המטוס ממריא…ומתנתק מאדמת אפריקה. אני מסתכל בחלון והקילימנג'ארו נפרש מתחתי במלוא עוצמתו. זה היה לפני שנתיים: נדבקתי בחיידק הגבהים. מאז גמלה בליבי ההחלטה להתקדם בלמידת רזי טיפוס ההרים. השלב הבא היה ללמוד אלפיניזם בשאמוני ולטפס למונט בלאן, אלה הובילו לקורס טיפוס קרח על קרח, וכעת אני פה: על פסגת האלברוס- ההר הגבוה באירופה!

מאת: שי לחוביצר
צילום: שי לחוביצר ורן גוראון

חלום שבע הפסגות

אין בנמצא קורס לטיפוס הרים הכולל את כל הסגנונות, אז צריך לרכוש ידע באוסף של תחומים הכולל התמחות בטיפוס סלע, טיפוס קרח, אלפניזם, תפעול טכני ושליטה בכל אמצעי הטיפוס למינהם, קמפינג ותזונה עצמאית בתנאי שלג וטמפרוטרות קיצון ועוד. הטיפוס למון בלאן והקורסים רק פתחו לי את התיאבון.

החלום הוגדר: שבע הפְּסָגות – לטפס על כל פִּסְגות ההרים הגבוהים ביותר בכל אחת משבע יבשות העולם. ההרים לפי סדר גובהם:

  1. אסיה: אוורסט – 8,848 מטר
  2. דרום אמריקה: אקונקגווה – 6,960 מטר
  3. צפון אמריקה: מקינלי – 6,194 מטר
  4. אפריקה: קילימנג'רו – 5,895 מטר
  5. אירופה: אלברוס – 5,642 מטר
  6. אנטארקטיקה: וינסון מסיב – 4,892 מטר
  7. אוסטרליה: הר קושצ'ושקו – 2,228 מטר

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

האוורסט יחכה

הגשמת החלום תתחיל מההרים היותר פשוטים ולאחר מכן היותר רחוקים. האוורסט יחכה כנראה "לגלגול הבא". לאחר כיבוש הפסגה הגבוהה באפריקה – קילימנג'רו בגובה 5895 מטר נבחרה הפסגה השניה- אלברוס בגובה 5642 מטר. הסיבה לכך היא שזהו הר לא טכני ובהחלט מתאים לרמת התחלה.

ככלל ההמלצה להגיע להרים הגבוהים בכושר טוב פלוס. "האני מאמין שלי" הוא להוסיף לכושר גם את בחירת מפעיל הטיפוסים המקומי. מדוע מקומי בלבד? אין מה לעשות: מי שגדל על ההר או לידו מגיל 0 והוביל כ 100 טיפוסים, כנראה מכיר היטב את ההר. כל סיבוב וכל סכנה בו. בחרנו לטפס עם חברת 7 summmit club שהיא חברה רוסית שמוציאה טיפוסים לכל שבע הפסגות בעולם. קצת בירוקרטיה אבל הכל פתיר.

אלברוס

כלב רגוע משתזף בנחת על ההר

אלברוס – ההר הגבוה באירופה

2 פסגות לאלברוס: הפסגה המערבית גבוהה יותר. רוב החברות מוציאות טיפוס של 8 או 10 ימים. הארוכים יותר כוללים גם יום-יומיים גיבוי לטובת טיפוס נוסף לפסגה במידה ומזג האוויר מתחרפן. בחרנו את מסלול 8 הימים.

העלויות:  1250 יורו לכל שמונת הימים. המחיר כולל 3 ימי בית מלון למרגלות ההר ו 4/5 לילות על ההר, ארוחות ומדריך. לא כולל רכבלים וטיסות כמובן. גיל רן ואני בעולם הטיפוס יחד, כל אחד מתאמן עצמאית: ריצות שטח, סטפר, מדרגות וכמה פעמים מטפסים את עזריאלי (50 קומות).

לפני היציאה, מבצעים הכנה של רשימות הציוד ובדיקתו במסדר ציוד קפדני בבית. מזג האוויר על האלברוס בתקופה זו הוא סביב מינוס 10-15 מעלות בפסגה עם רוחות של 10-50 קמ"ש, דבר המוריד מיידית את הטמפרטורה בעוד 5-7 מעלות. התקופה המומלצת היא סוף מאי עד תחילת ספטמבר. אוגוסט נחשב לזמן אידאלי, אבל אין ביטוח. כל יום מזג האוויר משתנה. בקיצור כל הבגדים הטרמיים נערמים לתרמיל. אנחנו מוכנים.

פסגה בכוכבים

איך מגיעים?  

הנוף משתנה במהירות- האלברוס נמצא באזור הקווקז המערבי ליד הגבול עם גאורגיה, ומגיעים אליו ממוסקבה. הטיסה למוסקבה לוקחת 4 שעות וממנה בטיסת המשך של כשעתיים ל Mineralnye Vody. מפה נמשיך בעוד 3 שעות נסיעה לעיירה Terskol למרגלות האלברוס. גורדי השחקים הופכים לבתים עלובים, ושדות תירס אין סופיים. בצמתים חיילים חגורי אפודים עם קלצניקובים בהצלב. זו הפסגה הגבוהה באירופה, אבל התחושה היא של העולם השלישי.

