתי חוסן גופני.

אופני השטח Trek

השימוש ביכולות האלה יכול לפגוש אתכם בכל מקום ובכל סוג רכיבה: במסגרת אימוני לחצי האיש בישראמן אילת, הצטרפתי למחנה אימונים עם קבוצתי Team Eye Can וביום השלישי למסע, בעת רכיבה בפלטון, הרוכב שלפני לחץ ברקס פתאומי וסטה. אני מאחוריו, לחצתי בחוזקה על הברקסים, דבר שגרם לגלגל האחורי שלי להתרומם ול"זרוק" תחת ימינה, הצלחתי לשחרר את הקליט ברגל שמאל ולהשתלט על האופניים חזרה. 10 שניות של פחד והלחצה של כל הרוכבים שרכבו אחריי עברו במהירות. אני לא יודעת אם זו תוצאה ישירה של רכיבות השטח שלי עם ה Trek האלה, אבל אין לי ספק שהן תרמו לי מאוד ואני חייבת להן תודה גדולה על ההצלה הזו.

אומנם אני מחזירה לחנות את אופני השטח של Trek הנפלאות ששירתו אותי אבל חושבת שאצטייד בזוג משלי בקרוב.

מתגעגעת לחול 🙂