Albaros

מבט מחדר השינה

סרגיי! (Larin Sergey)

במלון פוגש אותנו סרגיי- בחור בן 59, בנוי חזק, לא מחייך. בדיחות הקרש שלי לא מעלות חיוך על פניו. במסדר הציוד סרגיי עובר פריט פריט: זה לא מתאים, המעיל דק מדי, הכפפות לא מתאימות…

קר מאד למעלה הוא מסביר. "היום ירדתי מהפסגה עם לקוח, היה תופת, הרוח הכתה בנו, להר רצונות משלו".
חנות קטנה ליד המלון סוגרת את הפינה. האזור מוסלמי ברובו, מסגדים במרכזי הכפרים, ולמוכר שלנו יום קצר בחנות. "איד אל פיטר". קוראים לבחור ישמעיל והוא נתן לנו אחלה שרות. שני פרטים בציוד חשובים מעבר להכל, ועשינו איתם הכרות: כפפות Mittens שבהן יש מקום נפרד לאגודל ושאר כל האצבעות יחד. המגע של האצבעות האחת בשניה ויכולת הזזת האצבעות משפרות את חימום היד. פריט החובה השני הוא מכנסי גורטקס Wind Block אשר יילבשו מעל לשני זוגות גטקס טרמי, ויסייעו לאטום את הרגליים.

סרגיי

סרגיי – חי את ההרים הגבוהים

"החביות" – Barrels

באחד ממפגשי ההכנה לטיפוס נפגשנו עם גרי, שטיפס כבר על ההר. “חברה תשמעו יש חביות חדשות ומודרניות על ההר!"  איזה טיפ… באלברוס שתי אופציות ללינה: אוהלים אישיים שסוחבים על הגב או "חביות".

החביות נראות כמו חביות ועמידות לתנאי שלג כבד ורוחות. זה סביר לגובה 4000 מטר אבל לא יותר.

בכל חבית 12 מקומות לינה, בכל חבית מרפסת סגורה. קרון נוסף המשמש כחדר אוכל וקרו נוסף לשירותים. יש חשמל ומים זורמים בשירותים, הכל נקי ומתוחזק ברמה. מי שמכיר את המגורים בהרים מבין את ההתלהבות. אה כן… ואינטרנט חזק וחופשי!  

חביות

התאקלמות

אורמוקס הוא כדור למחלת גבהים. בהרים לא לוקחים צאנסים, ובולעים את הכדור כחובה. סרגיי מוביל אותנו כל יום למעלה ולמטה, למעלה למטה: ביום הראשון מטפסים מ2,500 ל 3,400 וחוזרים לישון במלון למטה. למחרת עם הציוד עולים עם הרכבלים וישנים ב 3,800. אז עולים מ 3,800 ל 4,400 מטר, משקיפים על הפסגה וחוזרים לחביות ב3,800 מטרים.

יום ההתאקלמות האחרון הוא הקשה ביותר: עולים מ 3,800 מטרים ל4,800 מטרים ויורדים חזרה. בכל עלייה מוכתב קצב עלייה איטי ביותר "טישה טישה", ברוסית- לאט לאט. אחרי מספיק ימים אחרי הרוסי הקשוח, הגיע הזמן לשאול  את סרגיי שאולי יפתח קצת: "תגיד… על איזה הרים טיפסת?" "עליתי 6 פעמים את האוורסט" הוא עונה. דממה על ההר, הבנו מי איתנו: אחד מטובי המטפסים ברוסיה וכנראה גם בעולם, עם נסיון מטורף על אין ספור פסגות. זכינו!

 

מזג האוויר סביר: קר עם רוחות. אנחנו ביום ההתאקלמות האחרון ומטפסים לגובה 4800 מטרים. בתוך 5 דקות מנוחה, סרגיי מוציא מד סטורציה ובודק אחוז חמצן: אנחנו סביב 83% חמצן. מבחינת הדופק אני עם דופק מעולה של 68 פעימות לדקה. אין ספק שאימוני העליות לאולטרה מרתון עושים עבודה.

יורדים למטה ומתחיל שלג, מאחור שחור-  סערה. בערב סרגיי מעדכן אותנו: ברק פגע באוהל ומטפסת נהרגה במקום! טרגדיה על ההר במקום שבו היינו שעה קודם, וכך קיבלנו תזכורת לכולם שההר משאיר מטפסים לנצח בשלג. לאחר החזרה לארץ הבנו שנמצאה גם גופה של מטפסת שנעלמה במקום לפני 31 שנים עם עוד שישה מטפסים. כתוצאה מהתחממות כדור הארץ הקרחונים נמסים והיא התגלתה, משומרת לחלוטין- מטורף.

שקיעה מעל העננים

ליל הפסגה

לאחר יום מנוחה, שנוצל לתרגול גרזני שלג, תרגול נפילות חרום וכו', השעונים מכוונים ל 1.00 בבוקר.
מתארגנים, עשרים דקות רק להתלבש. ככה זה נראה:

רגליים:

  • נעלים – מותאמות גרפונים, נגד מים ומחממות עד מינוס 15 מעלות.
  • 2 זוגות גרבים טרמיות.
  • 2 זוגות גטקס טרמי.
  • מכנסי גורטקס water pruf
  • גייטורים

גוף עליון

  • גופיה טרמית
  • סווטשר טרמי מנדף
  • סווטשר
  • מעיל עבה מאד
  • רתמת טיפוס

ראש

  • כובע גנבים(balaclava)
  • 2 באפים
  • כובע טרמי
  • משקפי סקי
  • פנס ראש

ציוד נלווה

  • גרזן
  • מקלות הליכה
  • 2 קרבינרים
  • סכין
  • מים +אוכל וחטיפים
  • ( ובתרמיל – חטיפים,טרמוס,מעיל דק,מעיל פוך,2 זוגות כפפות )

שי לחוביצר באוכף מעל העננים

1.45 בלילה: יוצאים לפסגה

תחילת הטיפוס ב 45% שיפוע, בעליה של 2 ק"מ עם 900 מטר טיפוס אנכי. סלעי פסחרוב (הראשון לכבוש את האלברוס). באימונים עלינו את זה ברגל אולם בליל הפסגה נלקח טרמפ עם חתול שלג. לאחר מכן נבצע שבירה על המדרון מערבה במקום בו השיפוע עולה. עולים עם מקל אחד וגרזן אחד מול התהום. 3 שעות הליכה בשקט מופתי כאשר סרגיי מוביל. אפשר רק לשמוע נשימות ואת אוושת הגרפונים על השלג/קרח.
מגיעים לפס בין הפסגות אל מקום בו ההליכה היא בשיפוע מתון ורואים את זריחה. אנחנו נמוכים ורואים רק את האור האדום מהצד: "חצי זריחה".


15  דקות מנוחה, ומגלים שהמים קפאו-  שותים תה מהטרמוס. העליה מתחדדת לשיפוע מאד תלול. מגיעים אל מסלול שבו יש 2 ק"מ של חבל סלול. מקליפים  טבעת לחבל כדי לייצר אבטחה. ללא אבטחה על סכין של 30 ס"מ, הנפילה של 400 מטר למטה תהווה סוף די ברור.

מזג האוויר נפלא, הלילה נקי לחלוטין מעננים. אין רוח והראות מדהימה לתוך הלילה המקפיא שהופך לבוקר יפה אך קר כסכין. נגמר הקטע, מורידים תרמילים, מקבעים אותם עם הגרזן לשלג ומפה עולים ללא ציוד לפוש אחרון לפסגה.

זריחה בגובה 5400+

פסגת אלברוס נגלית לנו. איזה התרגשות! 20 מטר לפני, עוצרים, נושמים אוויר וכבר לא מרגישים כלום. פסגה! הגענו אל מקום בו אירופה כולה מתחתינו. ההרים והעננים מתחתינו נראים כמו גבעות. חלק מהמטפסים שמגיעים נשכבים על סלע הפסגה, מנשקים את הארץ המובטחת. שולפים דגלים והרוח לא משאירה לנו הרבה ברירות: הדגל מונף. שאגה יוצאת מהפה ונבלעת ברוח שמחליטה להראות מי חזקה פה יותר ומכה בנו על הפסגה. נשארנו שם חצי שעה על הפסגה לספוג את הרגע. אבל סרגי מתחיל לזרז. לא טוב להיות למעלה הרבה זמן.אני משנן לעצמי: 80% מהתאונות מתרחשות בדרך למטה! כולם בריכוז מלא ואנחנו יורדים מאובטחים אחד לשני. משמעת ברזל. קשה לתאר את הקלות מבחינת חמצן בדרך למטה. בתוך שעה וחצי מהירות אנחנו למטה. מגיעים לחביות. מדווחים הביתה- פסגת האלברוס בידינו. לכולם שלום.

פסגת אירופה

שלושה התחילו, שלושה סיימו

לסיכום- בחירה מצויינת לפסגה 2 מתוך 7 הפסגות, מדריך מעולה שעושה את ההבדל, חברים טובים עושים שמח. ויש עוד הרבה מה ללמוד: להרים הגבוהים חוקים משלהם. אנחנו אורחים שם. יאללה לפסגה 3. ולאלה ששואלים אותי מה אני מחפש שם- ענתה עבורי כבר נעמי שמר:

ראינו מטפס הרים שיכור
אשר את נשמתו מוכן למכור
למען איזה רגע משוגע
של הזריחה מהפסגה

(הלאה, נעמי שמר)

 


כנסו גם למגזין האופניים שלנו: BIKEPANEL!